חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב–2022
פרטי החוק
תאריך חקיקה 30 ביוני 2022
תאריך חקיקה עברי א' בתמוז ה'תשפ"ב
גוף מחוקק הכנסת הראשונה
חוברת פרסום ספר החוקים 6 ביולי 2022, עמ' 1002
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד המשפטים
מספר תיקונים 0
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב–2022, שאושר בשנת 2022 בכנסת העשרים וארבע, ואוסר פרסום מידע על נפגעים קודם שניתן אישור רשמי לכך.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הצורך בו:

בעת מלחמה, אירועים ביטחוניים או אירועים אזרחיים פתאומיים שיש בהם הרוגים או פצועים, מופצות לעיתים תמונות מזירת האירוע או שמופץ מידע לגבי זהותם, וכך משפחותיהם מגלות על האסון בהודעה, במסרון או מכלי התקשורת לפני שקיבלו הודעה רשמית מאת הגורמים המוסמכים. התקדמות הטכנולוגיה, ובכלל זה הרשתות החברתיות והיישומונים, מאפשרת פרסום מהיר בתפוצה רחבה, ומעלה את השכיחות של הפצת מידע מזירות אסון ופיגועים. נוסף על הפגיעה במשפחות, הפצת מידע כאמור עלולה לגרום לבהלה בציבור ולפגוע ביכולתם של כוחות הביטחון וההצלה להגיש עזרה מקצועית בזמן אמת. מוצע לדחות את המועד שבו ניתן לפרסם מידע מזהה על הנפגעים בפרק זמן מוגבל כדי לאפשר למשפחות לקבל את ההודעה על הפגיעה ביקיריהם בדרך ראויה.[1]

החוק אושר בכנסת ב-30 ביוני 2022, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2022.[2]

הוראות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מגדיר נפגע כאחד מאלה:

(1) חייל, שוטר, סוהר או לוחם אש שנספה או שנפצע פציעה קשה;
(2) אדם שנרצח או שנפצע פציעה קשה בפעולת איבה;
(3) אדם שנהרג או שנפצע פציעה קשה באירוע פתאומי.

החוק אוסר לפרסם את שמו הפרטי או שם משפחתו של נפגע וכל מידע אחר העלול להביא לידי זיהויו של הנפגע על ידי כלל הציבור, ובכלל זה סביבתו הקרובה, כל עוד גורם רשמי לא אישר שנמסרה הודעה מטעם גורם רשמי לבני משפחתו (בן זוג, בת זוג, הורה, בן, בת, אח ואחות) של הנפגע בדבר פגיעתו.

איסור הפרסום הוא למשך 24 שעות ממועד הפגיעה, אך שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת הבריאות, שבמקרים חריגים או בנסיבות חריגות שיקבע, איסור הפרסום יחול כל עוד לא ניתן אישור של גורם רשמי, אף בחלוף 24 שעות ממועד הפגיעה. האיסור אינו חל על על הנפגע ועל בני משפחתו ועל מידע שהם התירו לפרסם. בנוסף, האיסור אינו מונע מאדם להעביר מידע הנדרש לשם מתן טיפול רפואי, בהיקף המזערי הנדרש לשם כך, ואינו מונע מכוחות הביטחון וההצלה או ממי שפועל מטעמם להעביר מידע בהיקף המזערי הנדרש לשם מילוי תפקידם. האיסור אינו מונע גם פרסום של מועד ומקום לוויה של נפגע שנפטר.

פרסום בניגוד להוראות החוק הוא עוולה אזרחית, הנפגע או בני משפחתו רשאים להגיש תובענה אזרחית בגין פרסום כזה, ובית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 10,000 ש"ח.

שר המשפטים רשאי לפרסם תקנות לעניין חוק זה. תקנות כאלה לא פורסמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]