ח'רבת ארזה
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ירושלים  |
| קואורדינטות | 31°44′01″N 35°11′11″E / 31.733611111111°N 35.18625°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ח'רבת ארזה | |
  | |
ח'רבת ארזה הוא אתר טבע עירוני בלב שכונת גילה.
באתר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים ומתקנים חקלאיים המעידים על היותו של המקום חלק מהעורף החקלאי של העיר ירושלים בתקופות שונות: הלניסטית, רומית, ביזאנטית וצלבנית. בין הממצאים העיקריים מערות קבורה, מקווה טהרה, גתות, בית בד, אבני חוליה, בורות מים, ספלולים חצובים באבן, טראסות, גדרות אבן ושרידי בית חווה צלבני.
באתר מיני חי וצומח שמאפיינים את הרי ירושלים ולצידם בוסתנים, כרמי זיתים וטרסות.
באתר מתקיימת פעילות קהילתית ענפה מטעם מנהל קהילתי גילה[1] לצד אירועי תרבות. במקום פועל מרכז לחדשנות חינוכית בטבע "חוות דעת" מטעם מינהל חינוך ירושלים.[2] המרכז משמש כמוקד לחינוך ולמידה חוץ כיתתית עבור בתי הספר בשכונה ובעיר ועבור אנשי חינוך מרחבי הארץ.
זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם ח'רבת ארזה מופיע במפות מתקופת המנדט הבריטי. יש המזהים את ח'רבת ארזה עם תל ארזא המוזכרת במשנה[3]. ובית ארזין המוזכרת באיגרת בר כוכבא[4] מקור השם ארזה ככל הנראה ניתן למקום בשל גובהו בנוף, כשם שהארז גבוה, ולאו דווקא מעיד על גדילתם של עצי ארז במקום.
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גת להפקת יין מהתקופה החשמונאית — לב הגת עשוי ממשטחי דריכה מאבן עליהם הניחו את הענבים ודרכו עליהם ברגליים יחפות. מיץ הענבים, הפסולת, הקליפות והחרצנים זרמו אל בור שיקוע שנועד לסנן את המיץ. המיץ הנקי צף למעלה וזרם אל בור האיגום- בו אחסנו את התירוש עד לתסיסה. לאחר שגת זו יצאה משימוש, הוסב בור האיגום לבור מים ככל הנראה בתקופה המוסלמית.
- בית בד להפקת שמן מהתקופה החשמונאית – חלק מאבן השכב של מבנה בית הבד נחשף במסגרת החפירה. מטבע של יוחנן הורקנוס השני (בית חשמונאי) 30-103 לפנה"ס שנמצא בבית הבד, מסייע בתיארוך המקום.
- מקווה טהרה מהתקופה החשמונאית – מאגר מים מטויח ובו כמה מדרגות התגלה בסמוך לבית הבד. סמיכות מקוואות למתקנים חקלאיים באזור ההר מרמזת על ההקפדה היתרה על הטהרה בה נהגו בתוצרת החקלאית שיועדה ככל הנראה לבית המקדש. איכרי ההר היו ידועים כמקפידים על טהרת תוצרתם:" (החקלאים) שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה..." חגיגה פ"ג מ"ד.[5]
- גת מהתקופה הביזנטית – ברוב שטחה של הגת נמצא "משטח דריכה", משטח אבן עליו הניחו ענבים שנבצרו מהכרמים הסמוכים ודרכו עליהם ברגליים יחפות כדי לסחוט מהם את מיץ הענבים, התירוש. משטח הדריכה של גת זו היה מרוצף באבני פסיפס לבנות שנקראו טֶסרוֹת. המשטח התחבר לבור חצוב בסלע שנקרא "בור איגוּם" ונועד לניקוז ולאחסון התירוש עד להתססה. ניתן לראות בסביבת הגת שרידי חציבה מאסיביים, המעידה על כך שנחצבה בתוך אתר חציבות קדום יותר. ממצא נוסף שטרם נחקר הוא סדרה של כשישה קברים בנויים שמשערים כי היו מהתקופה הביזנטית ויכולים להעיד על גבולות היישוב באותה העת. הגת שהוצאה משימוש, מספר בורות מים וחרסים מעידים על פעילות מסוימת במקום בתקופה המוסלמית. שבר צמיד מזכוכית חברונית ושבר חרס מזוגג (טכנולוגיית זיגוג כלי החרס הובאה לארץ על ידי המוסלמים) - ממצאים פזורים שנמצאו בחירבה ומעידים על נוכחות מסוימת בתקופה המוסלמית הקדומה.
- בית חווה מהתקופה הצלבנית בגודל 43x32 מ׳ בקירוב. המבנה טרם נחפר, אך ניתן לזהות בו קשתות מחודדות המאפיינות את הבנייה הצלבנית. ההשערה היא שהשטח המיושר ממערב למבנה שימש כקרקע חקלאית של בית החווה.
חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד המאה ה-21 נותר האתר לא מיושב ולא חפור. בשנת 1948 הייתה ח'רבת ארזה בתוך ירושלים הירדנית. לא רחוק מהח'רבה התרחש "מבצע יקב" שמטרתו הייתה לכבוש את השלוחה המתחילה בפארק גילה של ימינו, אך הוא נכשל. גדרות תיל שנמצאו באזור מלמדים על כך שייתכן והייתה עליה עמדת שמירה של הלגיון הירדני.
במלחמת ששת הימים נכבש האזור וכחלק משכונות הטבעת, החלה להבנות בשנת 1971 שכונת גילה. השכונה נבנתה על השלוחות שונות, אך בשל העתיקות במקום על השלוחה של ח'רבת ארזה לא נבנה דבר והמקום הפך למעין "חצר אחורית" של השכונה, נחלתם של בעלי חווה לא חוקית וסוחרי סמים.
בשנת 2014 החלה רשות העתיקות בחפירה קהילתית באתר בהובלת חגית נויבוגן ודוד תנעמי. ב-2015 הצטרפה מכינת בית ישראל לפיילוט ארצי של חפירה בשיתוף מכינה קדם צבאית, ובמהלך 2 עונות חפירה קצרות נחשפו המתקנים החקלאיים.[6]
בשנת 2021 התקיים ברחבי האתר סקר ארכאולוגי על ידי רשות העתיקות, בניהולו של עומר שלו, אשר יראה אור בעתיד.
ברחבי האתר וסביבתו פזורים בורות מים, מערות, טרסות, גתות ומערות קבורה, אשר טרם נחפרו ונחקרו ועל כן אינם מתוארכים עדיין.
פעילות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהמשך לחפירות הקהילתיות, הניחו המינהל הקהילתי בשכונה יחד עם עמותת קבוצת רעות ותושבים פעילים ובראשם מוישי פרידמן, את אבני היסוד לפעילות קהילתית ענפה והביאו להכרה במקום כאתר טבע עירוני על ידי העירייה. במקום מתקיימים עבודה חקלאית, אירועי תרבות ואירועים קהילתיים.
פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז שנת 2017 הופעלה באתר תוכנית "כיתה בטבע", בה יצאו כיתות מבתי ספר בשכונה ליום למידה קבוע בטבע, בליווי חניכי מכינת בית ישראל ובהובלת אילה קדרי פרידמן. התכנית אומצה על ידי מנח"י ובמקום הוקם מרכז החדשנות הפדגוגי ללמידה חוץ כיתתית "חוות דעת" הפועל באתר מאז 2020.
חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתמי חורש ים תיכוני המצויים באתר צומחים עצי אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, עוזרר קוצני ושקד מצוי. לוטם שעיר וקורנית מקורקפת בליווי שפע עשבוניים ובני-שיח. כרם זיתים נמצא בתחום ח'רבת ארזה.
האתר מקיים מעין מעבר אקולוגי לבעלי חיים שונים דוגמת צבי ארץ-ישראלי לו תחנות הרחה בשטח הח'רבה.
אפשרויות ביקור ומסלולי טיול באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקום פתוח למבקרים וניתן לסייר בו ובאתרים הארכאולוגיים שבו.
מצפה רותם – רחבת תצפית וממנה נשקף נוף לירושלים וסביבתה. במקום סלע זיכרון ולוח תצפית. המקום הוקם לזכר תושב השכונה רותם שרביט שנפל בלבנון ב-1997.[7]
נחל כוס – ברשימת אתרי טבע עירוני בירושלים[8]
שביל הציפורים – שביל באורך 550 מטר המתחיל בבמעלה ההר ומסתיים במורד אתר הטבע ח'רבת ארזה, ובו נקודות ציון שונות, דרכן ניתן להכיר ולהתרשם מבעלי החיים המעופפים ועולמם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקר תשתיות תשתיות טבעיות ותדריך תכנון וניהול לאתר טבע עירוני ח'רבת ארזה, הסקר נערך על ידי היחידה לטבע עירוני בחברה להגנת הטבע, מאי 2023
- הסקר הארכיאולוגי הבריטי
- רשות העתיקות: ילדי שכונת גילה מגלים את אתר העתיקות חורבת ארזה, שליד ביתם, אפריל 2014
- קריאת טבע, הקמת ספריה קהילתית בחירבת ארזה בתמיכת הקרן לירושלים.
- חירבת ארזה האתר החבוי של שכונת גילה
- חפירת הצלה בשוליים הצפונים של חירבת ארזה
- כך הפך אתר ארכיאולוגי מוזנח לפנינת טבע בלב שכונה ירושלמית, כל העיר 17.1.19
- טיול מומלץ לסופ"ש: פינת חמד בדרום ירושלים, כל העיר, 6.9.19
- מינהל חינוך ירושלים: על חוות דעת מרכז חדשנות ללמידה בטבע בחירבת ארזה
- מהפכת החינוך בירושלים: חדשנות פדגוגית בטבע, מיינט, 1.6.23
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מינהל קהילתי גילה
- ^ חוות דעתי מרכז חדשנות פדגוגי ללמידה בטבע
- ^ "נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל את נשותיהן על פי עד אחד..."(משנה, יבמות טז, ז).
- ^ בפפירוס מספר 14 שנמצא במערות מפלט בנחל חבר אשר במדבר יהודה. מתואר בזיהוי לא וודאי של הטקסט שאנשי בית ארזין הם סרבני גיוס אשר בר כוכבא מצווה לגייסם ומאיים בפורענות במידה ולא יתגייסו. (מופיע בידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, Vol. כה עמוד 60)
- ^ הארכאולוגיה של הטהרה עדויות ארכאולוגיות לשמירת הלכות טהרה בארץ- ישראל מהתקופה החשמונאית עד סוף תקופת התלמוד (164 לפנה"ס – 400 לסה"נ) חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה מאת: יונתן אדלר, עמודים 92-95
- ^ לגעת בעבר - להתחבר לעתיד. חפירה קהילתית בחורבת ארזה, שכונת גילה, ירושלים
- ^ מצפה רותם, באתר יזכור
- ^ נחל כוס, באתר inature.info