אהרן שלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן אהרן שלוש. צולם על ידי הצלם היפואי דוד סאבונג'י, בשלהי המאה ה-19
קברו של אהרן שלוש בבית הקברות טרומפלדור
דיוקן אהרן שלוש בטריפטיך הקרמיקה "תוצרת הארץ" של האמן דוד טרטקובר בשכונת נווה צדק

אהרן שְלוּש (19 במאי 1840[1] - 7 באפריל 1920), היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן שלוש נולד בעיר הנמל אוראן שבאלג'יריה למשפחה ששורשיה מיוחסים לגירוש פורטוגל.[2] בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 הוא עלה לארץ עם הוריו אברהם ושמחה.[3] המשפחה התיישבה, תחילה, בחיפה, ולאחר שעברה לשכם ולירושלים, קבעה, לבסוף, את משכנה ביפו. בגיל צעיר התייתם מאביו. בהדרכת גיסו, אלתר לוריא, רכש את מקצוע הצורפות. במקביל החל לעסוק גם בחלפנות.

מייסד שכונות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 של המאה ה-19, לאחר שצבר הון בעסקיו, פנה שלוש לעסקי הקרקעות. בתחום זה פעל הן כעצמאי והן בשותפות עם יהודים בני הקהילה הספרדית והמוגרבית ביפו, כגון חיים אמזלג (בן למשפחה ממוצא מרוקאי-פורטוגלי, ששימש כקונסול בריטניה ביפו) ויוסף מויאל, בן למשפחה שעלתה ממרוקו.[4] בשנת 1883 בנה את ביתו הראשון מחוץ ליפו, בחלקה הצפוני של שכונת מנשייה, בזמן שהסביבה בה בנה את הבית הייתה שוממה.[5] משום כך, נכנסה המשפחה לגור בו רק כעבור מספר שנים, ב-1887. חמש שנים לאחר מכן, ב-1892, עבר להתגורר בבית מידות שבנה בקצה שכונת נווה צדק, ושמזוהה כיום כבית אהרן שלוש, העומד גם כיום ברחוב שלוש מספר 32 בתל אביב-יפו.[6] בבית זה גם קבע בית כנסת משפחתי הפעיל עד היום. הבית הראשון שבנה נהרס בקרבות מלחמת העצמאות ולכן נשתכח מלב, ובשל כך יש מי שמציינים את הבית השני הקיים גם כיום כבית הראשון של משפחת שלוש מחוץ לחומות יפו (ואפילו הבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו).

שלוש מכר בתנאים נוחים ביותר ובהקפה לאלעזר ושמעון רוקח ולשאר חברי עזרת ישראל את עשרת הדונמים, שחולקו ל-48 מגרשים, עליהם נבנתה בשנת 1887 שכונת נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. מאוחר יותר נבנו על קרקעותיו גם שכונת נווה שלום, חלק ממחנה יהודה, חלק ממחנה יוסף, שכונת אהרן (שנקראה על שמו ולימים הפכה לכרם התימנים) ושכונת התימנים במחנה ישראל, בה התיישבו חלק מבני העליות הראשונות מתימן. הוא גם רכש שטח קרקע מרוחק מן השכונות להתקנת בית קברות יהודי. הוא בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור, אותו תרם לקהילה.

אהרן שלוש סייע לחלוצים שבאו מרוסיה ומרומניה, ובתוכם גם לביל"ויים, שהגיעו ליפו בשנת 1882.[7]

בשנת 1890 היה חלק מיוזמה חלוצית של ראשי העדות היהודיות השונות ביפו להקים עדה משותפת, כדי ש"לא ייאמר עוד אשכנזי וספרדי". היוזמה לא האריכה ימים.[8]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן שלוש נשא את שרה, בת מצליח ברוך, שמשפחתה עלתה ליפו מבצרה ואביה היה מוכתר היישוב היהודי בשכם. לאהרן ושרה נולדו שבעה ילדים: אברהם חיים, רחל (מהודר), יוסף אליהו, יעקב, ג'מילה, סולטאנה ולונה. בניו, יוסף אליהו ואברהם חיים הלכו בדרכו, הקימו את בית העסק של "האחים שלוש" לחומרי בניין, ובהמשך גם בית חרושת למוצרי בניין טרומיים תחת אותו שם, שרבים ממוצריו שולבו בבניינים שנבנו בתל אביב וביפו עד סוף שנות ה-20. כקבלנים פעלו האחים רבות לבניין תל אביב והשכונות שקדמו לה. שניים מבניו, יוסף אליהו ויעקב (שהיה הגזבר הראשון של בנק אפ"ק ביפו), היו ממייסדי אחוזת בית. נכדו משה שלוש (בנו של יוסף אליהו) היה ראש העירייה השלישי של תל אביב, וכיהן בתפקיד במשך זמן קצר בשנת 1936 לפני שאולץ לוותר עליו בידי השלטונות הבריטיים לטובת ישראל רוקח.

אהרן שלוש נפטר בי"ט בניסן תר"פ, בגיל 80, ונקבר לצד אשתו בבית הקברות הישן שברחוב טרומפלדור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אנצ' תדהר נולד בשנת תקפ"ט, 1829
  2. ^ חדשות מהעבר
  3. ^ אור אלכסנדרוביץ, "מסע בעקבות אתמול נשכח", בתוך: כספי (עורך), שלוש - משפחה אחת, בית אחד, קטלוג תערוכה, 2004. ראה בהרחבה על כל העניין: www.chidusheitorah.com/pdf/2010/hebrew/tari_chelouche.pdf
  4. ^ יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, הוצאת בבל, 2005 (1931), עמ' 31.
  5. ^ ראו: יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, עמ' 77-76, 79, 85.
  6. ^ יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, עמ' 98, 102.
  7. ^ יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, עמ' 54-51.
  8. ^ אהרן שלוש, מגאלאבייה לכובע טמבל, עמ' 43-42.