עפרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפרה
Ofra COA.png
Ofra.jpg
עפרה במבט מגבעת צבי, אוקטובר 2007
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎828‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 3,605 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎13.0%‏ בשנה עד סוף 2016
אתר היישוב

קואורדינטות: 31°57′08″N 35°15′58″E / 31.9520884394138°N 35.2661081414787°E / 31.9520884394138; 35.2661081414787

מוזיאון בית ספר שדה עפרה, דצמבר 2007
עפרה בשלג, ינואר 2008
אחד מתשעת הבתים שפונו ונהרסו בעפרה, פברואר-מרץ 2017

עָפְרָה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי-דתי על מורדות רמת חצור בגבול הרי בנימין והשומרון. היישוב ממוקם על כביש 60 מצפון לירושלים וצפונית-מזרחית לרמאללה, ומשתייך למועצה אזורית מטה בנימין וליישובי "אמנה", תנועת ההתיישבות של גוש אמונים. היישוב קרוי על שמה של עפרה המקראית בנחלת שבט בנימין[2] המזוהה עם הכפר הפלסטיני טייבה הסמוך.

בעפרה מתגוררות כיום כ-750 משפחות, שהן כ-3,500 תושבים.

במשך שנים רבות, להתנחלות לא היה שטח שיפוט או תוכנית מתאר מפורטת שמכוחה ניתן לאשר בנייה, הבתים בה בנויים חלקם על אדמות פרטיות שידוע מי הם בעלי הקרקע, חלקם על אדמות של הכפרים עין יברוד וסילוואד ולא ידוע בבירור מי בעלי הקרקע, וחלקם על אדמות מדינה.[3][4] בסוף שנת 2013 הופקד לראשונה תוכנית מתאר עבור חלק קטן מהיישוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1975 והוא היישוב הישראלי הראשון בשומרון שהוקם באישור הממשלה, מאז מלחמת ששת הימים, ומהראשונים ביהודה ושומרון. קדמו לו קריית ארבע, מבוא חורון, היישובים המחודשים בגוש עציון שנפלו בידי הלגיון הירדני במלחמת העצמאות ומספר יישובים בבקעת הירדן.

במהלך השנים 1974 - 1976 ערכה תנועת גוש אמונים מספר הפגנות במטרה להקים יישוב בשומרון. בתחילת 1975 נודע לחברי גוש אמונים על כך שצה"ל שכר קבלן להקים גדר סביב המחנה הצבאי בבעל חצור ואנשי גוש אמונים (גרעין שילה) החליטו על פי הצעה של רחל ינאית בן צבי[5] לקבל על עצמם את העבודה על מנת ליצור אחיזה באזור. לאחר תחילת העבודות בקשו העובדים רשות ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות ההר וב-ט' באייר תשל"ה, לאחר קבלת אישור מלשכת שר הביטחון, הם נשארו ללון במבנים הירדניים הנטושים במחנה הצבאי, שהיו למרכז היישוב בשנותיו הראשונות. הרעיון המקורי של שר הביטחון, שמעון פרס, היה שאנשי היישוב יתחזקו את המכ"ם אשר נבנה על ההר[דרוש מקור]. לאחר הקמת היישוב, הפקיעה מדנת ישראל את החלקות שעליהן נמצא הבסיס הירדני הנטוש, שהליכי הפקעת שטחו החלה עוד על ידי הירדנים, לפני מלחמת ששת הימים[6].

בשנים הראשונות ביקש היישוב להגשים אידאלים חברתיים, בנוסף לעצם ההתיישבות בשומרון. המתיישבים החליטו כי ביישוב יגורו 150 משפחות לכל היותר, על מנת ליצור מרקם חברתי הדוק. כמו כן, הקפידו לקלוט ליישוב רק משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג מוצא את פרנסתו בתוך היישוב וכך התפתחו במקום חקלאות, תעשייה קלה, ומוסדות חינוך.[7] היישוב שימש חממה לצמיחת ירחון המתנחלים נקודה, יצירתו של ישראל הראל, יו"ר מועצת יש"ע הראשון. בנוסף, נקבעו כללים לשמירה על אחידות וצניעות בבנייה ובין השאר הוגבל גובה הבתים ביישוב, כך שקומה שנייה תהיה רק בחלל הגג. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה החליטו בעפרה להתרכז בקליטת תושבים רבים ככל שניתן ועל כן המגבלה על גודל היישוב הוסרה.

בעת כהונת אריאל שרון כשר השיכון הוקמה שורה של בתים דרומית למרכז היישוב, במרחק כ-700 מטרים מהבתים במרכז היישוב. לאחר מספר שנים בהם גרו במקום מספר זוגות צעירים ונוער מהיישוב, נבנתה במקום שכונת "גבעת צבי", שנקראת על שם חלל האינתיפאדה צבי קליין שהיה מבני היישוב. בהמשך נבנו בצמוד לבתי גבעת צבי בתי שכונת "נוה דוד" הנקראת על שמו של דוד גרנית שנפל בקרב בלבנון.

התפתחותה של עפרה נתקלה מראשיתה בקשיים כיוון ששט ההפקעה של היישוב היה רק כ-200 דונם והקרקעות מסביבה רשומות בטאבו כאדמות פרטיות של ערבים. תוכנית מתאר שהוכנה עבור היישוב בסוף שנות ה-70 לא קודמה בגלל בעיית הבעלות על האדמות.[8] בשנת 2008 החל דיון ציבורי ומשפטי במעמדן של 12 דונם מאדמות עפרה עליהם נבנו באותו זמן 9 מבני מגורים. באפריל 2008 הודיע השר חיים רמון בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת שעפרה בנויה ברובה על אדמות פרטיות. טענה זו נחקרה בידי ארגוני השמאל יש דין ובצלם, והבדיקות העלו ששישים אחוז מבתי עפרה בנויים על קרקעות פלסטיניות פרטיות.[9] התנועות עתרו לבג"ץ יחד עם 5 פלסטינים שהקרקעות רשומות על שמם בטאבו.[10] קודם לכן ניתן צו של המנהל האזרחי לעצירת הבנייה בשכונה, ולא כובד. המנהל האזרחי קבע שאדמות השכונה החדשה אכן שייכות לתושבים פרטיים. עד להכרעת בג"ץ המשיכה הבנייה בעפרה בקצב מזורז, כולל בשבת (על ידי גויים), על מנת לאכלס את הבתים לפני מתן צו ביניים המונע את אכלוסם[11]. ב-19 ביוני 2008 נתן בג"ץ צו ביניים לעצור את אכלוסם של בתים חדשים ביישוב,[12] אך עוד קודם למתן הצו אוכלסו 8 מתוך הבתים. בפברואר 2015 פסק בית המשפט העליון כי יש להרוס את 9 הבתים בתוך שנתיים, מאחר שנבנו על קרקע פרטית ללא היתר בניה.[13] לאחר מתן פסק הדין הוקם מטה מאבק שפעל למנוע את הריסת הבתים ובין השאר המטה נאבק לחקיקת חוק ההסדרה. לאחר חקיקת החוק, פנו תושבי הבתים לבג"ץ בבקשה לאטום את הבתים במקום להרסם, כדי שניתן יהיה לבחון את האפשרות להסדיר את הבתים על פי חוק ההסדרה. בג"ץ דחה את הבקשה[14] ובסוף פברואר 2017 פונו הבתים והחלה הריסתם.[15]

ב-2007 הוחל בהקמת מתקן טיהור לשפכי עפרה. ב-2011 אסר בג"ץ את הפעלת המתקן שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית השייכת לתושבי עין יברוד וסילוואד[16]

לאחר תום הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ובעקבות הבג"ץ שהוגש בשנת 2008 נגד בנייה על אדמות פרטיות, הוחל בבניית שכונת מגורים בתוך שטח ההפקעה. הבנייה כללה פינוי בינוי של מבנים ישנים באזור הבסיס הירדני הנטוש. בעקבות עתירה לבג"ץ הוקפאה הבנייה עד לאישור תוכנית מתאר והוצאת היתרי בנייה. בדצמבר 2013, החליטה "ועדת המשנה לתכנון ורישוי" של המנהל האזרחי, להלבין כ-200 בתים בעפרה שנבנו ללא תוכנית מתאר וללא היתרים על אדמות מדינה, ולאפשר בנייה של עוד כ-50 בתים.[17] בעקבות זאת, הושלמה הבנייה בשטח ההפקעה. באמצע שנת 2016, במהלך הדיונים בבג"ץ בעתירה, הודיעה המדינה שהיא הפקיעה בטעות כ-45 דונם שנכללו בחלקות עליהן הוקם הבסיס הירדני, אולם לא נכללו בשטח ההפקעה הירדני המקורי, שכלל חלקי חלקות. על פי הודעת המדינה, בכוונתה לבטל את ההפקעה של שטח זה ולשנות בהתאם את תוכנית המתאר. על פי בדיקה של עיתון הארץ, על שטח זה קיימים בתי קבע ובנייה קלה[6].

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמה גדר שחצצה בין היישוב ובין הכפרים סילוואד ועין יברוד. בעקבות פניית תושבי הכפרים על פגיעה בגישה לקרקעותיהם בגלל הגדר, הוחלט בשנת 2011 על הקמת גדר חדשה, קרובה יותר ליישוב עפרה, שתכלול אמצעים אלקטרוניים.[18]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם מעט מדרום להר בעל חצור, הפסגה הגבוהה ביותר בהרי ירושלים, ובכל שדרת ההר המרכזי מלבד הר חברון. האקלים ביישוב הררי וקר בחורף, כולל כמה ימי שלג כמעט בכל שנה, ונוח מאוד בקיץ. שטחי החקלאות המעטים משמשים בעיקר לגידול דובדבנים, נקטרינות, גפנים וזיתים. במקום פועלים גם שני יקבי בוטיק 'תניא' ו'ונטורה'.

היישוב יושב על אגן עפרה שהוא אתר קרסט מפותח ומלא ('holokarst') הדרומי ביותר במערב אירואסיה (אירופה-אסיה). שטח האגן הוא 4.3 קמ"ר והוא אחד משני המקומות היחידים בארץ שתופעה זאת נמצאת בה (השנייה ברכס פקיעין). באגן ישנם עשרות בורות קרסטים. ביניהם יש את "הבור הסיני", בור החיילות (המשמש לניקוז מי הגשמים של הישוב), בור הרימונים (שימש לאיחסון רימונים גרמנים), ובור רחל (הבור הגדול באגן שנתגלה עד כה). המלח"ם ממשיך לגלות ולחקור בורות נוספים, חלק מהבורות מהווים מוקד תיירות.

היישוב יושב על ציר האורך הראשי (כביש 60) ומתפקד כמעין חולייה מקשרת בין ירושלים לבין יישובי גוש שילה וגב ההר. עיר המחוז של עפרה היא ירושלים ובה עובדים רבים מתושבי היישוב.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין המתיישבים נוצר משילוב של יוצאי הקיבוץ הדתי עם בוגרי ישיבת מרכז הרב, שילוב שהטביע על היישוב את חותמו והפך אותו למיקרוקוסמוס של הציונות הדתית האידאולוגית כולה. היישוב מתאפיין בחתך סוציו-אקונומי גבוה, במונחי האזור, ועם תושביו נמנים או נמנו כמה מאנשי המפתח של הציבור הדתי, אנשי הנהגה ותקשורת. כיום מתגוררים ביישוב, בין היתר, הרב אבי גיסר, אלחנן גלט, פנחס ולרשטיין, ויהודה עציון. בעבר התגוררו בו הפובליציסטית במבי שלג, פרופסור חנן אשל, אורי אליצור, האלוף יפתח רון-טל ועמית סגל. יואל בן נון נמנה עם ראשוני התושבים, אך עקב מתיחויות חברתיות (המשך לתגובתו לרצח רבין, אז הטיח האשמות בציבור הדתי) חזר לאלון שבות בראשית שנות ה-2000. ביישוב עפרה מספר גבוה יחסית של אנשי תקשורת, ובהם מוטי שקלאר, חגי סגל, יפעת ארליך, ישראל הראל, עקיבא נוביק, יואב שורק וחיים בריסקין.

בעפרה שיטת בנייה ייחודית - לשם שמירה על אופי אחיד מורחב היישוב בגלים-גלים, כאשר בכל גל נבנית כמות מתוכננת של יחידות דיור בעלות אופי דומה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב יש גני ילדים, מעונות, שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים, אחד לבנים ואחד לבנות, בית ספר אלטרנטיבי, בו לומדים כשמונה אחוז מילדי היישוב בגילאי א-ו, מרכז העשרה למחוננים מיישובי בנימין, אולפנה ותיכון המיועד לתלמידים שלא השתלבו בבתי ספר אחרים מהזרם הדתי-לאומי. ביישוב פועלים מכון משפטי ארץ למשפט עברי ובית ספר שדה עפרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ג
  3. ^ פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה, פברואר 2005
    עקיבא אלדררמון: כל בתי ההתנחלות עפרה הוקמו על שטח פלסטיני פרטי, באתר הארץ, 8 באפריל 2008 וראו גם את דו"חות בצלם
  4. ^ בצלם, מחקר על אדמות עפרה, ועתירה, 4.6.08
  5. ^ עלון יש"ע שלנו
  6. ^ 6.0 6.1 יותם ברגר, המדינה מודה: חלקים מההתנחלות עפרה הופקעו בטעות, באתר הארץ, 9 באגווסט 2006
  7. ^ חגי אשדשרון: הושלמה המסגרת ליישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
    חגי אשדגוש אמונים בין שני קטבים, דבר, 28 בספטמבר 1979
  8. ^ דני רובינשטייןיום שנוי במחלוקת בין רמאללה לעופרה, דבר, 15 באוקטובר 1979
  9. ^ בצלם, מחקר על אדמות עפרה, ועתירה, 4.6.08
  10. ^ נדב שרגאיעתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלסטינית בעפרה, באתר הארץ, 5 במאי 2008
  11. ^ יאיר אטינגרהרב של עפרה: מותר לעבוד בשבת כדי לבנות התנחלות, באתר הארץ
  12. ^ רותי אברהם, NFC, צו להפסקת בנייה בעפרה
  13. ^ בג"ץ 5023/08, פברואר 2015
  14. ^ בג"ץ 5023/08 סעיד זהדי מוחמד שחאדה ואחרים נגד שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-27 בפברואר 2017
  15. ^ אלישע בן קימון ועומרי אפרים, עפרה: עימותים בפינוי הבית האחרון, באתר ynet, 28 בפברואר 2017.
  16. ^ .על מתקן לטיהור שפכים כמשל: בג"ץ 4457/09 מנאע נ' שר הביטחון (פסק דין מיום 27.7.2011)
  17. ^ חיים לוינסוןהמינהל האזרחי פסל בנייה פלסטינית - אך כופף את ההנחיות לטובת עפרה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  18. ^ בג"ץ 10078/09