ז'יגמונד פאל פאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'יגמונד פאל פאך
Pach Zsigmond Pál
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 באוקטובר 1919
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 2001 (בגיל 81)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'יגמונד פאל פאך (בהונגרית: Pach Zsigmond Pál; בודפשט, 4 באוקטובר 1919 – בודפשט, 8 בספטמבר 2001) היה היסטוריון יהודי-הונגרי פרופסור באוניברסיטה, אחר כך רקטור, זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל), חבר באקדמיה ההונגרית למדעים, סגן נשיא האקדמיה ההונגרית למדעים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יגמונד פאל פאך נולד במשפחה יהודית בבירת הונגריה. בתור הזוכה במקום הראשון בתחרות השפה הלטינית של בתי הספר התיכוניים הצליח להמשיך את לימודיו באוניברסיטה למרות חוק הנומרוס קלאוזוס והגבלות הקשות על היהודים בתקופת השואה. הוא סיים תואר בהיסטוריה ובלטינית באוניברסיטת פאזמאן פטר בבודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בין השנים 1943–1948 היה מורה בגימנסיה היהודית של בודפשט, שבאמצע נלקח למחנות שירות העבודה בקרפטים-אוקראינה (זקרפטיה 1944) (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא הצליח להימלט מהמחנות באוקטובר 1944. איבאן ט. ברנד וג'רג' ראנקי בחרו בתחום ההיסטוריה כתוצאה משיעורי ההיסטוריה שלו בגימנסיה היהודית אחרי מלחמת העולם השנייה.

מ-1952 עד 1992 היה פרופסור במחלקה להיסטוריה כלכלית באוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה ומינהל ציבורי (לימים אוניברסיטת בודפשט לכלכלה ומינהל ציבורי). בין השנים 1963–1967 היה רקטור האוניברסיטה.

ב-1952 קיבל את התואר קנדידט למדעים היסטוריים (CSc) (דוקטורט זוטר) וב-1958 את התואר המדעי של דוקטור למדעים היסטוריים (DSc) שמקביל לתואר PHD בארצות המערב.

הוא היה חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים משנת 1962 וחבר קבוע מן המניין משנת 1970, ולאחר מכן כיהן בתפקיד סגן נשיא האקדמיה ההונגרית למדעים. פאך היה אחד המייסדים וסגן המנהל של המכון להיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים, ולאחר מכן מנהלו בין השנים 1967 ל-1985. משנת 1978, הוא נשיא האגודה הבינלאומית להיסטוריה כלכלית. תחום המחקר העיקרי שלו הוא ההיסטוריה הכלכלית של המאה ה-16 והמאה ה-17. פאך היה מדען יוצר אסכולה, תלמידיו המפורסמים ביותר היו: איבאן ט. ברנד וג'רג' ראנקי.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס קושוט (1949)
  • עיטור מסדר ההצטיינות של העמל דרג זהב (1975)
  • פרס המדינה (1978) - עבור עשרות שנים של פעילויות הוראה, מדע וארגון מדעי.
  • מדליית זהב של האקדמיה (1986)

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה (1989)
  • חבר מועצת המנהלים של האקדמיה ההונגרית למדעים (1967–1975 ו-1985–1990),
  • סגן נשיא (7 במאי 1976–10 במאי 1985).
  • סגן נשיא המחלקה להיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים (2 ביוני 1964–5 במאי 1967).
  • חבר בוועדת ההיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים,
  • יו"ר ועדת המשנה להיסטוריה כלכלית.
  • סגן נשיא החברה ההיסטורית ההונגרית (1965–1975).
  • סגן נשיא אגודת הידידות ההונגרית-סובייטית (1989–1992),
  • יו"ר אגודת הידידות ההונגרית-רוסית. נשיא (מאז 1994). הבולגרית (מ-1979), הסובייטית, או
  • חבר זר באקדמיה הרוסית למדעים (מאז 1980),
  • חבר המכון הבינלאומי להיסטוריה כלכלית בפראטו.
  • נשיא האגודה הבינלאומית להיסטוריה כלכלית (1978–1982), נשיא (משנת 1982).

עריכת כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר מערכת של The Economic History Review (1965–1975)
  • חבר מערכת Jahrbuch für Wirtschaftsgeschichte (1970–1992)
  • העורך הראשי של Acta Historica (1973–1992)

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pach Zsigmond Pál (1919-2001) 165 publikációjának az adatai. OSZK. Katalógus.
  • Az Orczy-birtokok gazdálkodása a XVIII. század második felében. Egy. doktori értek. (Bp., 1943)
  • Fejezetek az újabbkori diplomácia történetéből. (Bp., 1947)
  • Gazdaságtörténet a feudalizmus hanyatlásáig. N. Kiss Istvánnal. (Bp., 1947 3. kiad. 1948)
  • A tőkés termelés feltételei a magyar mezőgazdaságban, 1848-ban. (Társadalmi Szemle, 1948)
  • Szempontok az eredeti tőkefelhalmozás vizsgálatához Magyarországon. 1–2. (Századok, 1948–1949)
  • Magyar gazdaságtörténet. 1–3. Egy. jegyz. (Bp., 1949–1952 új átd. kiad. 1960 és 1968)
  • Az eredeti tőkefelhalmozás gyarmati korlátai Magyarországon 1848 előtt. (A történettudomány kérdései. Bp., 1950)
  • A majorsági gazdálkodás és a parasztság kisajátítása a XVII. századi Magyarországon. (Századok, 1951)
  • II. Rákóczi Ferenc emlékiratai. Saint-Simon emlékirat-részleteivel. Ford. Vas István. Thaly Kálmán jegyzeteivel. A bevezető tanulmányt írta. (Bp., 1951)
  • Függetlenségi küzdelmeink a Habsburgok ellen a XVII. században. A Rákóczi- szabadságharc. (Bp., 1951)
  • Az eredeti tőkefelhalmozás Magyarországon. (Bp., 1952)
  • A nemzeti összefogás kérdése a Rákóczi- szabadságharcban. (Századok, 1954)
  • A dualizmus rendszerének első évei Magyarországon. (Századok, 1955)
  • Tanulmányok a kapitalizmus történetéhez Magyarországon. Szerk. Sándor Pállal. (Bp., 1956)
  • Kiadatlan Görgey-iratok 1849 augusztusából. (Századok, 1957)
  • A tőkés földjáradék keletkezése a nyugat-európai agrárfejlődésben. – A magyarországi és oroszországi poroszutas agrárfejlődés egyező és eltérő vonásairól a XIX. század második felében. (Közgazdasági Szemle, 1958)
  • A földesúri gazdaság „porosz utas” fejlődése Oroszországban a XIX. század második felében. (Századok, 1958)
  • A magyarországi agrárfejlődés elkanyarodása a nyugat-európaitól. A feudalizmusból a kapitalizmusba való átmenet magyarországi sajátosságainak kérdéséhez. (Agrártörténeti Szemle, 1961)
  • Az ellenforradalmi történetszemlélet Szekfű Gyula Három nemzedékében. (Történelmi Szemle, 1962)
  • Nyugat-európai és magyarországi agrárfejlődés a XV–XVII. században. (Bp., 1963)
  • Kilenced és földesúri dézsma a XVII. századi Magyarországon. Akadémiai székfoglaló is. (Elhangzott: 1963. jan. 21. megjelent: MTA Társadalmi-Történeti Tudományok Osztálya Közleményei, 1964)
  • Die ungarische Agrarentwicklung im 16–17. Jahrhundert. Abbiegung vom westeuropäischen Entwicklungsgang. (Bp., 1964)
  • Marxista történettudományunk fejlődésének problémái. (Századok, 1964)
  • A nacionalizmus elleni harc történettudományunkban. (Történelmi Szemle, 1964)
  • Optimizmus és objektivitás történetszemléletünkben. (Történelmi Szemle, 1966)
  • A társadalomtudományok fejlődésének elvi kérdéseihez. (Társadalmi Szemle, 1968)
  • A nemzetközi kereskedelmi útvonalak XV–XVII. századi áthelyeződésének kérdéséhez. (Századok, 1968)
  • Közép- Kelet-Európa és a nemzetközi kereskedelem a XVI–XVII. században. Akadémiai székfoglaló is. (Elhangzott: 1970. jún. 1. megjelent: MTA Filozófiai és Történettudományi Osztálya Közleményei, 1970)
  • Történettudomány. (Magyar Tudomány, 1970)
  • Magyarország nyugati gyapjúszövet-behozatala a XV. és a XVI. század közepén. (Történelmi Szemle, 1971)
  • Egy évszázados történelmi problémáról: áthaladt-e a levantei kereskedelem útja a középkori Magyarországon? (Századok, 1972)
  • A középkori Levante-kereskedelem „sorsa” a XIX–XX. századi történetírásunkban. (Történelmi Szemle, 1972)
  • Széchenyi és az Alduna- szabályozás. 1830–1832. (Történelmi Szemle, 1975)
  • Tudománypolitikai kérdések a másfélszázados Akadémián. (Magyar Tudomány, 1975)
  • A Levante-kereskedelem erdélyi útvonala I. Lajos és Zsigmond korában. (Századok, 1975)
  • A Magyar Tudományos Akadémia másfél évszázada. Főszerk. (Bp., 1975)
  • Történetszemlélet és történettudomány. Cikkek, tanulmányok. (Bp., 1977)
  • A Levante-kereskedelem erdélyi útvonala a XV–XVI. század fordulóján. (Századok, 1978)
  • The Transsylvanian Route of Levant Trade at the Turn of the 15th and 16th Centuries. (Bp., 1980)
  • A történetíró Molnár Erik. (Történelmi Szemle, 1981)
  • East Central Europe and World Trade at the Dawn of Modern Times. (Bp., 1982)
  • Közép-Európa és a világkereskedelem az újkor hajnalán. (Századok, 1982)
  • Üzleti szellem és magyar nemzeti jellem. (Történelmi Szemle, 1982)
  • A marxi államelmélet kialakulásához. Marx és Engels az abszolút monarchiáról. (Világosság, 1983)
  • Nemzeti fejlődés, nemzeti öntudat. (Társadalmi Szemle, 1983)
  • Mohácstól Buda visszavívásáig. A XVI–XVII. század problémái történetírásunkban. (Kortárs, 1985)
  • A feudalizmusból a kapitalizmusba való átmenet megkésettségének egyik problémája a magyar fejlődésben. (Világtörténet, 1985)
  • Európa a 16–17. században. (Magyarország története. III. köt. Bp., 1985)
  • Business Mentality and Hungarian National Character. (Bp., 1985)
  • Mohácstól Buda visszavívásáig. Magyarország történeti útjának nemzetközi háttere. (Századok, 1986)
  • A nemzettudatról napjainkban. (Társadalmi Szemle, 1986)
  • Magyarország és a levantei kereskedelem a XIV–XVII. században. (Előadások a Történettudományi Intézetben. 4. Bp., 1986)
  • A békeeszme történetéből. Comenius Magyarországon. (Magyar Tudomány, 1987)
  • Történelem és nemzettudat. Cikkek és előadások. (Bp., 1987)
  • Von der Schlacht bei Mohács bis zur Rückeroberung Budas. (Bp., 1988)
  • Lenin az államapparátus működéséről. 1919. nov.–1921. márc. (Világosság, 1989)
  • A NEP bevezetésének előzményei Lenin írásaiban. (Magyar Tudomány, 1989)
  • Magyarország a kora újkori világgazdaságban. (Társadalmi Szemle, 1990)
  • A harmincadvám eredete. Értekezések, emlékezések. Akadémiai Kiadó, (Budapest, 1990)
  • Széchenyi, Metternich és az Alduna-szabályozás 1833–1834-ben. (Magyar Tudomány, 1991)
  • A közép-kelet-európai régió az újkor kezdetén. (Bp., 1991)
  • A Levante-történetírás fordulata 1879 és 1918 között. (Századok, 1993)
  • Hungary and the European Economy in Early Modern Times. Collected Studies. (Aldershot, 1994)
  • The Oldest Guild Privilege of Clothmakers in Hungary. (Bp., 1995)
  • A debreceni posztószövők legrégibb céhszabadalma. (Századok, 1995)
  • Az európai régió változó kapcsolata a XIV–XVIII. században. (Klió, 1995)
  • A közép-kelet-európai régió és Csehország. Kora újkori előzmények. (Magyar Tudomány, 1995)
  • Hogyan lett a harmincadvámból huszad? (Történelmi Szemle, 1995)
  • The Transcarpathian Route of Levantine Trade in the Middle Ages. (Bp., 1996)
  • Aba, kebe, igriz. Posztófajták a hódoltsági török vámnaplókban a 6. század derekán. (Történelmi Szemle, 1997)
  • A harmincadvám Erdélyben és a Havasalföldön a 15. sz. első felében. (Történelmi Szemle, 1998)
  • „Platea chapo ucza vocata.” A hazai posztóipar 16. századi történetéből. (Századok, 1998)
  • A harmincadvám az Anjou-korban és a 14–15. sz. fordulóján. (Történelmi Szemle, 1999)
  • „…stamina panni grossi, quae lodin apellantur.” Gyapjúszövőipar Kassán a XV–XVII. században. (Agrártörténeti Szemle, 2000)
  • A vidéki posztóipar az északkeleti országrészen a 15–17. században. (Századok, 2001)
  • A harmincadvám eredete. Az akadémiai székfoglaló átdolgozott változata. (Értekezések–emlékezések. Bp., 1999)
  • Szürkeposztó, szűrposztó, szűr. Sajtó alá rend. Csató Tamás. (Társadalom- és művelődéstörténeti tanulmányok. Bp., 2003).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איגנץ רומשיץ' : תחת כישוף קליאו. היסטוריוגרפיה הונגרית במאה ה-19 והמאה ה-20 - במבט בינלאומי. בודפשט, 2011, הוצאת אוזיריס.
  • שנתון יובל אוניברסיטת בודפשט קורווינוס. משנת 2020 זיטה מריה פטשניג. מגמת כספים. הרצאותיהם של אנטל מאתיאש, אישטוואן האגלמאייר, איבאן ט. ברנד, פאל ז'יגמונד פאך, טמאש נאג', לאסלו ברטוטי, ג'רג' ריס מיקלוש צ'אנאדי היו בלתי נשכחות.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ BCE Jubileumi Évkönyv. 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27יגמונד_פאל_פאך&oldid=37378524"