חוברה מדברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחוברה מדברית
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: Otidiformes
משפחה: חובתיים
סוג: חוברה
מין: חוברה מדברית
שם מדעי
Chlamydotis macqueenii
גריי, 1832
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוברה מדברית (שם מדעי: Chlamydotis macqueenii) היא מין של עוף מהסוג חוברה שבמשפחת החובתיים והיא המין היחיד במשפחה שחי בישראל. היא קרובה מאוד למין חוברה צפון-אפריקאית ובעבר נחשבה לתת-מין שלה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של חוברה זו עד 65 ס"מ ומוטת כנפיה עד 140 ס"מ. היא בעלת נוצות אפורות - בהירות עם כנפיים וראש כתומים בהירים ומנומרים בחום. לחוברה פס שחור לאורך העורף, עיניים צהובות גדולות ומקור קצר ואפור. הזנב שחור והרגליים צהובות ובעלות אצבעות חזקות. הבטן לבנה.

החוברה חיה באזורים פתוחים שונים ואף במדבריות. תפוצת החוברה, מחצי האי סיני ומזרחה עד למונגוליה בצפון ופקיסטן בדרום.

חוברה זו שוכנת קרקע ומסוגלת לרוץ במהירות גבוהה. היא ניזונה מזרעים, פירות קטנים, חרקים ועוד חסרי חוליות וזקוקה לכמות קטנה של מים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברת מקווין מקננת במרכז אסיה, מסיני ומזרחה, דרך חצי האי ערב עד לרמות הגבוהות של סין ומונגוליה.

חוברת מקווין מקננת במרכז אסיה, מסיני ומזרחה, דרך חצי האי ערב עד לרמות הגבוהות של מרכז אסיה, סין ומונגוליה. החוברה מעדיפה סביבה מדברית או חולית צחיחה בה היא מוסווית היטב בסביבתה.

ההערכה היא כי בישראל נותרו כ-500 חוברות, המרוכזות במספר אזורי קינון בנגב ובערבה. במהלך העשור האחרון הצטמצמה אוכלוסיית החוברות בכ-20 אחוז, והיא נמצאת עתה בסכנת הכחדה חמורה. החוברות נמצאות בנסיגה בכל תחומי תפוצתן בעולם, והוכרזו לאחרונה כמין בסכנת הכחדה עולמית.

הסיבות להיעלמותה קשורות בעיקר לציד לא חוקי, ולצמצום משמעותי בשטחי המחיה והקינון שלה. בנייה מואצת, הרחבת השטחים החקלאיים ושטחי המרעה, ותנועה מוגברת של רכבי שטח באזורי המחיה שלה. גורמים אלה אחראיים גם להתרבות האויבים הטבעיים שלה, בעיקר עורבים שחורים, תנים ושועלים, החיים בסמוך לאזורים מיושבים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007 מוסף הארץ הכריז על החוברה כקמע החדש שלו[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוברה מדברית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוברה מדברית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ שלום, חוּברה, באתר הארץ, 7 במרץ 2007