חומות של תקווה
מבוסס על | ריטה הייוורת' וגאולת שושנק |
---|---|
בימוי | פרנק דרבונט |
הופק בידי | ניקי מרווין |
תסריט |
סטיבן קינג (הסיפור המקורי) פרנק דרבונט |
עריכה | ריצ'רד פרנסיס-ברוס |
שחקנים ראשיים |
מורגן פרימן טים רובינס בוב גנטון |
מוזיקה | תומאס ניומן |
צילום | רוג'ר דיקינס |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרטי קולומביה, קאסל רוק אנטרטיינמנט |
חברה מפיצה | Columbia Pictures, ומאוחר יותר האחים וורנר |
שיטת הפצה | הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 10 בספטמבר 1994 |
משך הקרנה | 142 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט פשע, סרט כלא, סרט חבר'ה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
תקציב | 25,000,000 דולר |
הכנסות | 28,341,469 דולר[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | shawshankredemption |
פרסים | 7 מועמדויות פרס אוסקר |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
חומות של תקווה (במקור: The Shawshank Redemption; בתרגום חופשי מאנגלית: גאולת שושנק) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1994 בבימויו של פרנק דרבונט ובכיכובם של טים רובינס ומורגן פרימן.
הסרט מבוסס על הסיפור הקצר "ריטה הייוורת' והבריחה משושנק" מאת סטיבן קינג הלקוח מקובץ הנובלות "עונות מתחלפות". קובץ זה, מן הבודדים של סטיבן קינג שאינו מכיל סיפורי אימה, מכיל גם את הנובלות שעובדו לסרטים "תלמיד מצטיין מדי" ו"אני והחבר'ה". הנובלה מספרת את סיפורו של בנקאי צעיר אשר מואשם ברצח כפול ונשלח לשני מאסרי עולם, חרף טענתו לחפות מפשע. רוב עלילתו של הסרט מתרחשת בין כותלי כלא שושנק, ומתרכזת בהתמודדותו של אנדי דופריין (רובינס) עם המציאות הקשה שבבית הסוהר, ובתקוותו לצאת לחופשי. חברו הטוב של דופריין והמספר הוא רד, אסיר המרצה מאסר עולם (פרימן).
הסרט דורג על ידי כ-2 מיליון גולשים כסרט הטוב ביותר באתר IMDb[2] והיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר. בנוסף, הסרט נבחר למקום החמישי ברשימת 500 הסרטים הגדולים של כל הזמנים, לפי מגזין אמפייר[3].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה היא 1947 כאשר אנדי דופריין, סגן נשיא בנק בשנות השלושים לחייו, מואשם ברצח אשתו ומאהבה. אנדי כופר באשמה, אך מוצא עצמו מורשע ברצח כפול בשל ראיות נסיבתיות חזקות. בית המשפט של מדינת מיין גוזר עליו שני מאסרי עולם עוקבים, והוא נשלח לכלא שושנק. בכלא הוא מתוודע לאלימות הקשה אליה נחשפים האסירים על ידי אסירים אחרים, וכן על ידי סוהרים, ובראשם הסוהר הראשי האדלי (מגולם על ידי קלנסי בראון). אנדי מתיידד עם אליס בויד רדינג (מורגן פרימן), אסיר המכונה "רד", ואשר מרצה מאסר עולם על רצח שביצע בצעירותו. רד מפורסם בכלא בשל יכולתו להשיג חפצים מבחוץ, ואנדי מבקש ממנו להשיג עבורו פטיש גאולוגים. רד חושב תחילה שהפטיש מיועד עבור כריית מנהרה, אך לאחר שהוא מגלה מה גודלו הוא חושב לעצמו שחפירת מנהרה בעזרת פטיש כה קטן תימשך 600 שנה.
אנדי מוצא עצמו קרבן לאלימות קשה ולמעשי אונס מצד קבוצת אסירים המכונה "האחיות". השנתיים הראשונות בכלא שושנק מתגלות כסיוט עבורו. ב-1949 חלה תפנית בעלילה כאשר הוא מתערב בוויכוח בין סוהרים תוך שהוא מסכן את עצמו, ומציע להאדלי ייעוץ מס, כאשר בתמורה הוא מבקש שכל אחד מחבריו האסירים יקבל שלושה בקבוקי בירה קרים. העסקה יוצאת לפועל. אנדי מותקף פעם נוספת על ידי "האחיות" ובראשם האסיר בוגס, ונאלץ לבלות חודש במרפאת הכלא. האדלי בתגובה מכה את בוגס, ופוגע בו קשות עד שזה הופך לנכה ומועבר למוסד כליאה אחר. האלימות כלפי אנדי מגיעה לסיומה.
אנדי מקבל את תפקיד ספרן בית הכלא, כמסווה לתפקידו החדש כיועץ מס של הסוהרים. בתפקיד זה אנדי זוכה להגנה, ולכבוד מצד הסוהרים, והוא מנצל את המצב הזה כדי לשפר את הספרייה של הכלא ולהפוך אותה למרכז השכלה ותרבות עבור האסירים. מנהל הכלא סמואל נורטון (בוב גנטון בתפקיד האנטגוניסט) אף מוכן להעלים עין מפוסטר של ריטה הייוורת' שתלוי בתאו.
בהמשך השנים יוזם נורטון תוכנית במסגרתה יעבדו אסירים במיזמי בנייה מחוץ לכותלי הכלא, כאשר הם תחת השגחת הסוהרים. הדבר מאפשר לו להרוויח באופן לא חוקי כספים רבים, ואילו אנדי משמש עבורו כמלבין כספים מתוך הכלא, ואף יוצר דמות פיקטיבית, אדם בשם רנדל סטיבנס, על מנת להימנע מכך ששמו של נורטון יופיע בניירת הבנקים. ב-1965 אחד האסירים החדשים (טומי ויליאמס בגילומו של גיל בלוז) מספר לאנדי על אסיר בכלא אחר שהתוודה בפניו על רצח כפול של אשת בנקאי ומאהבה. אנדי פונה לנורטון ומבקש את עזרתו בקיום משפט חוזר. נורטון מצדו מורה להאדלי לרצוח את טומי, ומאיים על אנדי כי אם זה לא ימשיך לשתף פעולה בהלבנת הכספים הוא יהפוך את חייו בכלא לסיוט, ושולח את אנדי לצינוק. זמן לא רב לאחר שחרורו מהצינוק, אנדי נעדר מתאו בעת ספירת הבוקר. בחיפוש הנרחב אחר אנדי נמצאים רק בגדים מלוכלכים של אסיר ופטיש גאולוגים שחוק מחוץ לחומת הכלא.
מתגלה כי במשך שנים אנדי חפר מנהרה בקיר של תאו, כאשר הוא מסווה זאת בעזרת תחביבו לאיסוף אבנים, באמצעות הפוסטר התלוי בתאו (תחילה זהו פוסטר שחור לבן של ריטה הייוורת', ובהמשך פוסטר צבעוני של מרילין מונרו ואחר כך זה של ראקל ולש. לאחר שחרורו מהצינוק, אנדי נמלט מהכלא תוך שעבר במנהרה שחפר, ולאחר מכן זחל בצינור ביוב שאורכו 450 מטרים. אנדי נמלט מכלא שושנק ב-1966, לאחר 19 שנים, ואז לובש את זהותו של רנדל סטיבנס, מושך מאות אלפי דולרים מכספיו של נורטון, ונמלט למקסיקו, לא לפני שהוא שולח לעיתונאי מידע אשר מפליל את נורטון ואת האדלי. המשטרה עוצרת את האדלי, וכאשר מנסים לעצור את נורטון הוא שם קץ לחייו.
הסרט מגיע לסיומו כאשר ועדת השחרורים מאשרת את שחרורו של רד, לאחר שזה ריצה בשושנק 40 שנות מאסר. בעת שהותם בכלא הביע אנדי את כוונתו לבלות את זמנו כאדם חופשי בעיר זיהואטנחו (Zihuatanejo) שבמקסיקו, לנהל בית מלון קטן לחופי האוקיינוס השקט, ולתקן סירה ישנה. לאחר שחרורו של רד מהכלא הוא נוסע באוטובוס לדרום ארצות הברית, חוצה את הגבול למקסיקו, ופוגש את אנדי על שפת האוקיינוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חומות של תקווה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "חומות של תקווה", באתר נטפליקס
- "חומות של תקווה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "חומות של תקווה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "חומות של תקווה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "חומות של תקווה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "חומות של תקווה", באתר אידיבי
- "חומות של תקווה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "חומות של תקווה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "חומות של תקוה: סרט שניצח את הקלישאות של עצמו": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
- רפאל תמנה, 'מזמור לאמונה ברוח האדם - כמה מילים על 'חומות של תקווה': ניתוח ופרשנות הסרט, באתר The Marker Cafe, נובמבר 2017
- התייחסות של איל גובר לסרט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתוני הסרט מתוך האתר Box Office Mojo
- ^ IMDb Users, IMDb Top Rated Movies, IMDb (באנגלית)
- ^ The 500 Greatest Movies of all time, Empire Online