חיים ושלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים ושלום
חיים ושלום חלק א'
חיים ושלום חלק א'
מידע כללי
מאת רבי חיים פאלאג'י
סוגה שאלות ותשובות עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אבן העזר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה אזמיר
תאריך הוצאה חלק א': ה'תרי"ז חלק ב': תרל"ב
סדרה
מספר ספרים 2 חלקים
קישורים חיצוניים
HebrewBooks 823
הספרייה הלאומית 990017510270205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספר חיים ושלום הוא ספר שאלות ותשובות בנושאים השייכים לסדר אבן העזר בטור ובשולחן ערוך בשני חלקים שחיבר רבי חיים פאלאג'י. הספר התפרסם במיוחד בשל התשובה המופיעה בספר המתיר לכפות גירושין לאחר 18 חודשי מריבה בין בני הזוג.[1] לספר יצאו מספר מהדורות צילום מאז הדפסתו הראשונה, בין השאר בירושלים ה'תש"ם ובאשדוד ה'תשנ"ז.

תוכן ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבור חקירות שונות (שלא כתגובה למקרה מסוים), ושאלות ממקומות שונים, מלבד אלו שמאזמיר, עירו של המחבר, ניתן למצוא שאלות מטבריה[2], מרודוס מאת רבי מיכאל יעקב ישראל[3], מפאדובה[4], מטראבולוס מאת אברהם חיים אדאדי[5], מאלמדייה מאת רבי ישועה אלקאים, מארג'יל מאת רבי שלמה זוראפה[6], מאדריאנופולי[7] ועוד.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נקרא חיים ושלום משני טעמים, האחד: ”למען נזכה ונחיה לעסוק בתורה לשמה ולהיות מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום”,[8] והשני הוא על פי הגמרא בכתובות דף נ', שמסבירה את הפסוק "וראה בנים לבניך שלום על ישראל" כך: "רשב"ן אמר כיון שבנים לבניך, שלום על דייני ישראל ולא אתו לאינצויי", כלומר בתפילה שנזכה לשלום בין איש ואשתו ולא להגיע לידי חליצה ויבום.

היחס לעגונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החבי"ף התייחס בחומרה וברצינות רבה מאוד לנושא פתרון בעיית העגינות:

ועוד נראה טעם כעיקר שהחיוב מוטל על חכם בעל הוראה להשתדל בזה לפי מה שמצינו רבותינו בש”ס שקראו לנשי ישראל בשם בנות ישראל… נראה שבאו ללמדנו שירחם הדיין והב”ד וכל מי שהוא חכם ובעל הוראה להשתדל על נשי ישראל כאילו הם בנותיו שיצאו מיריכו ובכן בבא עליהן צרה וצוקה שנעלמו בעליהן באיזה אופן שיהיה ותהיינה צרורות, שישים כל מגמתו לחפש בספרי הפוסקים חיפוש מחיפוש עד מקום שידו מגעת וידיעתו מכרעת בינו לשמים אם המצא ימצא להפוך בזכותן כאלו היתה בתו ממש כדי שלא תשאר עגונה כמו שמשתדל אב על בתו...

חיים ושלום, חלק ב סימן א

בדומה לדבריו אלה, הוא התיר לבית הדין לכפות את הבעל לתת גט כאשר סכסוך שפרץ בין בני הזוג לא נפתר לאחר שמונה עשר חודשים:

כשיהיה קטטה ומריבה בין איש ואשתו, ולא ניתן יהיה להשכין שלום ביניהם, ימתינו עד זמן ח"י חדשים. ואם בינם לשמים נראה לבית דין שלא יש תקווה לשום שלום ביניהם, יפרידו הזיווג, ולכופם לתת גט, עד שיאמרו: רוצה אני

חלק ב' סימן קי"ב

תשובה זו נידונה רבות בבתי הדין הרבניים[9] ובספרי הפוסקים.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלק ב' סימן קיב
  2. ^ חלק א' סימן א'
  3. ^ חלק א' סימנים ו-ז
  4. ^ חלק א' סימן ט
  5. ^ חלק א' סימנים כא-כב
  6. ^ חלק א' סימן כ"ה
  7. ^ חלק א' סימנים לא-לב
  8. ^ הקדמת הספר
  9. ^ הגר"ע בצרי שליט"א (פד"ר כרך יב עמ' 206), פס"ד של הגר"ש גורן זצ"ל (פד"ר כרך ט, 213), פס"ד של הגר"י ניסים, הגרי"ש אלישיב והגר"ב ז'ולטי זצ"ל, כרך ז' עמ' 111 ואילך, פסקי דין רבניים (חלק יג, עמוד 362) בפס"ד של הגר"א וולדינברג, הגר"י קוליץ והגר"א שפירא זצ"ל ועוד ועיין סיכום הדעות בד%20פתח%20תקווה.docx פס"ד תיק 1264292/1
  10. ^ שו"ת תעלומות לב, חלק ב אבן העזר, הלכות גטין סימן א, דף לד ע"ב, שו"ת יביע אומר חלק ג, אבן העזר, סימן יח, אות יג, בסוף התשובה, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ו, סימן מב, קונטרס אורחות המשפטים, פרק א, ד"ה ואגב; שם, חלק יז, סימן נב, ה, "אבני משפט" ח"י עמ' 48 ועוד