בת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בני הזוג לורה וג'ורג' בוש ושתי בנותיהם

במשפחה, בת היא יחס שארות הקושר נקבה אל הוריה (המושג המקביל לזכר הוא בן). המושג נפוץ בהתייחסות לבני אדם, אך רלוונטי גם לבעלי חיים.

בת (וגם בן) הוא תוצאה של לידה, אך ילדה עשויה להפוך לבת גם כתוצאה של אימוץ. לבת מאומצת יש הורים ביולוגיים (אלה שילדו אותה) והורים מאמצים (אלה המגדלים אותה).

בת לעומת בן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות הילד האחד שהונהגה בסין הביאה לכך שנרשמו יותר לידות של בנים מאשר לידות של בנות. הסיבה המשוערת לכך היא הפלה מלאכותית של בנות (או המתתן מיד עם הלידה), וכן הסתרת הולדתן של בנות, על-מנת לאפשר ניסיון נוסף להולדת בן.

בחלק מבתי המלוכה, לבן עדיפות בסדר הירושה לכתר, ובת נכללת בסדר זה רק כאשר המלך מת ללא בנים. דוגמה: לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד בשנת 1885, בלא שהותיר בן זכר, שימשה בתו, הנסיכה מריה דה לאס מרסדס בת ה-5, כמלכה בפועל במשך שישה חודשים, עד להולדת אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר.

בת ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההלכה, כאשר נולד בן זכר מברך אביו ברכת "הטוב והמטיב" ו"שהחיינו", ואילו בלידת בת מברך רק "שהחיינו". על האב מוטל ללמד את בנו תורה, אך ביחס לבתו מופיעה במשנה (מסכת סוטה ג, ד) מחלוקת: בן עזאי אומר: "חייב אדם ללמד את בתו תורה", ואילו רבי אליעזר אומר: "כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תפלות".‏[1]

תמצית זכויותיו של האב בבתו מופיעה במשנה, מסכת כתובות, פרק ד', משנה ד'[2]:

"האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, ובשטר, ובביאה; וזכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה; ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה."

כלומר, כשהיא קטנה או נערה זכאי אביה של הבת:

  • לקבל את כסף קידושיה או את שטר קידושיה.
  • מציאה שמצאה הבת שייכת לאביה.
  • מעשה ידיה שייך לאביה.
  • אם נדרה, זכאי אביה להפר את נדרה.
  • אם נתגרשה בעודה נערה, אביה מקבל את גטה.
  • אם קבלה בירושה נכסים מאבי אמהּ, אין אביה אוכל את פירותיהם.

כן זכאי האב למכור את בתו לאמה עברייה.

במשפט העברי הבנים הם היורשים הבלעדיים של הוריהם, אך בסיפור בנות צלפחד שבספר במדבר נקבע שכאשר לאדם אין בנים זכרים, בנותיו יורשות אותו והן קודמות לקרובי משפחה אחרים.

האמורא רב חסדא אמר: "בת תחילה - סימן יפה לבנים" (בבא בתרא קמ"א א') ויש המשתמשים בביטוי זה בעת שנולדת בת בכורה. רב חסדא הוסיף ואמר: "ולדידי בנתן עדיפן לי מבני" (בארמית: ובשבילי - בנות עדיפות לי מבנים), ומפרשים התוספות שאמר זאת משום שחתניו היו מגדולי הדור.

המצוות העוסקות ביחס הצאצאים להוריהם, "כבד את אביך ואת אמך" ו"איש אמו ואביו תיראו", חלות על הבן והבת כאחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה לוי, דעת הרמב"ם על תלמוד תורה לנשים, באתר "דעת"
  2. ^ ראו הרחבה: משה הלברטל, מהפכות פרשניות בהתהוותן, פרק שלישי, זכויות האב בבנותיו, הוצאת מאגנס, תשס"ד