גילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחוב בשכונת גילה

גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה בשנת 1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים, והיא השכונה הגבוהה ביותר בירושלים מבחינה טופוגרפית - 857‏‏‏‏ מטרים מעל פני הים.[1] לפי החוק הישראלי גילה נכללת במדינת ישראל. בקהילה הבינלאומית יש מחלוקת בנוגע למעמד השטח עליו השכונה בנויה - האו"ם, האיחוד האירופי, אש"ף וגופים אחרים רואים בה התנחלות.[2] בשכונה מתגוררים נכון לשנת 2011 כ-32,000 תושבים.[3]

שם השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה נקראה גילה בשל זיהוי של העיירה הערבית בית ג'אלא שנמצאת מדרום אליה עם גילה המקראית המוזכרת בין הערים שבנחלת שבט יהודה (יהושע, ט"ו, נ"א) וכעירו של אחיתופל הגילוני (שמואל ב' ט"ו י"ב). אולם הדעה הרווחת יותר היום היא זיהוי גילה המקראית עם תל מצפון לחלחול הנקרא בערבית ג'אלא.‏[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדר הגנה באחד מרחובות הטבעת של גילה, אשר נועדה למנוע פגיעות ירי מבית ג'אלא הסמוכה

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום התגלו עתיקות המתוארכים לימי בית ראשון, ביניהם קולומבריום (מקום גידול יונים). היונים שגודלו שם שימשו ככל הנראה כקורבנות וכן לשם העברת דואר.

האזור המשיך להיות מיושב לאחר תקופת המקרא בזכות מספר מעינות המצויים בסביבה, ביניהם עין יעל ועין לבן. בתקופה הרומית התיישבה בסביבה משפחה חשובה שאת עתיקותיה ניתן לראות באתר עין יעל השוכן למרגלות השכונה.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה העות'מאנית המקום יושב על ידי משפחות ערביות מהסביבה, ומספר כפרים ערביים כבית ג'אלא, אל-מאלחה ובית צפאפא הקיפו אותו. במלחמת ששת הימים, 1967, נכבש האזור וסופח לירושלים. במסגרת שכונות הטבעת שנבנו סביב לעיר לאחר המלחמה, הוקמה במקום ב-1971 שכונת גילה.

האוכלוסייה בגילה ידעה תנופה גדולה בשנות ה-80 לאחר שעולים אשר הגיעו למרכז הקליטה שהיה בשכונת גילה המשיכו להתגורר בשכונה. לקראת תחילת שנות ה-90 בעקבות תנופת פיתוח ביישוב אפרת, קטנה האוכלוסייה לכ-30,000 תושבים. למרות זאת, האוכלוסייה המשיכה להתפתח עד שבסוף שנות ה-90 האוכלוסייה מנתה כ-39 אלף איש.

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האינתיפאדה השנייה, הייתה שכונת גילה יעד לטרור פלסטיני - ירי ישיר של מקלעים על ידי מחבלים מהעיירות הפלסטיניות הסמוכות, בית ג'אלא ואל חאדר, לתוך השכונה. במשך שנת 2000 היו כ-100 אירועי ירי כאלה. אף תושב לא נהרג במהלך תקיפות אלו, אך מספר אנשים נפצעו, חלקם באורח קשה. כמו כן נגרם נזק לרכוש. כדי להגן על השכונה נבנתה חומת בטון המונעת ירי נשק קל לעברה. בעקבות התקפות אלו ולאחר בניית שכונת הר חומה הידלדלה אוכלוסיית השכונה לכדי 32 אלף איש‏‏[3]. חומת הבטון פורקה בשנת 2010‏[5] בשל השקט הביטחוני.

תוכנית שאושרה בשנת 2009, להרחבת השכונה, עוררה התנגדות של ארצות הברית.‏[6] נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ציין כי הבנייה בגילה "מסבכת את מאמצי הממשל להתניע מחדש את שיחות השלום".‏[7] בתגובה הדגישו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר החוץ, אביגדור ליברמן ויושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני את העמדה הישראלית לפיה גילה היא חלק בלתי נפרד מירושלים[8].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מגילה לבית לחם

גילה ממוקמת על הרכס הדרומי של ירושלים וחולשת על דרום העיר. גובה הרכס הוא כ-850 מטר מעל פני הים, נתון שהופך את גילה לשכונה הגבוהה ביותר בירושלים. מדרום לגילה ניתן למצוא את בית ג'אלא ובית לחם. ממזרח לגילה ניתן למצוא את שכונת חומת שמואל (הנקראת גם הר חומה), תלפיות וכן תחילה אזור ספר המדבר. ביום בו הראות טובה, ניתן לראות את קצה ים המלח. השכונות הצמודות לגילה הן השכונות הנמצאות בנחל רפאים (נחל אכזב) כגון מלחה, בית צפאפא, וקטמון. ממערב לגילה חולש הר גילה כאשר בעמק ביניהם נמצאים מספר מעיינות.

השכונה משתרעת על שטח גדול מאוד, יחסית לשכונות המגורים הוותיקות של ירושלים, והמבנה שלה היה זר מאוד לתושבי העיר שגרו בירושלים לפני הרחבתה בעקבות מלחמת ששת-הימים, והורגלו לשכונות קטנות ואינטימיות. המבנה הטופוגרפי של השכונה יוצר בניה פרוסה (ומכאן פיזור האוכלוסייה על פני כל השכונה). השכונה תוכננה על בסיס של חמישה מתחמי משנה, שבכל אחד מהם כ - 1,500 יחידות דיור, ומהווה למעשה יחידה תפקודית שבמרכזה מוסדות ציבור כגון: בתי ספר, גני ילדים, שטחי משחק ומוסדות דת. תכנונה של השכונה שם דגש על מרחבים גדולים בין יחידות הבינוי השונות, שנועדו לתרום לשיפור איכות החיים של תושבי השכונה וליצור שטחי נוי וגן למכביר. כמו כן, בולט מספרם הרב של סגנונות בניה המנסים להשתלב במבנה הטופוגרפי ולתת לשכונה צביון מיוחד. שני פארקים מרכזיים קיימים בשכונה: פארק גילה בקצה גילה ה', המשמש כנקודה מרכזית של מחנאות בשכונה, ופארק זיידנברג בצמוד לרחוב הגננת, המשמש כאחד מגני המשחקים הגדולים בשכונה. זאת לצד גינות רבות הפזורות בין המבנים השונים ומשמשות כריאות ירוקות בתוך השכונה. בגילה ישנו מינהל קהילתי אחד. המינהל מוציא גם עיתון הנקרא "גילון".

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכלים שתיכננו את שכונות הטבעת ובכללן גילה, חששו שבשל בניית שכונות ענק באזורים המרוחקים ממרכז העיר, יאבדו השכונות את זהותן הירושלמית. על כן דאגו לשוות לארכיטקטורה המקומות מאפיינים מסורתיים של בנייה ירושלמית. כך למשל הוקמו בשכונה צברי בניינים המקושרים זה לזה, ואשר כוללים חצרות פנימיות, בדומה לבתים בעיר העתיקה. כמו כן, הבתים שבחצר חוברו זה לזה בצורה דומה לחומת העיר העתיקה. הבנייה בשכונה משתמשת במאפיינים נוספים של בנייה מקומית, כגון פתחי חלונות קמורים, קשתות, אבן ירושלמית, ועוד.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגילה מצויים כ-44 בתי כנסת ושני מקוואות המספקים את צורכי האוכלוסייה הדתית של השכונה. לגילה שני רבנים ראשיים, הרב האשכנזי הרב אליהו שלזינגר והרב הספרדי הרב משה בן אבו. כמו כן, בשכונה פועל בית חב"ד המופעל על ידי הרב הירש פרבר - שליח חב"ד לשכונה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אור בית לילדים אוטיסטים

בגילה יש כעשרה בתי ספר וגני ילדים רבים. בתי הספר היסודיים הם תל"י, גילה א', גילה מאוחד ואריאל (גילה ג' לשעבר), בית הספר התורני מדעי ממ"ד ב',‏[9] בית ספר יסודי לבנות 'בית חיה מושקא' , בית הספר העל-יסודי המרכזי בגילה, אשר מרכז כמעט את כל התלמידים בגילה, הוא מקיף גילה. בנוסף הוקם בית ספר על-יסודי דתי הקרוי "ארץ הצבי" במקום בית הספר הרא"ה שנסגר. קיימים גם תלמודי תורה בית ספר תורני לבנות יד אשר, תלמוד תורה חב"ד גילה נער ישראל.

בנוסף, החל משנת 2008 החלה לפעול בשכונה עמותת "בקהילה", הפועל בבתי הספר: אריאל, גילה א', ממלכתי דתי, וכן בבית הספר "מקיף גילה". העמותה מפעילה מרכזי למידה אחרי הצהריים, חונכויות אישיות לילדי השכונה, ופרויקטים המקדמים את השכונה.

בגילה א' פועלת המכינה הקדם-צבאית בית ישראל, מכינה קדם צבאית מעורבת לדתיים וחילוניים (כ-45 חניכים בשנה) שמגיעים לשנת לימודים ופעילות חברתית בשכונה. בשכונה מתקיימת מזה 9 שנים פעילות רצופה של עמותת "שכן טוב". העמותה פועלת עם המנהל הקהילתי בגילה ופועלת בנושאי תרבות בשכונה בנוסף לחלוקת מזון למשפחות מעוטות יכולת בשכונה.

בשכונה פועלות תנועות נוער אחדות: הצופים, הנוער העובד והלומד, נוע"ם (נוער מסורתי), אריאל ובני עקיבא. בשכונה מופעלים גם מועדוני נוער באמצעות תנועת הנוער הארצית צבאות השם באה"ק.

בשכונה ממוקמת אוניברסיטת ארץ הקודש - מוסד נוצרי שלא מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקואורדינטות 31°43′52″N 35°11′12″E הגובה 857 מטר לפי גוגל ארץ, ראו דיון בנושא בדף השיחה
  2. ^ ראו מעמדה החוקי של ירושלים וכן המלחמה במזרח ירושלים (אנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 נתונים סטטיסטיים מאתר עיריית ירושלים
  4. ^ יהוסף שוורץ, כותב ב"תבואות הארץ", עמ' קכ"ו: "גלה. למערב בית לחם כחצי שעה הכפר הגדול בית ג'אלא". אולם במהדורה שהוציא אברהם לונץ בשנת 1900 כותב לונץ בהערה: "לפי סדר הערים הנזכרים ביחד את העיר הזאת המבוארים למעלה כמעט אי אפשר לאחד אותה עם הכפר בית ג'אלה הסמוך לבית לחם, ולכן השערת החקירות החדשות לאחדה עם "חירבת ג'אלא" הנמצאת בהרי חברון רחוקה 3 פרסאות אנגליות מצפון הכפר חלחול"
  5. ^ רונן מדזיני, עשור אחרי: שכונת גילה נפרדת מחומות הבטון, באתר ynet‏, 15 באוגוסט 2010
  6. ^ רונן מדזיני, למרות לחץ ארצות הברית: אושרה הרחבת שכונת גילה, באתר ynet‏, 17.11.2009
  7. ^ אובמה: הבנייה בגילה מסבכת אותנו, באתר ynet‏, 18.11.2009
  8. ^ גיל חלפון, אובמה: גילה היא התנחלות פרס: גילה בדיוק כמו ת"א, 20 בנובמבר 2009, אתר hebrewnews
  9. ^ אתר בית הספר התורני מדעי ממ"ד ב גילה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]