מבצע יקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע יקב היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות להרחבת פרוזדור ירושלים על ידי תקיפת כוחות חיל המשלוח המצרי בדרום העיר. שמו של המבצע על שום היקב של מנזר כרמיזן הסמוך.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המבצע יזם משה דיין שהיה באותה עת מפקד מחוז ירושלים ובתוקף תפקידו היה מפקד חטיבת עציוני (חטיבה 6). דיין הציע לתקוף את רכס בית ג'אלא שהיה המוצב המרכזי של הגזרה המצרית בירושלים. כיבוש הרכס היה מפצל את הכוחות המצרים בגזרה הירושלמית, מאיים על שולי העיר בית לחם ומכניס את כביש ירושלים-חברון לטווח האש הישראלית.

משה דיין במלחמת העצמאות

דיין הצליח לשכנע את בן-גוריון בחשיבות המבצע. כאשר התכנסה מועצת הביטחון ב-19 באוקטובר 1948 ועמדה להכריז על הפסקת הקרבות וחידוש ההפוגה, הוא אישר את התוכנית. התנאי היה שהפעולה תיארך לילה אחד בלבד על מנת לא להסתבך בפתיחת מערכה חדשה מול הלגיון הערבי.

במבצע הופעלה כל החטיבה. גדוד 68 היה אמור להתקדם ממיס קרי (הר אורה) ולכבוש את רכס הפטמות (כיום מושב עמינדב) ורכס ה"דבשת" (כיום יד קנדי).

גדוד 62 (בית חורון) היה אמור לכבוש את עין יאלו (עין יעל) ואת המשלט עליו נמצא כיום פארק גילה.

עיקר המבצע הוטל על גדוד 61 (גדוד מוריה) שתוגבר בפלוגות נוספות. על כוח זה היה לכבוש את רכס בית ג'אלא.

מהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע התחיל ב-19 באוקטובר 1948. גדוד 68, אליו נלווה משה דיין עצמו, כבש את היעדים שלו אך נהדף מהכפר ולג'ה, אשר היה ממוקם באותה העת בערך במושב עמינדב של ימינו. הקרבות שם נמשכו עד שפוצצו בתי הכפר ב-21 באוקטובר 1948. גדוד 62 כבש את עין יאלו ומשלט סמוך.

הכוח העיקרי-גדוד "מוריה" יצא לדרכו בשעה 20.30. שורה ארוכה ומסורבלת של 800 לוחמים. בשעה 22.00 הגיעו למסילת הרכבת. כאשר חצו את המסילה נפתחה עליהם אש ממקלע יחיד. האנשים נצמדו לקרקע והמפקדים בחוד אבדו את השליטה על הכוח. הזמן חלף והיות שהצלחת התוכנית הייתה תלויה בביצועה באותו לילה, כי התגלות הכוח באור יום במורד רכס בית ג'אלא מול אויב מחופר ומצויד היטב הייתה מוסיפה סיבוך מדיני על כישלון צבאי - נתן דיין אישור לנסיגה.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע יקב היה כישלון צבאי צורב. כוח גדול נעצר לנוכח מקלע בודד. דיין נסע לבן-גוריון ופירט בפניו תוכנית חדשה לכיבוש בית ג'אלא אך בן-גוריון לא קיבל את התוכנית באומרו כי "אם יעלה בידינו לתפוס המקום, נצטרך תחת לחץ או"ם לפנותו ולא כדאי לאבד חיי איש אחד על זה". דווקא הכוחות שצוותו למשימות המשניות השיגו את יעדיהם הצנועים יותר.

קו החזית בתום "מבצע יקב" קבע את גבולה הדרומי של ירושלים עד מלחמת ששת הימים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]