לדלג לתוכן

חורבת שורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חורבת שורה (יישוב יהודי קדום)
שרידי בית הכנסת בחורבת שורה
שרידי בית הכנסת בחורבת שורה
מדינה ישראלישראל ישראל

חורבת שורה היא אתר ארכאולוגי ובו שרידי יישוב יהודי שכלל בית כנסת מפואר. חורבת שורה נמצאת מזרחית לאזור התעשייה של חצור הגלילית. אף על פי שהאתר עצמו לא היה מוכר וידוע ממקורות היסטוריים יהודים, על פי המסורת, זה המקום בו ישבו האחים של יוסף לדון את יוסף ולהורידו לבור.[1]

חפירה ארכאולוגית מסודרת נערכה באתר רק בשנת 1983, זאת על אף שכבר משנת 1920 בערך היה ידוע קיומו של בית כנסת מפואר, לאחר עבודות פיתוח באתר. בשנת 1921 שולב בקיר ביתה של משפחת לוי מראש פינה חלק ממשקוף אבן ובו עיטור של זר ודמות של בע"ח. חלק אחר של המשקוף נמצא בשימוש משני בטחנת קמח על גדת הירדן. בשנת 1942 היה דיווח של הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק על אבן שנמצאה באתר עליה כתובת בשפה הארמית ובה דברי תודה לתורמים של הקמת בית הכנסת. האבן נעלמה ולא נמצאה. בשנת 1979 דיווח הארכאולוג יוסי סטפנסקי על עמוד אבן יוצא דופן, עליו חקוקה בכל צד מנורת שבעת קנים.[2] האבן הזו נמצאת בחצר בית הנשיא בירושלים. בשנת 1983 נערכה בחורבת שורה חפירה ארכאולוגית מסודרת וזאת אחרי שנים של חפירות שוד שבוצעו במקום.[1]

ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החפירה הארכאולוגית שבוצעה בחורבת שורה, נתגלו שרידי יישוב יהודי מהתקופה הרומית, שהתפרש על שטח של ארבעים דונם. במרכז היישוב עמד בית כנסת מפואר שנבנה עם אבני גזית שחלקן היו מעוטרות. כמו כן נחשפו בשטח היישוב שרידי קירות, עמודי תמך מאבני גוויל גדולות, יסודות של מבני מגורים ושתי בריכות מים. ליד היישוב ממערב וממזרח התגלו שרידי דרכים עתיקות שכנראה היו הסתעפויות של הדרך העתיקה ממצרים לסוריה. האתר היה מיושב מהתקופה הרומית ועד הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.[1]

הממצאים באתר כוללים שברי חרסים המתוארכים החל מהתקופה הרומית, המאה הראשונה לספירה ועד למאה השביעית לספירה ולתקופה הממלוכית. בניית בית הכנסת מתוארכת למאה השלישית או הרביעית לספירה והוא היה בשימוש עד המאה השישית או השביעית לספירה. רצפת בית הכנסת הייתה מרוצפת, שולבו בו ספסלי אבן כמו גם פריטי בנייה ברמת גימור גבוהה. בתקופה הממלוכית נראה שבית הכנסת הפך למבנה מגורים, דבר שפגע במבנה עצמו. בבנייה של בית הכנסת שולבו אבנים מעוטרות. בין העיטורים הרבים: בסיס אבן שעוטר במגן דוד[2], עמוד אבן שעל כל צד שלו חקוקה מנורת שבעת הקנים, ומשקוף שהיה מעוטר בזר ודמויות של בעלי חיים.[1]

המטבעות שנתגלו בחורבת שורה הן מהתקופה הביזנטית.[1]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 יוסף סטפנסקי, סקר מפת ראש פינה, באתר רשות העתיקות, ‏2012
  2. ^ 1 2 שורה, באתר The Bornblum Eretz Israel Synagogues Website