בעקבות הזמן האבוד
 | |
| הגרסה הראשונית של "בעקבות הזמן האבוד" עם הערות בכתב של מרסל פרוסט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרסל פרוסט |
| שפת המקור | צרפתית |
| הוצאה | |
| שנת הוצאה | 1913–1927 |
| תרגום לעברית |
ישראל זמורה (תשכ"ח); הלית ישורון (תשנ"ב 1992–תשע"ג 2012) |
| פרסים |
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד  |
| מספר כרכים | 7 |
  | |
בעקבות הזמן האבוד (בצרפתית: À la recherche du temps perdu; בתרגום מדויק יותר: "בחיפוש אחר הזמן האבוד") היא סדרה של שבעה רומנים שכתב מרסל פרוסט, המהווים את יצירתו העיקרית.
פרוסט מת לפני שהספיק לעבור על הטיוטות והתיקונים לספריו המאוחרים, ושלושת האחרונים פורסמו לאחר מותו.
מחזור זה של שבעה רומנים, הכוללים כ-3,200 עמודים ויותר מ-2,000 דמויות, הניעו את גרהם גרין לומר כי פרוסט היה "הנובליסט הגדול של המאה ה-20", ואת סומרסט מוהם לקרוא לו "יצירת הבדיון הגדולה ביותר עד היום". ביצירה זו הגיבור הראשי הוא הזיכרון האנושי, שבו הכול נשמר, מתעבד ומתפרש.
פרוסט הגיש את ספרו, "בצד של סוואן" (החלק הראשון של "בעקבות הזמן האבוד"), להוצאת Nouveau Revue Francais, אך אנדרה ז'יד, שעמד בראשה, דחה אותו וכך גם הוצאות לאור נוספות. פרוסט פרסם את הכרך הראשון על חשבונו. בהמשך קנה Gaston Gallimard, הבעלים של ההוצאה לאור Nouveau Revue Francais, את הזכויות של הפרסום ופרסם בעצמו את כל ההמשכים.
חרף קבלת הפנים הצוננת, הספר זכה להכרה מתעצמת ומופיע במקום השני ברשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד, במקום השמיני ברשימת עשרת הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים של טיים מגזין[1] וגם במקום הראשון ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים[2].
המחזור כולל שבעה ספרים, שנכתבו בגוף ראשון וכוללים חומר אוטוביוגרפי של פרוסט. הספרים קשורים ומהווים מחזור אחד, אך אפשר לקרוא אותם בנפרד. אלה מרכיבי המחזור:[3]
- בצד של סוואן (Du côté de chez Swann) – הופיע לראשונה ב-1913 וב-1919 הודפסה גרסה מתוקנת;
- בצֵל עלמות מלבלבות (À l'ombre des jeunes filles en fleurs) – הופיע ב-1919 וזכה בפרס גונקור באותה שנה;
- 'The Guermantes Way (Le Côté de Guermantes) – רומן בשני כרכים, שהופיעו בשנים 1920 ו-1921;
- שמות מקומות: המקום (Sodome et Gomorrhe; התרגום המדויק הוא "סדום ועמורה") – הופיע בשני כרכים בשנים 1921 ו-1922;
- השבוי (La Prisonnière) – הופיע ב-1923;[4]
- אלברטין איננה (Albertine disparue; במקור נקרא La Fugitive) – הופיע ב-1925;
- הזמן שנמצא (Le Temps retrouvé) – הופיע ב-1927.
תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בעקבות הזמן האבוד, מצרפתית: ישראל זמורה, תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ח. (תרגום לכרך א': "במחוזו של סבן"
- בעקבות הזמן האבוד, מצרפתית: הלית ישורון; [עורך התרגום: מנחם פרי], תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ב 1992–תשע"ג 2012.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתי שטרן, פרוסט שילם תמורת ביקורות חיוביות ל"בעקבות הזמן האבוד", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The 10 Greatest Books of All Time (באנגלית)
- ^ The Greatest Books (באנגלית)
- ^ השמות העבריים המופיעים כאן מבוססים על תרגומה של הלית ישורון במסגרת הספריה החדשה.
- ^ שלושת הספרים האחרונים במחזור הופיעו לאחר מות הסופר.
