שכונות הטבעת
שכונות הטבעת הן חמש שכונות בירושלים: נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, רמות אלון ופסגת זאב, שהוקמו מעבר לקו הירוק, על שטחים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים וסופחו מוניציפלית לעיר. מטרת הקמת השכונות הייתה יצירת רצף שכונות מגורים יהודיות סביב מרכז העיר. כיום מתגוררים בשכונות אלה כ-181,000 איש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 שונתה מפת העיר ירושלים. שני חלקיה, המערבי והמזרחי, אוחדו תחת שלטון ישראל, ובנוסף סופחו עוד כ-63 קמ"ר של כפרים ושטחים פתוחים מיהודה ושומרון לישראל, כולם לשטחה המוניציפלי של ירושלים. שטחה הורחב ל-108 קמ"ר, למעשה פי שלושה משטח העיר המערבית לפני מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה הוחל במדיניות ממשלתית לפיה יש להקיף את מרכז העיר בשכונות מגורים גדולות, שבהן יתגוררו אלפי יהודים, תוך ניצול כל שטח פנוי לבניית דירות רבות בזריזות מרבית. מדיניות הבינוי שמה דגש על שכונות לוויין שיעבּו את ירושלים ומדיניות האכלוס ייעדה את השכונות החדשות כפתרונות דיור לזוגות צעירים, עולים חדשים, ובני המעמד הבינוני. שכונות הטבעת הן הביטוי הבולט ביותר למדיניות זו.
בשנים הראשונות התאכלסו השכונות במהירות רבה. גם לאחר סיום שלב אכלוס הדירות החדשות המשיך גידול האוכלוסייה בשכונות אלו, משום שרבים מהתושבים החדשים היו זוגות צעירים שילדיהם נולדו בשכונה. עם השנים התבגרה האוכלוסייה, והילדים שבגרו לרוב עברו להתגורר מחוץ לשכונה. כתוצאה מכך הואט קצב הגידול של האוכלוסייה. האוכלוסייה בשכונות מסוימות, כמו נווה יעקב ורמות אלון, התחלפה במהלך השנים, ואחוז החרדים בהן עלה משמעותית.
שכונות הטבעת בנויות על שטחים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים. מוסדות האומות המאוחדות, האיחוד האירופי, הרשות הפלסטינית, וחלק מהשמאל בישראל, רואים בשכונות אלו התנחלויות, אולם מדינת ישראל מתייחסת אליהם כאל שכונות של ירושלים, עקב חוק ירושלים (ראו מעמדה החוקי של ירושלים).[1]
תהליך הקמת השכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שכונת נווה יעקב, שהיא שכונת-המגורים העברית הצפונית ביותר בירושלים, הוקמה ב-1970. נכון לשנת 2022 מתגוררים בה 29,114 נפשות[2]. השכונה הוקמה בסמיכות להריסות יישוב יהודי שננטש במלחמת השחרור.
- שכונת גילה בדרום-מערב העיר, שהיא השכונה הגבוהה בירושלים, הוקמה ב-1971. נכון לשנת 2022 מתגוררים בה 32,522 נפשות[2].
- שכונת תלפיות מזרח, בדרום-מזרח העיר, השוכנת על-יד ארמון הנציב, הוקמה ב-1973. נכון לשנת 2022 מתגוררים בה 19,115 נפשות[2].
- שכונת רמות-אלון בצפון-מערב העיר, מצפון לכביש 1, השכונה הגדולה בירושלים, והשנייה בגובהה (בהבדל קטן מגילה) הוקמה ב-1974. נכון לשנת 2022 מתגוררים בה 56,086 תושבים[2], רמות היא אחת השכונות המאוכלסות בישראל.
- שכונת פסגת זאב בצפון-מזרח העיר, הוקמה ב-1982. נכון לשנת 2022 מתגוררים בה 44,816 נפשות[2].
שכונת הר חומה, שאף היא מחוץ לקו הירוק, נבנתה בשנות ה-90, ולכן אינה נחשבת משכונות הטבעת.