זאב חנוך ארליך
 | |
| לידה | 20 בדצמבר 1953 |
|---|---|
| נהרג |
20 בנובמבר 2024 (בגיל 70) שמע, נפת צור, לבנון |
| מקום קבורה | בית העלמין בעפרה |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים |
עפרה  |
| השכלה | |
| אב |
ישראל ארליך |
| מספר ילדים |
6 |
| תרומות עיקריות | |
| |
  | |
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך (20 בדצמבר 1953 – 20 בנובמבר 2024, י"ט בחשוון ה'תשפ"ה) היה חוקר ארץ ישראל, ממייסדי בית ספר שדה עפרה, עורך סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון", חבר ועדת השמות הממשלתית,[1] ממקימי יחידת מרעול ורב-סרן במילואים.[2][3][4] ארליך נהרג בהיתקלות עם מארב חזבאללה בזירת לבנון במלחמת חרבות ברזל.[5][6] על אף שזאב ארליך זומן למילואים,[7] בעת מותו הוא לא היה רשום שהוא בשירות מילואים פעיל, ובהתאם נהרג כשהיה אזרח.[7][8] זמן קצר לאחר נפילתו בקרב, ארליך הוכר כחלל מערכות ישראל ונקבר בהלוויה צבאית.[7][9]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב חנוך ארליך נולד ב-1953 להדסה[10] וישראל ארליך. אביו היה חסיד סוכטשוב[11] וחוקר שערך ספרים רבים על ההיסטוריה של גדולי ישראל מפולין.[12] הוא התחנך במוסדות של הציונות הדתית ולמד בישיבת הכותל בירושלים. בוגר תואר ראשון בתלמוד ובהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וטורו קולג'.[13] בשירותו בצה"ל היה קצין חי"ר. נפצע במלחמת יום הכיפורים והגיע במהלך שירות המילואים לדרגת רב-סרן. בשנים 1988–1991, במהלך האינתיפאדה הראשונה, התגייס לשירות קבע כקצין מודיעין בגזרת יהודה,[14][15][16] ובמאי 1989 נפצע מרסיסים בהיתקלות עם מחבלים בבית אולא.[14]
נישא לתמר ולהם שלושה בנים ושלוש בנות.[5] התגורר בעפרה ונמנה עם מייסדי בית ספר שדה עפרה. הוא היה סייר, מורה דרך[14] וחוקר ארץ ישראל, פרסם עשרות מחקרים בנושאי ידיעת הארץ, וכתב מדור קבוע על נושאים אלה במוסף השבת של עיתון "מקור ראשון". אחד מהמשפטים (המיוחס לרחבעם זאבי) שהיה חוזר עליו רבות, ”בארץ ישראל צריכים ללכת יחפים כי בכל מקום דורכים על פסוקים”.[17] חקר את העיר העתיקה של שכם ומערכות המים התת-קרקעיות שמתחת לקסבה של העיר, והעיד כי היא העיר האהובה עליו אחרי ירושלים.[18]
הרצה על ההיסטוריה והגאוגרפיה של חבלי יהודה והשומרון במכון לנדר בירושלים ובמכללת אורות ישראל. במהלך השנים העביר סיורים לחיילים וקצינים, ויצר קשרים קרובים עם קציני צבא בכירים.[15] הוא עסק בתיעוד אתרי עתיקות בכפרים ערביים ביהודה ושומרון,[19] והוא הרבה לבקר באישור ובאבטחת חיילי צה"ל באתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שהגישה אליהם קשה, גם בשטח A.[20] בין השאר, במאי 2024, נכנס ארליך עם נכדיו בני ה-17 לשטח באזור חברון באישור צה"ל ועם אבטחת חיילי צה"ל.[21]
ביוני 2014 התלווה ארליך למפקד חטיבת כפיר אשר בן לולו במהלך מבצע שובו אחים.[22] בעקבות המבצע היה שותף להקמת יחידת "הר ציון" שהקים מח"ט הצנחנים אליעזר טולדנו, במטרה להעביר ללוחמי הגזרה מיכולות הכרת השטח של חוקרי הארץ.[4] בהמשך היה ארליך ממקימי יחידת מרעול.[2][3][4]
ארליך אמר בראיון בסוף שנת 2023, ש"יש לחזור לכל נקודות היישוב היהודיות בדרום לבנון" ו"יש הרבה מאד אתרים כאלה", וכי "כל מקום שבו היה פעם יישוב יהודי, לא משנה מתי, צריך להקים אותו מחדש". כמו כן אמר כי "צריך לוודא שהערבים שיישארו בדרום לבנון יבינו שהשארותם היא על תנאי של המשך שיתוף הפעולה איתנו".[23][24][25]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרשת מותם של זאב ארליך וגור קהתי
ב-20 בנובמבר 2024, במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הצטרף לכוח של חטיבת גולני שלחם ליד הכפר שמע. הכוח נתקל במחבלים שארבו בשטח באחד המבצרים הצלבניים. ארליך ולוחם מהכוח, סמל גור קהתי, נהרגו במקום. רמ"ט גולני, אל"ם (מיל') יואב ירום נפצע באורח בינוני, ומפקד הפלוגה נפצע באורח קשה.
על אף שזאב ארליך זומן למילואים,[7] בעת מותו הוא לא היה רשום שהוא בשירות מילואים פעיל, ובהתאם נהרג כשהיה אזרח.[7][8] לאחר מותו חויל ארליך בדיעבד כחייל מילואים והוכר כחלל מערכות ישראל.[26][5] הוא נקבר למחרת בהלוויה צבאית בבית העלמין בעפרה.[27]
החקירה על נסיבות כניסתו ללבנון
במקביל נפתחה חקירת מצ"ח באשר לנסיבות כניסתו של ארליך ללבנון כאזרח ובדיקה האם נעשו בניגוד לפקודות צה"ל, והועלה חשד שארליך נכנס ללבנון לצורך מחקר עצמאי בשטח, והכוח נשלח במיוחד כדי לאבטח אותו.[28] אך המפקד במקום, אל"ם ירום הכחיש את החשד, והסביר כי נזקק לעזרתו של ארליך באיתור מחבלים ששהו באתר ארכאולוגי והזמין את ארליך על מנת לסייע במשימה[29] הודות לידיעותיו הנרחבות בנוגע למערכות תת-קרקע.[4]
בספטמבר 2025 ביקשה הפרקליטות הצבאית להעמיד לדין את אל"ם ירום באשמת המתה בקלות דעת,[30] אך בדצמבר 2025 החליט הפרקליט הצבאי הראשי שלא להעמיד את ירום לדין פלילי, והודיע על סגירת התיק, כי לפי ממצאי החקירה עלה שהסיור אכן תוכנן לצורך מבצעי, וכי "לא ניתן לסתור ברף הנדרש בפלילים" את טענותיו של אל"ם ירום כי ארליך הצטרף לפעילות מטעמים מבצעיים", והמליץ רק על צעדים פיקודיים בעקבות אופן כניסתו ללבנון.[6][31] ב-29 בדצמבר 2025, לאחר סיום החקירה, הודיע הרמטכ"ל אייל זמיר על הדחתו של יואב ירום משירות מילואים וסיום שירותו בצה"ל.[32]
מחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבורת בית חשמונאי, בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע, תשמ"ה.
- השומרון במלחמת העולם הראשונה, תשמ"ז-1987.
- טיולי ישראל – מרכז, הוצאת כתר, 1994.
- שומרון ובנימין – קובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית, בעריכת זאב ח. ארליך, הוצאת החברה להגנת הטבע, שלושה כרכים: תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ג.
- פרקים בנחלת יהודה, כרך ראשון.
- מחקרי יהודה ושומרון, בעריכת זאב ח. ארליך ויעקב אשל, הוצאת ראובן מס, ארבעה כרכים ראשונים החל מ-1991.
- יריחו היהודית לדורותיה, אדר ה'תשנ"ד.
- סיפור דרך – המדריך ללימוד הניווט, בעריכת זאב ח. ארליך, הוצאת כתר, 2004.
- מזרח הירדן במבט יהודי, תשנ"ו.
- אתרי היהודים בדרום-הלבנון – יהודים בלבנון במהלך הדורות.[33]
- עזה מאז ולתמיד בעריכת ישראל שפירא וזאב ז'אבו ארליך.[34]
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו הוקדש לזכרו שער בגיליון כ"ד של כתב העת פשטות המתחדשים.[35] השער כלל ביבליוגרפיה של כתביו מאת הרב הראל דביר[36] ומאמרים בנושאים הקשורים למשנתו. בין הכותבים: הרב יואל בן נון, הרב אורי הולצמן והחוקר ישראל שפירא.
ישראל שפירא פרסם שני ספרים המוקדשים לזכרו של ארליך: "סודות המכבים" שנכתב בעקבות סיורים משותפים באתרי החשמונאים, ואת "עזה מאז ולתמיד" שארליך עצמו ערך.[37][38]
גם הכנס העשירי של "ארץ שכם" של מועצה אזורית שומרון בשבי שומרון הוקדש לזכרו, בהשתתפות אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, מח"ט שומרון אריאל גונן וחוקרים שונים, ביניהם פרופ' זהר עמר, פרופ' יואל אליצור וד"ר אריה בורשטיין.[39] במהלך דבריו של גונן, התפרצו לאירוע בני משפחתו של גור קהתי והביעו מחאה חריפה על קיום האירוע לאור נסיבות מותו של ארליך, ועל שבנם לא הוזכר באירוע. לאחר מספר דקות עזבו בני משפחת קהתי את הכנס והוא המשיך כסדרו.[40]
במלאת שנה למותו, פורסם בערוץ 14 הסרט "זאב בודד", על חייו ומותו של ארליך.[41]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב חנוך ארליך, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של זאב חנוך ארליך באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של זאב חנוך ארליך, באתר רמבי"ש
זאב חנוך ארליך, דף שער בספרייה הלאומית- הספרים של זאב חנוך ארליך, באתר "סימניה"
- מכּתביו
- מאמרים של זאב חנוך ארליך, באתר ספריית אסיף
- גושן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ארץ ימיני, באתר "דעת" מתוך "...לפני אפרים בנימין ומנשה..." קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ה.
- משפחת המטרי והגבעונים, באתר "דעת" מתוך "...לפני אפרים בנימין ומנשה..." קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ה
- המדיינים במזרח הירדן - בימי משה, באתר "דעת"
- ממאמריו שהתפרסמו, ב"מוסף שבת" של מקור ראשון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, באתר משרד ראש הממשלה, החלטה מספר 1950 של הממשלה מיום 05.07.2024
- 1 2 אביגיל זית, חברים וקרובים נפרדים מז'אבו ארליך: "הלוואי שבגילו נזכה למעט מהתשוקה שלו", בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2024
- 1 2 גרשון הכהן, תבונת השימוש בחוקרים לצרכים צבאיים מבצעיים. לזכרו של ז'אבו ארליך הי"ד, "האומה", נובמבר 2024.
- 1 2 3 4 ישי אלמקייס, דמות להערצה לכל נערי היישוב: מסעותיו של ז'אבו בארץ הקודש, בעיתון מקור ראשון, 30 בנובמבר 2024
- 1 2 3 קורות החיים של זאב חנוך (ז'אבו) ארליך, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- 1 2
סגירת תיק החקירה ביחס לנסיבות נפילתם של סמל גור קהתי ז"ל ורס"ן (במיל') זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ז"ל, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2025 - 1 2 3 4 5 יואב זיתון, מבצר המחבלים לא הושמד בגלל מעמדו ההיסטורי; ארליך זומן לסייע במיפוי – והופיע במדים, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
- 1 2 יואב זיתון, מותם של גור קהתי וז'אבו ארליך בלבנון: רמ"ט גולני לא יועמד לדין, באתר ynet, 16 בדצמבר 2025
- ↑ קורות החיים של רב-סרן זאב חנוך (ז'אבו) ארליך, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ↑
סיפורה של הדסה ארליך, סרטון באתר יוטיוב - ↑ ישראל שפירא, שנה לנפילת הרה"ח ר' זאב חנוך ארליך הי"ד וזי"ע, באתר איקס, 11,11,25
- ↑ לדוגמה: ספר אבירי הרועים על אדמו"רי סוכטשוב, בהוצאת מורשה, תשמ"ח. פרקים בתולדות הקהילות היהודיות בהוצאת מורשת, תל אביב תשל"ד. המרד הקדוש לדמותו של רבי מנדלי מקוצק, מורשת, תל אביב תשמ"ט. וספרים נוספים.
- ↑ Shocking incident: Israeli civilian Ze'ev Erlich is killed in Lebanon, JFeed, 20 בנובמבר 2024 (באנגלית)
- 1 2 3 שמואל טל, אורן כהן, ישראל פרץ, פוצצו בתי שלושת המחבלים שנהרגו בהיתקלות, חדשות, 21 במאי 1989
- 1 2 שלמה דרור, אדוני הצבא, חדשות, 13 בדצמבר 1991
- ↑ סמינר אבות ומייסדים - זאב ח. ארליך, באתר www.avot-meyasdim.co.il
- ↑ אלישיב רייכנר, "זה הנחל שבו הירח עמד – צריך רק שמישהו יגיד לך את זה", בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2025
- ↑ מרכז סיור ולימוד שומרון (2020-03-25), ז'אבו ארליך -מערכת המים התת קרקעית בניאופוליס, שכם העתיקה. כנס שכם השביעי. מרכז סיור ולימוד שומרון
- ↑ אליאור לוי, למה לארכיאולוג אבטחה צמודה מצה"ל בשטחים?, באתר ynet, 5 ביולי 2012
- ↑ אבי אשכנזי, עדויות חיילים חושפות: זאב ארליך היה אורח קבוע ביחידות צה"ל באיו"ש, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2024
- ↑ לפני שנהרג בלבנון: זאב ארליך נכנס לחברון בליווי צה"ל, באתר חדשות 13, 6 בפברואר 2025
מיכל ארליך נגד ערוץ 13: פעם נוספת שופכים את דמו של ז'אבו, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2025 - ↑ אשר בן לולו באתר X
- ↑ ארנון סגל, כך תתרחב ישראל עד הליטני, באתר עולם קטן - גיליון 924 עמודים 10–12, 1 בדצמבר 2023
- ↑ אורי ארליך, ארכאולוגיה בין כיבוש להתנחלות - גם בלבנון, באתר זמן ישראל, 24 בנובמבר 2024
- ↑ חברו הקרוב של ז'אבו ארליך: "אם הגיע ללבנון, הוא קיבל אישורים", באתר וואלה, 21 בנובמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, אלישע בן קימון, מחדל בלבנון: זאב חנוך ארליך, בן 70, הצטרף לכוח צה"ל - ונהרג בהיתקלות, יחד עם לוחם, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
- ↑ עוז ישראל שוורץ, שידור ישיר: זאב ז'אבו ארליך מובא למנוחות בבית העלמין בעפרה, באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2024
- ↑
יניב קובוביץ, עופר אדרת, נעה שפיגל וניר חסון, זאב ארליך הוכנס ללבנון לביקור פרטי במבצר עתיק, החייל שנהרג אבטח את כניסתו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024 - ↑ ניר דבורי, עדותו של הקצין הבכיר על התקרית החמורה בלבנון שבה נהרג זאב ארליך ז"ל, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2024
- ↑ אבי אשכנזי, פרשת מותם של גור קהתי וזאב ארליך: ההחלטה הדרמטית נגד אל"מ במיל' יואב ירום, באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2025
- ↑ יואב זיתון, מותם של גור קהתי וז'אבו ארליך בלבנון: רמ"ט גולני לא יועמד לדין, באתר ynet, 16 בדצמבר 2025
- ↑ רועי שרון כרמלה מנשה, נפילת גור קהתי - רמ"ט גולני הודח מתפקידו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2025
- ↑ ישראל שפירא, כ'קבר רשב"י' במירון - 'הקבר הקדוש' בצידון | קדושה בלב לבנון, באתר כיכר השבת, 9 באוקטובר 2024
- ↑ זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ז"ל בהשקת ספר "עזה מאז ולתמיד" מאת ישראל שפירא בי"א חשוון תשפ"ה
- ↑ ישראל הלפרין (ע), פשטות המתחדשים, כרך כד, תשפ"ה
- ↑ הרב הראל דביר, רשימת פרסומים – זאב חנוך ארליך, פשטות המתחדשים כד, שבט תשפ"ה, עמ' 84–88
- ↑ "סודות המכבים": התעלומה של קברי החשמונאים - נחשפת, באתר כיכר השבת, 24 בדצמבר 2024
- ↑ עזה מאז ולתמיד, באתר בוקפוד - הדפסת ספרים לפי דרישה
- ↑ כנס מחקרי "ארץ שכם והשומרון" לזכרו של ז'אבו ארליך הי"ד - טיקצ'אק, באתר tickchak.co.il
- ↑ עימות קשה באזכרה לזכרו של זאב (ז'אבו) ארליך בשומרון, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2024
- ↑ סיון יחזקאל, זאב בודד: סיפורו המטלטל של ז'אבו ארליך הי"ד | צפו בסרט המלא, באתר עכשיו 14, 11 בנובמבר 2025
| בקרת זהויות |
|
|---|