חיילונגג'יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג (מחוז)
黑龙江
Ice Snow World.jpg
פסטיבל הקרח והשלג בחרבין
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
מושל לו האו
נציבויות במחוז 13
בירת המחוז חַרְבּין
שטח 460,000 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 38,312,224 (נכון ל־2010)
 ‑ צפיפות 83 נפש לקמ"ר (2004)
קואורדינטות 48°N 129°E / 48°N 129°E / 48; 129 קואורדינטות: 48°N 129°E / 48°N 129°E / 48; 129 
אזור זמן UTC +8
http://www.hlj.gov.cn

לחצו כדי להקטין חזרה

מקאוהונג קונגהאינאןגואנגדונגגואנגשיחונאןיונאןפוג'ייןשאנגחאיג'יאנגשיג'ג'יאנגג'יאנגסוחובייאנחוויגוויג'ואוצ'ונגצ'ינגשאאנשיחנאןשאנשישאנדונגחבייבייג'ינגטיינג'יןנינגשיהליאונינגג'יליןסצ'ואןהמחוז האוטונומי הטיבטיחיילונגג'יאנגגאנסוצ'ינגהאישינג'יאנגמונגוליה הפנימיתשטח בשליטת פקיסטן דה-פקטו, הודו טוענת לבעלותשטח בשליטת הודו דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותשטח בשליטת הודו דה-פקטו, סין טוענת לבעלותטאיוואןחלק ממחוז שינג'יאנג דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותחלק מהמחוז האוטונומי הטיבטי דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותבנגלדשבהוטןנפאלמיאנמרלאוסוייטנאםתאילנדהפיליפיניםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתקירגיזסטןקזחסטןמונגוליהאפגניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןפקיסטןהודורוסיהHeilongjiang in China (+all claims hatched).svg
אודות התמונה
כנסיית סופיה הקדושה בחארבין

חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג (כתב סיני: 黑龙江, פין-יין: Hēilóngjiāng Shěng ‏- IPA: [xe̋i.lʊ̜̌ŋ.tɕɨ́ä́ŋ] (מידע · עזרה)) הוא מחוז בצפון מזרח סין. שטחו כ-460,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-38.2 מיליון נפש ובירתו העיר חַרְבּין (哈尔滨/Hāĕrbīn). המחוז נחשב חלק ממנצ'וריה ההיסטורית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שושלת צ'ינג (1644-1911), המנצ'ורית במקור, היה המחוז מחולק למעשה לשני חלקים ונמתח עמוק לתוך רוסיה של ימינו עד הרי סטנובוי עם גישה לים היפני. באותה עת גם נאסרה הגירה של בני האן למחוז. אולם ב-1858 וב-1860 מסרה סין לרוסיה את כל השטחים שמצפון לנהר אמור ונהר אוסורי בהגדירם את תוואי הגבול שקיים עד היום. בו בעת התירה שושלת צ'ינג לראשונה לבני האן להגר למחוז, כך שבתחילת המאה ה-20 כבר היו לרוב במחוז. ב-1932 הפכה חיילונגג'יאנג לחלק ממנצ'וקוו, ממשלת בובות בחסות יפנית. עם כניעת יפן ב-1945 העבירו הסובייטים את המחוז לידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, והמחוז שימש כבסיס ראשון של הקומוניסטים בזמן מלחמת האזרחים הסינית.

זהו המחוז הקר בסין עם אקלים סובארקטי. החורפים ארוכים וקרים עם טווח טמפרטורות ממוצעות של 15°c- עד 31°c- בינואר, וקייצים קצרים וקרירים עם טווח טמפרוטורות של 18°c עד 23°c ביולי. מדי חורף מתקיים בחרבין פסטיבל הקרח והשלג הבינלאומי המתאפיין באינספור פסלי קרח ו"פנסי קרח" ומושך אליו תיירים מרחבי סין והעולם.

למרות היותו חלק ממנצ'וריה מהווים כיום המנצ'ורים רק 3% מהאוכלוסייה, בעוד שבני האן מהווים 95% מההרכב הדמוגרפי שלה. מיעוטים נוספים במחוז הם קוריאנים, מונגולים, חווי וכן מעט דאור אורוצ'ין חֶגֶ'ן ואף רוסים.

במחוז עצמו השפעות רוסיות ובינלאומיות ניכרות, ובמיוחד הבירה חרבין המשובצת כנסיות אורתודוקסיות, קתוליות ופרוטסטנטיות. לרוסים השפעה גם על המטבח המקומי, בנוסף להשפעות יפניות, מנצ'וריות וקוריאניות.

בספטמבר 2010 חתמו סגן שר החוץ הישראלי דני אילון וסגן מושל המחוז הסכם לשיתוף פעולה חקלאי בין ישראל וחיילונגג'יאנג.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיילונגג'יאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]