מתמחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתמחה הוא עובד העובר תקופת הכשרה, בהדרכת איש מקצוע בעל ותק וניסיון, על מנת לקבל רישיון הנדרש על פי דין לעיסוק במקצוע מסוים. התמחות נדרשת בדרך כלל במקצועות בהם הרקע העיוני אינו מספיק על מנת לעסוק במקצוע, ויש צורך בתקופת התמחות מעשית, הבאה לאחר השלמת התואר האקדמי. לרוב, עם סיום ההתמחות, עובר המתמחה בחינות, שהן תנאי נוסף לקבלת הרישיון המהווה כשלעצמו תנאי לעיסוק במקצוע בו התמחה. בעל המקצוע המדריך את המתמחה נקרא "מדריך" או "מאמן".

על אף קיומה של המילה העברית "התמחות", יש המכנים את ההתמחות בלועזית "סטאז'", ומתמחה נקרא גם "סטאז'ר". אך אין זה המצב ברפואה (ראו להלן).

תקופת ההתמחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתמחים מקבלים לרוב שכר על עבודתם, אם כי שכר זה נמוך משכרו של בעל מקצוע לאחר התמחות. אורכה של ההתמחות שונה ממקצוע למקצוע. למשל, במדינת ישראל עורכי דין עוברים תקופת התמחות בת שנה, בעוד שרואי חשבון מתמחים במשך שנתיים.

ישנם מקצועות, כגון רפואה, בהם נדרשת ההתמחות גם על מנת לאפשר התמקצעות בתחום מסוים מבין התחומים שבהם עוסק המקצוע, ואילו במקצועות אחרים, כדוגמת עריכת דין, אדם המסיים את התמחותו ועומד בבחינות נחשב ככשיר לעסוק בכל התחומים שבהם עוסק המקצוע.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתמחות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתמחים אינם רשאים לרוב לעסוק בכל פעילות בה עוסק בעל מקצוע שסיים את ההתמחות וקיבל את רישיונו. כך, למשל, על פי דיני מדינת ישראל, מתמחה בעריכת דין אינו רשאי להופיע בבית משפט אלא במהלך חצי השנה האחרונה להתמחותו, ובלוויית מאמנו.

מקצועות שבהם נדרשת התמחות על פי דיני מדינת ישראל כוללים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]