עידו תדמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עידו תדמור
כיתוב
לידה 27 בינואר 1964 (בן 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רקדן וכוריאוגרף
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.idotadmor.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עידו תדמור (נולד ב-27 בינואר 1964) הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי. שימש מנהלה האומנותי של להקת הבלט הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תדמור נולד בירושלים, בנם של נטע ברדיצ'בסקי, רקדנית, וישעיהו תדמור, איש צבא ולימים מנהל בית הספר הריאלי העברי בחיפה. כשהיה בן 3 עברה המשפחה לרמת השרון. כשהיה בן 14 עברה המשפחה לניו יורק, וכשהיה בן 17 שבה המשפחה לארץ והתיישבה בחיפה[1]. באותה תקופה החל תדמור לרקוד ויצא מהארון, ומאז לא הסתיר את נטיותיו המיניות כהומוסקסואל, ומספר פעמים אף התראיין בנושא[2][3].

ב-1982 התגייס תדמור לחיל הנדסה קרבית אך בפברואר 1983, כשהיה בן 19, שוחרר מהצבא והצטרף ללהקת בת דור. לאחר 6 חודשים הפך לסולן הלהקה[4].

ב-1987 הצטרף תדמור ללהקת בת שבע והיה חבר בה עד 1990[5]. ב-1990 זכה בפרס "יאיר שפירא". באותה שנה, יצר את יצירתו הראשונה ככוריאוגרף במסגרת 'Fast Food'[6], ערב אשר הפיק ויזם למען המלחמה באיידס[7]. ב-1991 נסע לניו יורק לעבוד עם הכוריאוגרף לאר ליבוביץ[8]. את יצירת הסולו הראשונה שלו, "שבע מילים אחרונות", יצר ב-1992. ב-1995 יצר את יצירת המחול "הסיר של סימה". בעקבות היצירה הוקמה להקתו "עידו תדמור – הלהקה".

בשנת 2001 סייעה עיריית תל אביב בהקמת מרכז מחול שניהל תדמור בבית מרכזים בדרום תל אביב בשם "עידו תדמור - הבית", שתוך זמן קצר הפך למרכז לאמני הריקוד של גוש דן[9]. ביוני 2003, בעקבות שריפת הענק ב"בניין מרכזים", עבר המרכז למבנה התחנה המרכזית החדשה של תל אביב[10]. ביולי 2005 התפטר מניהול המרכז, בטענה שעיריית תל אביב לא עמדה בהתחייבותה לתקציב, העירייה אמרה בתגובה שתדמור קיבל תקציב של 1.3 מיליון שקל אך ניהל את המרכז בגירעון[11].

ב-2002 שיתף פעולה עם גל אלסטר בסדרת ההופעות "off center"[12]. באותה שנה יצר את "מכתוב", יצירה העוסקת בשאלה עד כמה משפיע הגורל על חיינו ואיזה משקל יש לבחירה החופשית בהחלטות חשובות שמקבל הפרט[13].

בשנים 20052006 השתתף תדמור כשופט בתוכנית "נולד לרקוד", אשר שודרה בשידורי קשת, ערוץ 2[14].

בשנת 2006 שיחק לראשונה בחייו בסרט "ידיים קשורות" של הבמאי דן וולמן לצידה של השחקנית גילה אלמגור. בסרט, פנינה (אלמגור) יוצאת להשיג גראס עבור בנה, עוזי (תדמור) הגוסס מאיידס[15].

ב-2007 עיצב ליין בגדים לחברת האופנה "כאוס" והחל להופיע במופע הסולו אשר נקרא "רוקד". בנוסף, הוא שיחק בתפקידי אורח בסדרות "הפיג'מות" בעונה הרביעית, ב"הנפילים" כאיש בעל כוחות על-טבעיים, וב"לאהוב את אנה" שמשודרת בערוץ 10.

בשנים 20082010 ניהל תדמור את מגמת המחול בבית הספר התיכון "עירוני ה'" בחיפה ושמש יועץ אמנותי לעיריית חיפה ולתיאטרון חיפה[16].

ב-2011 יצר את המחול "חדר ריק", והעלה אותו יחד עם שתי יצירות של כוריאוגרפים אחרים, "שלושה חדרים" שיצרה רייצ'ל ארדוס ו"עשתונות" שיצר אריאל כהן[17]. בפברואר 2014 הופיע עם יצירתו "חדר ריק" בתיאטרון בולשוי במוסקבה[18].

באפריל 2013 מונה תדמור לתפקיד המנהל האמנותי של להקת הבלט הישראלי[19]. בדצמבר 2014 הודיע תדמור להנהלת הלהקה על רצונו לסיים את התפקיד[20]. בספטמבר 2017 חזר לבלט הישראלי בתפקיד היועץ האמנותי[21].

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה תדמור להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[22].

ביוני 2017 השתתף במופע "אינ פאוסט" (INFAUST) מופע של הלהקה האיטלקית 'אימ-פרפקט', המבוסס על המחזה "פאוסט" של גתה. המופע משלב בין מחול, תיאטרון, תאורה וצייר המצייר את עבודותיו על הבמה במהלך הריקוד[23].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2007, בן זוגו הוא איש האופנה והסטיילינג שָׁלֵו לבן.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות מחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך היצירה "הסיר של סימה", 1995/2012
  • "תא" (1990)
  • "הסיר של סימה" (1995)
  • אוראנוס (1999)
  • "נטע"
  • "עמורה"
  • "מגריט", עבור להקת בת-דור (2001)[27].
  • "מכתוב" (2002)
  • "אולי תיקחי את האמבטיה אתך" לפי הקונצ'רטו השני מאת ברהמס, עם תזמורת ראשון לציון (2003)[28].
  • "פודרה" (2010)[29].
  • "חדר ריק" (2011)[30].
  • "and MR" בשיתוף רייצ'ל ארדוס (2012)[31]
  • ”הימים שלנו”, לפי מוזיקה של שירי להקת היהודים[32].
  • "GAME ON" על פי מוזיקה של איגור סטרווינסקי, הבלט הישראלי ולהקת מיומנה (2014)[33].
  • מופע מחול יחד עם להקת קומפלקשנס מניו יורק[34].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד ישעיהו תדמור, נבהלתי. כעסתי. התקשיתי לאהוב את הבן שלי, באתר הארץ, 13 בפברואר 2019
  2. ^ יובל אברמוביץ', עידו תדמור: "איבדתי את הקשר עם עידו האמיתי", באתר nrg‏, 8 באפריל 2009
  3. ^ עידו תדמור: "אני כמה לילד", באתר ynet, 14 באפריל 2009
  4. ^ חיים נגיד, לאר לובוביץ בבת-דור, מעריב, 17 באוגוסט 1986
  5. ^ גבי אלדור, מחול - ערב סתמי על גבול השעמום, חדשות, 7 בספטמבר 1989
  6. ^ אליקים ירון, צעד יפה, מעריב, 29 ביולי 1990
  7. ^ רקדנים נגד איידם, מעריב, 25 ביוני 1990
  8. ^ איה שריק, מסלול מקוצר, חדשות, 11 במרץ 1991
  9. ^ ערב ראשון בסדרה "פשוט מחול" בסטודיו החדש של עידו תדמור, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2001
    יעל אפרתי, עידו תדמור מזמין להקות להופיע בסטודיו שלו, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2001
    מופע מחול לרגל יום האשה הבינלאומי בסטודיו של עידו תדמור בתל אביב, באתר הארץ, 5 במרץ 2002
  10. ^ עידוא דגן, ‏כוריאוגרפיה של כישלון ידוע מראש, באתר גלובס, 25 ביולי 2005
  11. ^ ציפי שוחט ורות אשל, עידו תדמור התפטר; טוען שעיריית ת"א לא עמדה בהתחייבותה לתקציב, באתר הארץ, 21 ביולי 2005
    ציפי שוחט, הסטודיו של עידו תדמור נסגר, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2005
  12. ^ מופע ראשון בסדרת ערבי המחול "0ff Center" בסטודיו של עידו תדמור בתל אביב, באתר הארץ, 14 במאי 2002
  13. ^ ביקורות:
    רות אשל, ריקוד של נשמה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2002
    נילי ברקן, ‏ריקוד של נשמה, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2002
  14. ^ רוני דורי, לא רק השופט הטוב, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2008
  15. ^ אורי קליין, האם, הבן והחסד המופלא, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
  16. ^ חגית פלג-רותם, ‏מחול רוקדים לחיפה, באתר גלובס, 7 בינואר 2010
  17. ^ רות אשל, עידו תדמור חוזר למה שהוא טוב בו, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2011
  18. ^ אתר למנויים בלבד תמר רותם, שריקות בוז בהופעה של עידו תדמור בבולשוי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2014
  19. ^ מרב יודילוביץ', צו המניעה בוטל, תדמור ינהל את הבלט הישראלי, באתר ynet, 3 באפריל 2013
  20. ^ אתר למנויים בלבד גיל נוה, עידו תדמור פורש מהבלט הישראלי, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014
    אתר למנויים בלבד עכבר העיר, שירת הברבור: עידו תדמור נפרד מהבלט הישראלי, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014
  21. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, עידו תדמור חוזר לבלט הישראלי בתפקיד היועץ האמנותי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
  22. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
  23. ^ ביקורות:
    אתר למנויים בלבד רות אשל, "אינ־פאוסט": לרקוד כל הדרך לגיהנום, באתר הארץ, 2 ביוני 2017
    אתר למנויים בלבד טל לוין, עכבר העיר, "אינ פאוסט - INFAUST": מי מפחד מהאופל?, באתר הארץ, 2 ביוני 2017
  24. ^ פרס על מפעל חיים לשחקנית מרים זוהר, באתר הארץ, 23 בפברואר 2003
  25. ^ מרב יודילוביץ', פרסי לנדאו: עמיר בניון ורונית אלקבץ בין הזוכים, באתר ynet, 9 בינואר 2012
  26. ^ שיר חכם, הכוריאוגרף עידו תדמור זכה בשני פרסים בתחרות בינלאומית, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
  27. ^ יעל אפרתי, בת דור מעלה את הופעת הבכורה של "תדמור וגינץ", באתר הארץ, 7 במאי 2001
  28. ^ קונצ'רטו לפסנתר של ברהמס, בליווי כוריאוגרפיה של עידו תדמור, בתזמורת ראשון לציון, באתר הארץ, 28 בינואר 2003
  29. ^ ביקורות:
    רות אשל, "פודרה" של עידו תדמור: כבר לא אפולו, באתר הארץ, 1 במרץ 2010
    ענת זכריה, שמתי לי פודרה: על המופע החדש של עידו תדמור, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2010
    טל לוין, עכבר העיר אונליין, "פודרה" של עידו תדמור: עירום, אלימות ומחול אין, באתר הארץ, 27 בפברואר 2010
    נטע אחיטוב, העיר תל אביב, עידו תדמור מסיר איפור ב"פודרה", באתר הארץ
    חגית פלג-רותם, ‏עידו תדמור שם פודרה, באתר גלובס, 18 במרץ 2010
  30. ^ טל לוין, עכבר העיר, עידו תדמור במופע סולו: בוגר ומעניין מתמיד, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2011
  31. ^ אייל מלובן, עכבר העיר, עידו תדמור: "יש שאומרים שאני פנאט ומוקצן", באתר הארץ, 10 באוגוסט 2012
  32. ^ אתר למנויים בלבד רות אשל, זהו בידור! על המופע הראשון של הבלט הישראלי בניהול עידו תדמור, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
  33. ^ ביקורות:
    אתר למנויים בלבד טל לוין, עכבר העיר, הבלט הישראלי ומיומנה: פולחן האביב של עידו תדמור, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2014
    חגית פלג רותם, ‏Game On: עידו תדמור והבלט הישראלי חוברים לאנשי מיומנה, באתר גלובס, 10 ביוני 2014
    חגית פלג-רותם, ‏פאזה משלהם, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2014
  34. ^ ביקורות:
    אתר למנויים בלבד מנחה נופה, עכבר העיר, מופע המחול שמחבר בין ניו יורק לתל אביב, באתר הארץ, 19 ביולי 2016
    אתר למנויים בלבד רות אשל, להקת המחול קומפלקשנס סחפה את הקהל, באתר הארץ, 22 ביולי 2016