חזה אוויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזה אוויר
Rt sided pneumoD.jpg
חזה אוויר באונה הימנית, החץ מדגים את קו הגבול של תמט הריאה
שם בלועזית Pneumothorax
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
 ‑ ICD-10 J93, P25.1, S27.0
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine

article/424547 
article/432979 
article/360796 
article/808162 
article/827551 

article/1003552 
DiseasesDB 10195
MeSH D011030
MedlinePlus 000087
OMIM 173600
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צילום רנטגן של בית החזה המצביע על קו הריאה של חזה אוויר בנפח קטן בריאה השמאלית. מעל לגבול שעליו מצביעים החצים ניתן לראות את היעדר כלי הדם של הריאה.
איור הממחיש ריאה שקרסה בעקבות חזה אוויר

חזה אווירלועזית: Pneumothorax, בתעתיק לעברית: פנאומוטרקס) הוא מצב רפואי בו מצטבר אוויר בין קרומי האדר המחברים את הריאות לסרעפת או לשרירי הצלעות ובכך נמנע מהריאה להתרחב ולהתכווץ - להכניס אוויר ולהוציאו בתהליך של דיפוזיה כתוצאה מאיבוד הריק. לעיתים הלחץ גדול עד כדי כך שהוא מפריע ללב. כל חזה אוויר פוטנציאלי להפוך לחזה אוויר בלחץ שבו הלחץ על פנים בית החזה הולך וגדל עם כל נשימה.

חזה אוויר יכול להיות ראשוני או משני:

  • חזה אוויר ראשוני נגרם במקרה של טראומה: חדירה של סכין או תאונה. כתוצאה מהטראומה חודר אוויר לחלל האדר ויכול להיווצר חזה אוויר בלחץ.
  • חזה אוויר משני הוא מצב שבו יש דליפה של אוויר לחלל האדר מתוך הריאה עצמה. למשל, חולים שיש להם ניפוח יתר של הריאה, אשר גורם לפיצוץ של רקמת ריאה. חזה אוויר משני עלול להיווצר בחולים באסתמה, מחלות של הסמפונות כגון ברונכיטיס, מחלה ריאתית חסימתית כגון נפחת ושחפת. ישנם מקרים בהם בולות אוויר הנמצאות בדרך כלל בפסגת הריאה, מתפוצצות ומשחררות אוויר אל חלל האדר. גם ביופסיית ריאה, גורמת לחזה אוויר שאינו בעל חשיבות קלינית (קטן יחסית ונעשה לצורך לקיחת ביופסיה במקרה של נגעים פריפריים). בעבר, הטיפול בשחפת כלל ביצוע תמט של הריאה על ידי חזה אוויר, כדי לחסל את חיידקי השחפת אשר זקוקים לחמצן.

סוגים נוספים של פגיעות חזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חזה אוויר בלחץ (Tension Pneumothorax) הוא מצב הגורם להפעלת לחץ הולך וגדל על הריאות ואף על הלב עקב האוויר ההולך ומצטבר בין קרומי האדר. יש דחיקה של המיצר (Mediastinum) לצד הנגדי, מניעת התרחבות תקינה של הלב ומתיחה מסוכנת של כלי הדם. חזה אוויר בלחץ עלול לגרום לקוצר נשימה, להלם קרדיוגני ואף למוות.
  • חזה דם (Heumothorax) הוא מצב בו מצטבר דם בין שני קרומי הפלאורה, מצב זה קורה לעיתים רחוקות מאוד באופן ספונטני ולרוב כתוצאה מפגיעת טראומה.
  • חזה אוויר אידיופתי: קבוצה שכיחה יחסית של חזה אוויר, אשר מאופיינת בגברים צעירים אשר מגיעים עם מקרים חוזרים של חזה אוויר ספונטני, שבחלק מהמקרים נגרם עקב התפוצצות של בועות תת-פלאורליות. ברבים מהמקרים מבצעים כריתה של הסגמנט שנוטה להיקרע, ובמיקרוסקופ ניתן לראות עדות לדימומים עצמם.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזה אוויר עלול להיגרם באורח ספונטני מלחץ תמידי המופעל על הקרומים, ליקוי ברקמת הריאה (מחלות רקמת החיבור או תסמונת מרפן) או התפוצצות בולות אוויר בפסגת הריאה אשר גורמות לדליפת אוויר פנימה. חזה אוויר ספונטני שכיח יותר בקרב גברים צעירים, רזים וגבוהים. במקרים שאינו ספונטניים, חזה אוויר נוצר כתוצאה מפגיעה חיצונית אשר גורמת לפיצוץ הריאה או לחירור של קרום האדר, למשל כתוצאה מטראומה קהה הגורמת לפיצוץ של הריאה ולקרעים ברקמת הריאה או כתוצאה מטראומה חודרת כדוגמת דקירות או ירי. חזה אוויר בלחץ הוא אחד מהגורמים המרכזיים למוות כתוצאה מירי.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון של חזה אוויר נעשה בעזרת צילום רנטגן של בית החזה. בצילום רנטגן של חזה אוויר יהיה ניתן לראות קו הריאה במידה ויש אוויר הלכוד בינה לבין קרום האדר. במקרים בהם נפח חזה האוויר לא גדול ולא נראה קו ריאה ברור, היעדרותם של כלי דם בפסגת הריאה יעידו על נפח ריאה מוקטן. אבחון מקדים של חזה אוויר נעשה על ידי בדיקת מדדים והאזנה לכניסת אוויר של הריאות בעזרת סטטוסקופ. ריווי חמצן בדם הנמוך מ-95%, בשילוב כניסת אוויר לא תקינה ותסמינים חיצוניים נוספים הם הסימנים העיקריים אחריהם יחפשו על מנת לבדוק אפשרות למקרה של חזה אוויר.

סימנים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלל הסימנים העלולים להצביע על חזה אוויר הם לחץ נפשי הנראה על הפגוע, קולות יניקת אוויר בחזה (הנשמעים בבדיקה עם סטטוסקופ), קוצר נשימה, נשימה מהירה (טכיפניאה), דופק מהיר (טכיקרדיה), כאבי גב וצוואר, כיחלון פריפרי, נשימה פרדוקסלית וסטייה קנה הנשימה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעת חזה אוויר ניתנת לטיפול מעכב בשטח על ידי החדרת טרוקר והחדרת נקז אם הן מאובחנות במהירות. לאחר היסגרות המקום בו קרום האדר נקרע, ניתן לבצע ניתוח הנקרא פלאורודזיס בו מפרידים את קרומי האדר ומדביקים אותם חזרה. אם ישנן בולות אוויר, מסירים אותן כדי למנוע אירועים חוזרים ונשנים של חזה אוויר.

סיבוכים של חזה אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ האוויר גורם לתמט הריאה ולזיהום משני של רקמת הריאה (suppuration) כתוצאה מחוסר האוורור. יכולה להיות התפשטות מוגלתית של התהליך הזיהומי לתוך רקמת הריאה ולחלל האדר, ואז ייווצר pyopneumothorax: חלל האדר מכיל תערובת של אוויר ומוגלה. הגורם למוות בחזה אוויר בלחץ הוא הלחץ שיוצר האוויר על אזור בית החזה, הגורם לתזוזתו של הלב ולכיפוף של הווריד הנבוב העליון ובכך לפגיעה בחזרה הוורידית אל הלב ולשוק קרדיוגני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חזה אוויר בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.