גדעון פת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדעון פת
Gideon Patt 1980 crop.jpg
גדעון פת, 1980
לידה 2 בפברואר 1933
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 26 באפריל 2020 (בגיל 87)
סביון, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת ניו יורק
עיסוק כלכלן, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, גח"ל
שר הבינוי והשיכון ה־9
20 ביוני 197715 בינואר 1979
(שנה ו־29 שבועות)
שר התעשייה, המסחר והתיירות ה־12
(שר התיירות עד 11 באוגוסט 1981, אחריו: אברהם שריר)
15 בינואר 197913 בספטמבר 1984
(5 שנים ו־34 שבועות)
שר המדע והפיתוח ה־2
13 בספטמבר 198422 בדצמבר 1988
(4 שנים ו־14 שבועות)
שר התיירות ה־4
22 בדצמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים ו־29 שבועות)
חבר הכנסת
29 בינואר 197017 ביוני 1996
(26 שנים)
כנסות 713
יו"ר ועדת הכלכלה ה־11
27 ביולי 19924 באוגוסט 1993
(שנה)
1 באוגוסט 199431 באוגוסט 1995
(שנה)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ראש עיריית אילת גד כץ ושר התיירות גדעון פת עם ליווי של בדואים בפתיחת עונת התיירות באילת, 1980
פת מצביע עבור יצחק שמיר לתפקיד יו"ר הכנסת, בפתיחת מושב הכנסת התשיעית, בירושלים, יוני 1977

גדעון פַּת (2 בפברואר 193326 באפריל 2020) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל. היה בוגר אוניברסיטת ניו יורק ובמקצועו היה כלכלן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשם גדעון מרקוס, אך אימץ את שם משפחתה של דודתו, אצלה גדל מגיל צעיר.

שירת בנח"ל ולאחר מכן, בשנים 19531955, היה מנהל לשכתו של שר התחבורה, יוסף ספיר, איש "הציונים הכלליים"[1]. באמצע שנות ה-50 נסע לארצות הברית, שם היה פעיל בהסתדרות הציונית וקיבל תואר ראשון בכלכלה וסחר בין-לאומי מאוניברסיטת ניו יורק. ב-1967, עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי שבה מונה יוסף ספיר לשר בלי תיק, שב פת לישראל ומונה למנהל לשכתו של ספיר.[2] בשנת 1968 נבחר להנהלת "מכבי"[3].

לקראת הבחירות לכנסת השביעית היה בין המתמודדים על מקומות ריאליים מטעם המפלגה הליברלית ברשימת גח"ל, ונחשב לנציג הצעירים[4]. הוא נכנס לרשימה במקום גבולי[5], ונכנס לכנסת השביעית בפברואר 1970,[6] כחודשיים וחצי לאחר תחילת כהונתה, בעקבות פטירתו של חבר הכנסת אריה בן-אליעזר.

בממשלה ה-18 בראשות מנחם בגין, שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת התשיעית, שימש כשר הבינוי והשיכון. בתקופת כהונתו יצא לפועל פרויקט שיקום שכונות.

בינואר 1979 מונה לשר התעשייה, המסחר והתיירות.

באותה שנה עמד פת בראש ועדה על שמו, אשר בחנה דרכים לפיתוח התיירות באילת, בעקבות המשבר בענף התיירות.

בממשלה ה-19 שימש כשר התיירות עד אוגוסט 1981 ולאחר מכן שוב כשר התעשייה והמסחר.

בממשלה ה-20 המשיך בתפקידו ובממשלות ה-21 וה-22 שימש כשר המדע והפיתוח. בכנסת ה-12 שימש בשתי הממשלות שוב כשר התיירות. בחלק מזמן כהונתה של הכנסת השלוש עשרה היה יו"ר ועדת הכלכלה.

במפלגה הליברלית, ובהמשך בתוך "הליכוד", בלטה היריבות בין גדעון פת ליצחק מודעי, שהתבטאה גם בחילופי דברים קשים ביניהם.[7]

עם פרישתו מהכנסת בשנת 1996, כיהן פת כנשיא הבונדס וכן כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פת התגורר בסביון והיה אב לשלושה בנים. את רעייתו אן, בתו של קרול פיקל, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל, הכיר בעת לימודיו בניו יורק. היה גיסו של שמואל טולידאנו.

פת נפטר ב-26 באפריל 2020 בגיל 87.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (9), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 220 - 239

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדעון פת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Israel politic personality icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.