ז'נט אורדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ז'נט אורדמן (1934 - 7 בפברואר 2007) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית וממייסדות המחול בישראל. הקימה את להקת "בת דור" ואת בית הספר למחול "בת דור".

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורדמן נולדה בדרום אפריקה במשפחה יהודית מסורתית וגדלה ביוהנסבורג. החלה לרקוד מגיל צעיר, וכבר בהיותה בת ארבע-עשרה קיבלה את התפקיד הראשי ביצירה "ג'יזל" של הכוריאוגרף אנתוני דולין. בשנת 1954 החלה ללמוד בלט ברויאל בלט בלונדון. עם סיום הלימודים עסקה בהפקות מחול לטלוויזיה, מופעי בלט ומחזות זמר. הגיעה לביקור בארץ עם להקת מחול בריטית, זכתה לשבחי הביקורת ולאחר זמן, כשהלהקה התפרקה, החליטה להשתקע בארץ ולפתוח כאן סטודיו למחול. בשנת 1965 ביקרו בסטודיו שלה בת שבע דה רוטשילד והכוריאוגרפית האמריקאית מרתה גרהאם, שייסדו זמן קצר לפני כן את להקת "בת שבע". בעקבות הביקור אורדמן הוזמנה לשמש כמנהלת החזרות בלהקת "בת שבע". במהלך הזמן נוצר קשר מיוחד בין אורדמן לבין הברונית דה רוטשילד והן נהיו בנות זוג. בשנת 1967 הקימו השתיים את האולפנה למחול "בת דור" ושנה אחר כך את להקת "בת דור".

אורדמן שאפה לשלמות, הייתה תובענית מאוד, הקפידה על משמעת ברזל והאמינה שצריך להיות נוקשים עם הרקדנים כדי להשיג תוצאות. יחד עם זאת דאגה להביא ארצה את מיטב הכוריאוגרפים בעולם כדי ליצור ולעבוד עם להקת "בת דור", והלהקה ובית הספר שהקימה וניהלה שגשגו.

אורדמן העמידה דורות רבים של רקדנים ובהם אוהד נהרין, עידו תדמור, יאיר ורדי, דוד דביר נעמי פרלוב ורבים אחרים.

להקת "בת דור" בניהולה סבלה בשנות ה-90 מקשיים כלכליים ואמנותיים, שנבעו בין היתר מסגנון ניהולה הריכוזי, ומרצונה להתבלט על הבמה גם כשהגיעה לגיל מבוגר. המשבר הכלכלי החריף עם מותה (ב-1999) של הברונית דה רוטשילד, שכל השנים תמכה כספית בלהקה. בסופו של דבר, בקיץ 2006, נסגרו הלהקה ובית הספר שייסדה, דבר שפגע בבריאותה. בתחילת 2007 אושפזה עקב התקף לב, אך התאוששה. שבועות אחדים אחר כך אושפזה שוב כשהיא סובלת מדלקת הסימפונות, ונפטרה בתל השומר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]