משכן הנשיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדר הפגישות בלשכת הנשיא

משכן הנשיא (הידוע גם בשם בית הנשיא או משכן נשיאי ישראל), נמצא ברחוב הנשיא בשכונת טלביה בירושלים, ומהווה הן את מעונם הרשמי והן את משרדם של נשיאי מדינת ישראל החל משנת 1971.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן כהונתו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן, שימש מעונו הפרטי של הנשיא ברחובות כמשכן הנשיא. בהמשך, עם היבחרו של הנשיא השני, יצחק בן צבי לנשיאות, עבר משכן הנשיא לשכונת רחביה בירושלים, למתחם הצריף בו התגורר עם אשתו. המדינה רכשה אז מבנה סמוך (בית ולירו) כדי להכיל את צוות משכן הנשיא במתחם אחד. בן צבי נבחר לשלוש קדנציות, ולאורך 11 השנים בהן כיהן כנשיא סירב בתוקף לעבור למבנה ממלכתי אחר בבירה. רק לאחר מותו ב-1963, ועם היבחרו של שז"ר לנשיאות, הוחלט על מעבר משכן הנשיא למקום אחר.

אחרי מלחמת ששת הימים יזם שר המשפטים דאז, י"ש שפירא, תוכנית להעביר את בית הנשיא למזרח ירושלים[1]. אך היוזמה לא יצאה לפועל, והתקבלה ההחלטה לבנות את משכן הנשיא בטלביה. בנייתו של משכן הנשיא הושלמה בשנת 1971, על פי תוכניתו של האדריכל אבא אלחנני.

בשנת 2011 החלו בבית הנשיא שיפוצים, בשל ליקויים רבים שנתגלו בו. הנשיא שמעון פרס עבר למשכן זמני בשכונת ממילא, סמוך לעיר העתיקה.

בשנת 2018 החלו לקדם תוכנית בינוי מקיפה במתחם משכן הנשיא שנועדה להרחיב את פעילותו ולטפל בתשתיות הישנות. בין פרטי התוכנית הקמת מבנה מרכז מבקרים שיכלול כיתות ומרכז הדרכה לצד חנייה מוסדרת ושיפור הנגישות לנכים, ובהמשך הקמת מבנה משרדים ואולם אודיטוריום לאירועים וטקסים וכן מעון חדש למגורי הנשיא. המבנים הישנים במתחם כגון מבנה המעון הישן ובית הכנסת ישופצו וישמשו כחללים ציבוריים לאירוח ושטחי משרדים נוספים בעוד יחידת המגורים הפרטית תועבר למבנה נפרד שייבנה במתחם.

אדריכלות, עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות המבנה מתאפיינת בקווים פשוטים ובמוטיבים ישראלים, והבנייה משלבת בטון חשוף (שהיה נפוץ באדריכלות הישראלית של שנות ה-60 וה-70) עם אבן ירושלמית ואבנים נוספות שמקורן באזורים אחרים של ארץ ישראל. שטחו של משכן הנשיא כעשרה דונם, מהם כ-2.5 דונם גנים, בהם מפוזרים פסלים ופריטי אמנות ישראלית. השערים למשכן עוצבו בידי בצלאל שץ.

בחצר המשכן נבנה בשנת 2001 בית הכנסת "הנשיא" בתכנונו של האדריכל דניאל לנסקי. דלתות הכניסה לאולם קבלת הפנים עוצבו בידי שרגא וייל ונבנו בידי משה גלנצמן, שניהם מקיבוץ העוגן. את האולם מעטרים ציורי תקרה של נפתלי בזם, ויטראג'ים של ראובן רובין, וציורי קיר של משה קסטל.

המשכן מחולק לשלושה אגפים:[2]

  1. אגף טקסי ובו טרקלין, גינה ואולם;
  2. אגף משרדים;
  3. אגף מגורים.

לאחר בניית משכן הנשיא שונה שם הרחוב בו נמצא המשכן מרחוב הקשת לרחוב הנשיא.

ב-4 באפריל 2018 נפרש דגל מעל גג משכן הנשיא בגודל כולל של 1500 מטר מרובע לכבוד בחגיגות 70 שנה למדינת ישראל[3].

ייעוד המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשכן משמש למגורי הנשיא ומשפחתו, ובו ממוקמת לשכתו ומשרדי אנשי צוותו. במשכן גם מארח נשיא המדינה את אורחיו, דיפלומטים ואנשי ממשל של מדינות שונות, והוא כולל מספר אולמות קבלת פנים.

בכל שנה בחג הסוכות מארח נשיא המדינה תושבים בסוכתו במשכן.

עם כינונה של ממשלה חדשה משמש אולם קבלת הפנים לתצלום המסורתי של הממשלה עם נשיא המדינה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משכן הנשיא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]