ארז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןארז
Cedre-large.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מחטנאים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: אורניים
תת־משפחה: Abietoideae
סוג: ארז
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cedrus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארז (שם מדעי: Cedrus) הוא סוג עץ מחטני ממשפחת האורניים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובהם של עצי ארז 35 - 50 מטר (ולעתים אף יותר, עד 60 מ')אורכו של עץ ארז בן שנה הוא 3-1 מטר. עליהם ירוקי-עד, בצורת מחט, באורך 8 עד 50 מילימטר. הארז עץ חד ביתי (המכיל גם איצטרובלים זכריים וגם נקביים). לאיצטרובלים הזכריים קשקשים הנושאים בצדם התחתון 2 שקי גרגירי אבקה, ואילו לאיצטרובלים הנקביים יש בצדם העליון 2 ביציות. לארז דמיון גנטי עם האשוח שבמשפחת האורניים, ובעל מבנה חרוטי דומה.

עצי ארז נפוצים במערב הרי ההימלאיה (בגבהים של 1,500 עד 3,200 מטר) ובאזור המזרח התיכון (בגבהים של 1,000 עד 2,200 מטר).

בארץ ישראל אין פרטים טבעיים של ארז, אך חורשות ארזים ניטעו במקומות אחדים בארץ, בייחוד בחבלים ההרריים. "עמק הארזים" במבואות ירושלים קיבל את שמו המטעה ככל הנראה על שום עצי הברוש הדומים לארז.

מיני ארזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין המוכר ביותר בחפיפה לאזור ישראל הוא ארז הלבנון, ולו איזוכרים והקשרים תרבותיים ענפים בשפה העברית המקראית ובעברית המדוברת בת זמננו. מיני ארז אחרים הם ארז הימלאי, ארז טורקי, ארז קפריסין וארז האטלס, הנפוצים בהתאמה בהימלאיה, טורקיה, קפריסין והרי האטלס (מרוקו ואלג'יריה).

ארזי בר גדלו בגליל העליון המזרחי (אזור צפת והרי מירון) בשלהי עידן הקרח האחרון[1] ועם השינוי האקלימי נדחקו צפונה ולגובה רב יותר. היום ניתן לראות ארז אטלנטי ב"מצפור הארזים ע"ש טוביה אשבל" אשר ביער ביריה.

הארז בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז הלבנון, הנחשב מסורתית לעץ בניה חזק ומשובח, מופיע במרכז דגל לבנון. בתנ"ך משמש ביטוי לחוסן, בניגוד לאזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א', ה', ט'-י"ג); "קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (תהילים, כ"ט, ה'). ארזי הלבנון שמשו בין יתר העצים והחומרים לבנין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" (דברי הימים ב', ב', ג'-ז') עדות לקשרי המסחר המתפתחים באותה תקופה בין ממלכת ישראל המתגבשת ובין צור וצידון.

המילה 'ארז' ממשיכה לשמש בעברית המדוברת ביטוי לחוסן במגוון ביטויים 'חסון כארז', 'בחור כארז'[2], וכן האמירה התלמודית - "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר" (מועד קטן).

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ הארז משמש כעץ נוי באזורים המתאימים לגידולו. העץ והשמן המופק ממנו ידועים כדוחי עש וזו אחת הסיבות שעץ הארז משמש לבניית ארונות בגדים.

לאימומים (כלים המשמשים ליצירת נעלים) איכותיים משתמשים בעץ ארז בשל יכולתו לספוג לחות ולמנוע ריחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפני כ-10,000 שנה
  2. ^ מהתרגום המקובל לפזמון העממי ולמטבע הלשון "For he's a jolly good fellow"(אנ'), ייתכן שהתרגום נעשה בהשראת פסוק משיר השירים "כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים"