חור בסדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חור בסדין הוא חור שלפי אגדה אורבנית נעשה בסדין לצורך קיום יחסי אישות במגזר החרדי. האגדה נפוצה בעיקר בקרב יהודים חילונים או לא-אורתודוקסים.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הראשון הידוע על קיום יחסי אישות דרך סדין הוא במדרש בראשית רבה, מסופר שם על רבי יוסי בן חלפתא, שהיה עליו לייבם את אשת אחיו שנפטר ערירי. הוא קיים עמה יחסי אישות דרך סדין חמש פעמים, ומזה נולדו לו חמישה בנים שגדלו לתנאים בישראל.

רבי יוסי בר חלפתא יבם אשת אחיו וחמש בעילות בעל ודרך סדין בעל ונטע חמש נטיעות בישראל ומאן נינהו ר' ישמעאל ב"ר יוסי ור' אלעזר ב"ר יוסי ור' מנחם ב"ר יוסי ורבי חלפתא ב"ר יוסי ור' אבדימוס ב"ר יוסי

הסיבה שזהירות קיצונית נדרשת בייבום היא שבאופן רגיל אשת האח אסורה באיסור חמור מאוד, גם אחרי מותו. הייבום הוא דין מיוחד במינו שמאפשר להתיר, בנסיבות שבהן אין לאח ילדים, איסור חמור זה, זאת כדי להעמיד צאצאים לאח. מאחר שההיתר היא רק לצורך העמדת צאצאים לא רצה רבי יוסי ליהנות מקיום יחסי האישות עם אשת אחיו המנוח, ולכן בעל אותה באמצעות סדין שחצץ בינו לבינה.

המיתוס והמציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המיתוס הקיים בחברה החילונית חלק מהחרדים נמנעים מלקיים יחסים בעירום מלא, על פי המיתוס קיים סדין החוצץ בין האישה לגבר ובסדין יש חור המיועד אך ורק לצורך החדרת פין הגבר לנרתיק האישה. העיתונאי אמנון לוי כתב על כך: "אין, וכנראה לא היה אף פעם, סדין כזה. אף קבוצה חרדית שפגשתי, כולל המחמירות ביותר כמו חסידי גור וחסידי "תולדות אהרון", אינה מקיימת את המנהג המוזר הזה. אף אחד מהחרדים גם לא שמע על המנהג הזה בעבר. פשוט 'אין סדין עם חור' בשום מקום, להוציא אולי את דמיונם הפרוע של החילונים"[1].

הגמרא במסכת כתובות פרק רביעי אף מביאה ברייתא שסותרת את המיתוס: "ר' אליעזר בן יעקוב אומר: שארה- זה קירוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשים מיטתם במלבושיהם. (וממשיכה הגמרא בעניין-) מסייע ליה לרב יוסף דאמר רב יוסף: האומר אי אפשי לי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה". לדעת הרמב"ן זהו איסור דאורייתא. הפוסקים מסכימים שכן אם להפך, שהאשה מסרבת בעירום, הבעל יכול לדרוש גט ללא כתובה.

בהלכה אין זכר לקיום יחסי אישות באמצעות סדין, אולם חלקים מסוימים בחברה החרדית החסידית נמנעים מלקיים יחסים בעירום מלא. חסידות גור ידועה כמחמירה שבהם, שם נשים מקיימות יחסים כשחלוק השינה מופשל מעט למעלה והגבר מוריד במעט את מכנסיו ומפשיל את חולצתו למעלה; אופן זה של קיום יחסים מוזכר לעיתים כחור בסדין[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון לוי, חרדים, הוצאת כתר, עמ' 120
  2. ^ תומר פרסיקו, הבעיה המינית של חסידות גור, בבלוג "לולאת האל", 14 באוקטובר 2009.