ז'ראר באואר
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1888 לה וזינה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1967 (בגיל 78) הרובע השביעי של פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière de Charonne |
| מקום מגורים |
avenue Émile-Deschanel |
| תפקיד |
נשיא (1947–1948) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ז'ראר באואר (בצרפתית: Gérard Bauër; 7 באוקטובר 1888 - 4 בספטמבר 1967) היה סופר, עיתונאי ומבקר ספרות ותיאטרון צרפתי, בנו של אנרי באואר ונכדו של אלכסנדר דיומא.
ז'ראר באואר התחיל לעבוד בגיל צעיר, בגלל חיסרון כיס. הוא עבד בעיתון ל'אוראור של קלמנסו והגיע לביקורת הספרות. במהרה היה לבעל טור בל'אקו דה פריז ומ-1934 גם בעל טור בלה פיגארו.
את ספריו כתב תחת שם העט Guermantes (גרמנט)[1].
ז'ראר באואר היה הבן השני של אנרי באואר ושל רעיתו פולין למריה. ב-23 במאי 1932 נשא לאישה את אלנה מרגרטה ון דר זאה וב-29 במרץ 1950 הם התגרשו[2].
בתקופת מלחמת העולם השנייה נדרש באואר על ידי שלטונות וישי להגיש אילן יוחסין. באואר, שאם אביו הייתה יהודיה, מצא מקלט בשווייץ, שם היו לו כמה חברים ובני משפחה והתגורר בבית שהיה בבעלות הורי אשתו. הוא המשיך משם לשלוח מאמרים לעיתונו עד שזה נסגר. על קורותיו באותה תקופה ועל רשמיו הוא כתב את Carnets d'un voyageur traqué (1942-1944) (יומניו של נוסע נרדף (1942-1944)[3].
באואר היה נשיא כבוד של Société des gens de lettres אגודת אנשי הספרות, אגודה שסבו, אלכסנדר דיומא האב, היה בין מייסדיה.
היה מנהל העיתונות של פריז בשנת 1945 וחבר באקדמיה גונקור בשנת 1948. בשנת 1959 זכה בפרס הגדול של פריז על המפגש שלו בפריז.
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1919, Sous les mers () רומן
- 1922, Recensement de l'amour à Paris (מפקד אהבה בפריז)
- 1924, Il faut parler le premier
- 1926, Éloge du désordre (בשבח אי הסדר)
- 1928, Les Métamorphoses du romantisme (המתמורפוזה של הרומנטיות)
- 1929, La Parisienne
- 1937, Les boulevards
- 1937, Les Billets de Guermantes I (כרטיסים מגרמן 1)
- 1947, Les Billets de Guermantes II (כרטיסים מגרמן 2)
- 1951, Instants et visages de Paris
- 1953, Histoire d'un palais de Paris : l'Élysée (ההיסטוריה של ארמון פריזאי:האליזה)
- 1954, L'Europe sentimentale (אירופה הסנטימנטלית)
- 1955, Dix rendez-vous avec Paris (10 מפגשים עם פריז)
- 1959, Rendez-vous avec Paris (מפגש עם פריז)
- 1961, Rien ne sert d'aimer et 3 autres pièces
- 1963, Quelqu'un d'autre
- 1964, Chroniques I, 1934-1953
- 1965, Chroniques II, 1954-1964
- 1967, Chroniques III, 1965-1967
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- GÉRARD BAUËR EST MORT (בצרפתית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גרמנט הוא ישוב קטן ועל שמו קרויה דמות חשובה בספר בעקבות הזמן האבוד של מרסל פרוסט
- ^ Gérard Bauër (בצרפתית)
- ^ G. Bauër, Carnets d'un voyageur traqué (1942-1944) (בצרפתית)