לדלג לתוכן

גאוגרפיה היסטורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה הפורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

גאוגרפיה היסטורית ענף בגאוגרפיה שחוקר איך תופעות גאוגרפיות, כמו נופים, ערים, וגבולות, השתנו לאורך ההיסטוריה. במהותה, זוהי דיסציפלינה שמשלבת ידע ושיטות ממגוון רחב של תחומים, כגון היסטוריה, אנתרופולוגיה, אקולוגיה ועוד. למרות שהיא עוסקת בעיקר בהשפעת בני האדם על הנוף (למשל, איך נוצרו יישובים או איך השתנו נתיבי סחר), היא חוקרת גם שינויים גאוגרפיים בכדור הארץ שאינם קשורים לפעילות אנושית, כמו שינויים אקלימיים או תנועות טקטוניות (פלאוגאוגרפיה). גאוגרפיה היסטורית בוחנת את יחסי הגומלין בין גאוגרפיה להיסטוריה דרך ארבעה תחומים עיקריים:

  1. השפעת תנאים גאוגרפיים (כגון אקלים ויכולת חקלאית) על מהלך ההיסטוריה והתפוצה היישובית.
  2. חקר שרידי עבר בנוף באמצעות ארכאולוגיה, המוכיח אזורי יישוב ותרבות חומרית.
  3. גאוגרפיה של העבר, כלומר השפעת תנאי שטח פיזיים על אירועים היסטוריים, בעיקר קרבות, ובתוכה גאוגרפיה צבאית.
  4. שינויים גאוגרפיים בנוף מעשי ידי אדם, כולל סוגיות איכות סביבה כמו מדבור.

שינויים בהגדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 לערך נתפס התחום כנספח למחקר ההיסטורי, מיכאל אבי-יונה הגדיר את הגאוגרפיה ההיסטורית כמפגש של שני צירים: "האגף הסטאטי-הגאוגרפי עוסק בזיהוי המקומות הנזכרים בספרות העתיקה ובקביעת גבולות התחומים והמדינות. האגף הדינאמי-ההיסטורי מסביר את התהוותם של הגורמים הסטאטיים ואת השינויים החלים בהם בתמורת הזמנים"[1]. כלומר הגאוגרפיה אינה אלא מצע סטטי על גביו מתרחשת ההיסטוריה. ואכן, באותה תקופה עסק התחום בעיקר בזיהוי מקומות.

ההגדרה המודרנית של התחום, היא שהוא עוסק "בשחזור ובניתוח של מגוון נרחב של תופעות ותהליכים שיש להם חשיבות להבנתנו את הדינמיקה של נושאים אנושיים מנקודת ראות גאוגרפית... האתגר של הגאוגרפיה ההיסטורית הוא בלימוד השינויים הגאוגרפיים שהתרחשו לאורך הזמן ובגיבושו של הסבר היסטורי לתהליכים שהשפיעו על התפתחות הנוף הפיזי והתרבותי"[2] כלומר שני הצירים הם דינאמיים ומשפיעים זה על זה. הגדרה נוספת קובעת כי זהו תחום מחקר רב-תחומי אשר בו מוצגת "שאלת מחקר בעלת אופי גאוגרפי מובהק (כלומר שאלה הדנה בעיצוב המרחב והנוף הטבעי והאנושי) בתקופת עבר, והמשיב עליה בגישה היסטורית ובאמצעים שונים ומגוונים, הכוללים גם את כלי הניתוח הגאוגרפיים... בנוסף לארכאולוגיה, תולדות האדריכלות והאמנות, חקר הלשונות העתיקות ותחומים נוספים"[3].

יסודות מתודולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסוד החשוב ביותר בתחום הוא השילוב בין קריאה ביקורתית של מקורות ראשוניים בד בבד עם עבודת שטח, בה נסקרות ראיות המצויות בשדה כגון תצורות נוף, שיקולים גאוגרפיים ושרידים, והתאמתם או עימותם זה עם זה. זאת בניגוד להיסטוריון המבסס את מחקרו על מקורות גרידא. לפיכך, תוכנית הלימודים בתחום כוללת סמינר מחקר או מחנה מחקר בו יוצאים הסטודנטים לשטח ורוכשים כלים לניתוח, התבוננות והשוואה עם מקורות כתובים. אחד המקורות הראשוניים החשובים והייחודיים בתחום, בנוסף לתעודות, הוא מפות.

חתך רוחב מיועד לתיאור גאוגרפי (נוף, גבולות, שמות גאוגרפיים) של תקופה מסוימת (למשל ארץ ישראל בתקופה הביזנטית). חתך רוחב לרוב איננו "צילום רגע" אלא כולל שינויים בתוך התקופה הנסקרת. חתך אורך הוא מחקר של מקום מסוים לאורך ההיסטוריה (למשל בית גוברין לאורך הדורות).

רשימה של גאוגרפים היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה היסטורית בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מיכאל אבי -יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, למן שיבת ציון ועד לכיבוש הערבי, ירושלים תש"ט, עמ' 3
  2. ^ ריכב רובין, ‏גאוגרפיה היסטורית בישראל – כיווני מחקר ומגמות מתודולוגיות, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 342
  3. ^ ריכב רובין, ‏גאוגרפיה היסטורית בישראל – כיווני מחקר ומגמות מתודולוגיות, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 343
  4. ^ ביקורת: אלישע אפרת, ‏גאוגרפיה של ארץ-ישראל בזמן עבר, קתדרה 92, יוני 1999, עמ' 176-173