תומר פרסיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסיקו בספטמבר 2011

תומר פרסיקו (נולד ב-7 במאי 1974) הוא חוקר ומרצה בתחומי דתות העולם, העידן החדש והיהדות. פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, מלמד בתוכנית לדתות זמננו באוניברסיטת תל אביב ומרצה בעלמא בית לתרבות עברית. הוא פעיל חברתי למען חופש דת ובעל בלוג "לולאת האל", העוסק בנושאים אלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומר פרסיקו נולד וגדל למשפחה חילונית בחיפה, בשכונות נווה שאנן ואחוזה. בגילאים 8–9 התגורר במשך שנתיים עם משפחתו בטורונטו, קנדה.

למד בבית הספר עירוני ג'. היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים". את שירותו הצבאי עשה בגרעין הנח"ל "אתגר" שישב בעמק יזרעאל. במהלך שירותו הצבאי היה קומונר ב"מחנות העולים" למשך שנה.

בתום שירותו הצבאי נסע עם בני הגרעין שלו לטיול במזרח. הוא שהה חודשיים בנפאל ושמונה חודשים בהודו. בראיון לשחר סמוחה בגלובס[1] סיפר:

Cquote2.svg

השינוי הגדול התרחש כשנסעתי להודו אחרי הצבא ... בגלל שאני יסודי אמרתי לעצמי שאני אבדוק את הגורואים ואת דתות המזרח ואוכיח לעצמי שהכול שטויות, וכך אוכל לחזור הביתה שמח וטוב לב - אבל מה שקרה זה שגיליתי שלדעתי, לפחות, לא הכול שטויות. עשיתי שם קורס ויפאסנה וגיליתי הרבה דברים על עצמי ועל הקשר שלי עם העולם. אפשר לומר שבכמה שנים הראשונות לפאזה הרוחנית שלי הייתי די בודהיסט ובעשור האחרון התקרבתי למסורת אבותיי.

Cquote3.svg

פרסיקו חזר וטייל בהודו, שם למד את המסורות הדתיות המקומיות, ובסך הכל שהה בתת-היבשת ההודית כשנתיים מחייו. לאחר שובו ב-1997 מהודו סיים תואר ראשון בהצטיינות בחוג לפילוסופיה ובהצטיינות יתרה בתוכנית למצטיינים באוניברסיטת חיפה. אחר-כך סיים תואר שני בהצטיינות בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית (2004-2000). נושא עבודת התזה שלו היה "החזרה – מודל של התפתחות מיסטית: כפי שמודגם על פי הגותם של מייסטר אקהרט והראי"ה קוק". המנחה שלו היה פרופסור גדליהו (גי) סטרומזה. בשנים 2006–2008 למד לצורך קבלת תעודת הוראה במכון הרטמן בירושלים.

בשנים 2010–2013 כתב דוקטורט בהנחיית פרופ' רון מרגולין, במסגרת התוכנית לדתות זמננו באוניברסיטת תל אביב. כותרת החיבור: "מדיטציה יהודית": התפתחותה של תרגולת רוחנית מודרנית ביהדות זמננו. המחקר בודק מה נלמד היום תחת הכותרת של "מדיטציה יהודית", מאבחן את מקורות ההשפעה השונים שתרמו לתופעה (הקבלה, החסידות וכן דתות המזרח) ומנתח את התופעה מבחינה פנומנולוגית וסוציולוגית. בשנת 2016 יצא לאור ספרו, בשם זהה, המבוסס על הדוקטורט שלו.

פרסיקו עבד שלוש שנים כמורה לתנ"ך ותרבות ישראל בחטיבת הביניים של בית הספר הריאלי העברי חיפה. כמו כן העביר קורסים ב"מכון אבשלום", ב"אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה ובאמצע העשור השני של שנות האלפיים, הוא מלמד בישיבה החילונית בירושלים. החל משנת 2010 הוא מרצה בבית הספר לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב על נושאי תרבות העידן החדש והופעותיה ביהדות זמננו. בשנת 2015 מונה למנהל התוכניות האקדמיות בעלמא בית לתרבות עברית.[2]

מ-2005 עד 2011 כתב טור קבוע בערוץ הניו אייג' של nrg מעריב, וכמו כן תרם מאמרים לעיתונים כגון "הארץ" ו"מקור ראשון". בשנת 2006 פתח את הבלוג "לולאת האל – החוויה הדתית לסוגיה", בו הוא מרכז את כל מאמריו. המאמרים עוסקים בעיקר ברוחניות, העידן החדש ובדת היהודית. ד"ר יהודה מירסקי כתב עליו באתר Jewish Ideas Daily:

"הבלוג של... תומר פרסיקו, הפך אותו לאחד מהמבקרים המעניינים בצורה מתמדת של החיים הדתיים בישראל." [3]

ב-2012 ערך את "רוח הארץ", כתב עת שנתי. נושא הגיליון הראשון היה: "מזרוח המערב: העולם המערבי מאמץ את תמונת העולם המזרחית". כתב העת נסגר אחרי גיליון בודד משום שלא הצליח לכסות את עלות הפקתו.

אחיו הצעיר של תומר פרסיקו, אורן פרסיקו, כותב ב"העין השביעית".

פרסיקו נשוי ואב לבן. מתגורר בירושלים.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הספר שיצא לאור ב-2016

כמה ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסיקו פרסם מאמר בכתב העת 'תכלת' ובו הוא טוען שככל הנראה הרבי מלובביץ' ראה בעצמו המשיח וכך גם חסידיו ראו בו.[4]

פרסיקו פרסם סדרת מאמרים על שי טובלי, שהכריז על עצמו כ"בודהא מאוריון" ו"המתקשר הבלעדי של צוות ברואי הגלקסיה".[5][6]

הוא ראיין אחד מחסידיו של טובלי והצביע על כך שטובלי מטיף לחילופי זוגות ויחסים הומוסקסואליים בין מאמיניו של טובלי ועימו. פרסיקו כתב גם על מנהגים מוזרים של חסידי טובלי כמו שטיפת תחתוניו ורקיחת תרופות מזרעו.[7][8]

טובלי איים על פרסיקו שאם לא יסיר את הפוסט וישלם לו מאה אלף ש"ח כפיצוי, הוא יתבע אותו תביעת דיבה. פרסיקו הצליח לגייס מקוראיו 30 אלף ש"ח תוך כמה ימים, כדי לממן את הגנתו במשפט. כשטובלי פנה לבית המשפט בבקשה למתן צו להסרת הפוסט, דחתה השופטת את בקשתו ופסקה לו הוצאות משפט לטובת פרסיקו. בעקבות כך חדל טובלי מאיומיו.[9][1]

במאמר ב"הארץ" הסביר פרסיקו כי נוער הגבעות, בהשפעת הרב יצחק גינזבורג, חותר להתנהגות אותנטית, ומאמין שהיא מקרבת אותו לאלוהים. אחד מביטוייה הוא פעולה אלימה מתוך נקמה.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שחר סמוחה, ‏בודהיזם, יהדות ורוחניות: תומר פרסיקו 'מציל את אלוהים', באתר גלובס, 6 בספטמבר 2012
  2. ^ ד"ר תומר פרסיקו באתר של עלמא בית לתרבות עברית
  3. ^ יהודה מירסקי, "מזל דלי בציון", באתר jewishideasdaily.com‏, 17 במאי 2012
  4. ^ תומר פרסיקו, "המשיח האבוד של חב"ד", באתר תכלת 36, קיץ התשס"ט / 2009
  5. ^ תומר פרסיקו, "סופו של גורו – שי טובלי הציץ ונפגע", בבלוג לולאת האל, 3 בדצמבר 2006
  6. ^ תומר פרסיקו, "גלגולו האחרון של שי טובלי", בבלוג "לולאת האל", 30 במרץ 2009
  7. ^ תומר פרסיקו, "הכת של שי טובלי – עדות מבפנים", בבלוג לולאת האל, 30 בינואר 2011
  8. ^ דברים דומים פרסם גם אורי בלאו בכתבה בעיתון הארץ אורי בלאו"אלוהים לא סגור על עצמו", באתר הארץ, 6 במרץ 2007
  9. ^ עדי דקל-קורן, סוף המערכה: טובלי VS פרסיקו, פרק סיום, באתר nrg‏, 6 באפריל 2011
  10. ^ תומר פרסיקו, הקשר בין ברוך גולדשטיין, הקבלה של חב"ד והרומנטיקה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2014