חוברה מדברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןחוברה מדברית
Houbara035.JPG
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חובתאים
משפחה: חובתיים
סוג: חוברה
מין: חוברה מדברית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Chlamydotis undulata
פון-ז'אקווין, 1784
תחום תפוצה
Houbara map.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החובָּרה המדברית (שם מדעי: Chlamydotis undulata) היא מין של עוף גדול ממשפחת החובתיים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופה של החוברה הוא 60 ס"מ, ומוטת כנפיה היא 140 ס"מ. גבה של החוברה חום בהיר, בטנה לבנה ולצידי צווארה נמתח פס שחור. במעוף, ניתן להבחין באזורים שחורים וחומים על נוצות הכנף. הזכר והנקבה דומים אך הנקבה קטנה במעט וגבה אפור. לזכר ציצת ראש מפוארת, הזוכה לבלטה בתקופת החיזור. לחוברה אין קול (היא אילמת). לכל זכר טריטוריה מוגדרת, המתפרשת על פני קילומטרים רחבים.

מנהגי החיזור של החוברה מפותחים ובאביב יוצאים הזכרים בריקוד כלולות מיוחד, שבו הם רצים מרחקים ארוכים תוך שהם מתופפים ברגליהם, מניפים ראשם לאחור ומנפחים את נוצות החזה. אורחותיה של החוברה אינם ידועים לחלוטין.

החוברות אינן בררניות במזונן והוא כולל זרעים, חרקים וגם חולייתנים קטנים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברה מדברית

החוברה המדברית מקננת בצפון אפריקה ובמזרח התיכון החוברה מעדיפה סביבה מדברית או חולית צחיחה בה היא מוסווית היטב בסביבתה.

ההערכה היא כי בישראל נותרו כ-500 חוברות, המרוכזות במספר אזורי קינון בנגב ובערבה. במהלך העשור האחרון הצטמצמה אוכלוסיית החוברות בכ-20 אחוז, והיא נמצאת עתה בסכנת הכחדה חמורה. החוברות נמצאות בנסיגה בכל תחומי תפוצתן בעולם, והוכרזו לאחרונה כמין בסכנת הכחדה עולמית.

הסיבות להיעלמותה קשורות בעיקר לציד לא חוקי, ולצמצום משמעותי בשטחי המחיה והקינון שלה. בנייה מואצת, הרחבת השטחים החקלאיים ושטחי המרעה, ותנועה מוגברת של רכבי שטח באזורי המחיה שלה. גורמים אלה אחראיים גם להתרבות האויבים הטבעיים שלה, בעיקר עורבים שחורים, תנים ושועלים, החיים בסמוך לאזורים מיושבים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007 מוסף הארץ הכריז על החוברה כקמע החדש שלו[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוברה מדברית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוברה מדברית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ שלום, חוּברה, באתר הארץ