חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים)
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 7 באוגוסט 1968
תאריך עברי כ' באב תשמ"ח
כנסת הכנסת האחת עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 1156, עמ' 204
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד האוצר
מס' תיקונים 8
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985 הוא חוק המעניק הקלות מס אחדות לתושבים ולעסקים באילת. החוק אושר בכנסת האחת עשרה ב-31 ביולי 1985, והוא נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1985.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את מטרתו:[1]

מטרתו של החוק המוצע היא לנצל את מיקומו הגאוגרפי של אזור אילת על מנת שיהיה מנוף לשגשוג כלכלי של האזור, דבר שיתרום גם למשק המדינה.
ההנחה היא שהקמת אזור סחר חפשי באזור אילת תביא לשיפור בשלושה מישורים עיקריים:
(1) שיפור במישור הסחר הבינלאומי והייצור המקומי בתעשיות קלות, שיושג כתוצאה. מהפחתת הע­לויות באמצעות פטור ממסים עקיפים וממס ערך מוסף, פטור ממס מעסיקים, הטבות במס הכנסה לעובד ומתן מענק למעסיק;
(2) שיפור בענף התיירות הבינלאומי ותיירות הפנים כאחד, שיושג על ידי הוזלת שירותי התיירות באמצעות פטור ממסים עקיפים המוטלים על שי­רותי התיירות והפחתת העלויות כתוצאה ממתן הטבה במס הכנסה לעובד ומתן מענק למעסיקים; כן יש ציפייה למשיכת תיירים בעקבות מתן אפשרות לרכוש באזור הסחר החופשי טובין, מיובאים ומקומיים, בפטור ממסים עקיפים.
(3) קיימת ציפייה שכתוצאה ממתן הטבות במס לעוב­דים שהם תושבי אזור אילת יעברו עובדים לגור באילת.

החוק אושר בכנסת האחת עשרה ב-31 ביולי 1985,[2] ונקבע בו שהוא ייכנס לתוקף ביום שיקבעו שר האוצר, שר התיירות ושר התעשייה והמסחר, אך לא יאוחר מ-1 בנובמבר 1985. החוק נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1985 (לא לפי קביעת השרים אלא בתיקון לחוק[3]).

הוראות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מעניק הקלות מס אחדות לתושבי אזור אילת (שהגדרתו בחוק: "תחום העיר אילת; ולגבי שירותי תיירות מסוימים, עד קו רוחב 924"[4]) ולעסקים באילת הרשומים בה כעוסקים.

הקלות המס:

  • מס ערך מוסף (מע"מ): מכירתם של טובין המצויים באזור אילת, בידי עוסק תושב אזור אילת, לצריכה באזור אילת או לשימוש בו, פטורים ממע"מ (פטור זה אינו חל על מוצרים אחדים, כגון רכב פרטי, תכשיט שמחירו מעל 200 דולר ובולי דואר). פטור זה חל גם על מכירתם של מקרקעין המצויים באזור אילת ועל מתן שירותים באזור אילת בידי תושב אזור אילת. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא סבירות (עם ביטול הפטור ירד שיעור קניית הסיגריות באילת ב-65%).
  • מס מעסיקים: מעסיק תושב אילת פטור ממס מעסיקים בשל הכנסת עבודה שהוא משלם בעד עבודה המתבצעת באילת. מס זה בוטל כליל החל מ-1 בינואר 2008, כך שהקלה זו הפכה מאז לחסרת משמעות.
  • מס הכנסה: מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אילת זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור 10% מהכנסתו החייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית, עד לסכום של 241,800 ש"ח (בשנת 2019), שנצמחה או הופקה באזור אילת או בתחום מועצה אזורית חבל אילות, אך לא יותר מהמס שהוא חייב בו בשל הכנסתו האמורה. בנוסח המקורי של החוק ניתן זיכוי זה רק להכנסה שנצמחה או הופקה באזור אילת, ובתיקון לחוק[5] שתוקפו מ-1 בינואר 1994 הורחב הזיכוי גם להכנסה שנצמחה או הופקה על ידי תושב אילת בתחום מועצה אזורית חבל אילות.
זיכוי זה בוטל ב-1 ביוני 2003[6] והוחזר ב-1 בינואר 2012.[7]
  • הטבה למעסיק להפחתת עלויות: מעסיק תושב אילת המשלם הכנסת עבודה לעובדו בעד עבודה המתבצעת באילת, זכאי להטבה לשם הקטנת עלויות השכר, בשיעור של 20% מהכנסת העבודה האמורה, אך לא יותר מסכום המס שעליו לנכות מהכנסת העבודה של אותו עובד.
  • פטור ממיסים עקיפים: לא יוטלו מיסים עקיפים על יבוא טובין לאזור אילת לשם מכירתם בו תמורת מטבע חוץ, לתיירים או לתושבי ישראל היוצאים לחוץ לארץ בדרך האוויר או הים.

את החוק משלימות תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ו-1985.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]