חוק רישוי בעלי מלאכה
חוק רישוי בעלי מלאכה, התשל"ז-1977 הוא חוק המסמיך את שר המסחר והתעשייה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בצווים מלאכות הטעונות רישוי מטעמים של בריאות הציבור, בטיחות הציבור או הגנת הצרכן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של החוק בהצעת "חוק האומנים" שהועלתה בשנת 1952[1]. על פי הצעת החוק המקורית, שאושרה בקריאה ראשונה, כל בעל מלאכה הפועל כעצמאי יידרש לעבור מבחן רישוי[2]. אולם לאחר דיונים חוזרים בממשלה הוגבל החוק רק לתעשיית נעליים, מכשירי אורתופדיה ושענות[3] ונגנז. התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל לחצה במשך שנים לחוקק את החוק במתכונתו המקורית[4], בנימוק שהדבר נדרש כדי להגביר את ההזדקקות ללימודי מקצוע, דבר שיעלה את איכות התוצרת הישראלית ויגביר את הייצוא. מנגד טענו המתנגדים שהחוק ייצור גילדות סגורות שימנעו כניסת מתחרים לענפים השונים. התאחדות בעלי המלאכה טענה שמפא"י טרפדה את החוק בגלל שהוא מכפיף את בעלי המלאכה להתאחדות בעלי המלאכה שאינה כפופה להסתדרות הכללית[5].
בשנת 1961, החלה התאחדות בעלי המלאכה לחלק תעודות אומן[6], כהכנה לקראת כניסת החוק לתוקפו. בהתאחדות הסבירו: "מטרת תעודות אלו היא להביא לידי הרגעה בתחרות הקיימת בין האומנים בסקציות השונות ... עד כה יכול היה כל אדם להעסיק פועלים ולפתוח בית מלאכה ובעת שמומחים ממנו היו יושבים בחיבוק ידיים, היה הוא גורף הון, בלי לדעת כלל את המקצוע"[7]. חלוקת התעודות נעשתה על ידי משרד המסחר והתעשייה ללא שהיה חוק שהסמיך אותה לעשות זאת[8].
הלחץ לחוקק את החוק נמשך עוד שנים רבות[9] ובשנת 1974 הוצג החוק שוב לכנסת על ידי משה ורטמן הפעם עם דרישה להתמחות של מספר שנים בנוסף לבחינות. שר המשפטים, חיים יוסף צדוק, התנגד לחוק באומרו שהוא פוגע בגמישות התעסוקתית ובקליטת עלייה[10]. חקיקת החוק צלחה לבסוף בשנת 1977, ביוזמתו של יעקב פרנק[11] שנכנס לכנסת מטעם המערך בשנת 1975, ובלחץ של התאחדות בעלי המלאכה[12].
החוק לא קבע חובת רישוי כללית אלא רק הסמיך את שר המסחר והתעשייה לקבוע מקצועות הטעונים רישוי. החוק אושר בשלהי הכנסת השמינית, ונכנס לתוקף שנה לאחר פרסומו, ב-18 במרץ 1978. שרי התעשייה יגאל הורביץ וגדעון פת, שהתמנו לאחר המהפך שהתרחש במאי 1977, נמנעו מלמנות מועצה בהתאם לחוק כדי להפעיל את החוק, כך שהחוק נותר אות מתה[13][14]. בהיותו אות מתה לא חל בחוק שום שינוי מאז שנחקק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק רישוי בעלי מלאכה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק רישוי בעלי מלאכה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עבודה רבה מצפה לכנסת, מעריב, 28 בדצמבר 1952
- ^ חוק האומנים אושר בכנסת, הצופה, 16 ביולי 1953
הישיבה המאתים ושבעים ואחת של הכנסת השנייה, "דברי הכנסת", 15 ביולי 1953 - ^ חוק האומנים בועדת הכלכלה, הצופה, 13 בדצמבר 1954
- ^ הקלת עול המיסים - תובעים בעלי המלאכה, חרות, 4 בינואר 1956
הוקמה מועצת המלאכה, חרות, 15 ביולי 1957
דוד ליפקין, 22 מיליון לביסוס בתי המלאכה, דבר, 18 במאי 1960 - ^ היצליחו 15 אלף בעלי המלאכה לשמור על עצמאותם, חרות, 8 בספטמבר 1960
- ^ תעודות אומן, דבר, 30 באפריל 1961
- ^ אברהם רותם, בעלי־מלאכה מומחים יקבלו תעודות רשמיות, מעריב, 7 ביוני 1961
- ^ תעודות אומן ללא חוק, חרות, 3 באוגוסט 1961
- ^ אשכול מבטיח עיון בתביעות בעלי המלאכה, דבר, 21 בפברואר 1967
- ^ יהושע תדמור, ורטמן מציע חוק אומנים, דבר, 18 בדצמבר 1974
- ^ חוק רישוי בעלי־מלאכה יוגש השבוע, דבר, 8 בנובמבר 1976
- ^ בעלי מלאכה תובעים חקיקת חוק רישוי בעלי מלאכה, דבר, 10 בפברואר 1977
- ^ שר התמ"ת אינו ממלא חוק רישוי בעלי־מלאכה, דבר, 30 בנובמבר 1979
- ^ מאות בעלי מלאכה ירדו מהארץ, דבר, 18 ביוני 1981