מיכאל יעקב ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל יעקב ישראל
לידה 1790 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1857 (בגיל 67 בערך)
ט' באייר ה'תרט"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1857 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב חיים יהודה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רחמים חיים יהודה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מיכאל יעקב ישראל (תק"נ - י' באייר ה'תרט"ז; 17901856) היה רב ברודוס ובירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברודוס בסביבות שנת תק"נ (1790) לאביו הרב חיים יהודה ישראל שהיה רב העיר. בצעירותו למד אצל הרב אברהם הלוי רב העיר, ושימש כשוחט וכשליח ציבור.

בשנת תקפ"א (1821), לאחר עליית אביו לירושלים ובהיותו בן 31, החל לשמש כרב הראשי של רודוס.

בפרשת עלילת הדם ברודוס (1840) היה הרב בין הנחקרים בפרשה על ידי מושל האי והקונסולים האירופאיים. בניסיון לשכנעו "להתוודות" ברצח הוא עונה ונתלה, יחד עם דוד מזרחי, מנכבדי הקהילה, על ווים בתקרה בנוכחות הקונסולים האירופיים. מזרחי איבד את הכרתו לאחר שש שעות, בעוד שהרב הוחזק שם במשך יומיים עד שסבל מדימום. למרות העינויים שעברו, לא הרב ולא מזרחי הודו ברצח והם שוחררו לאחר כמה ימים.

תקופה מסוימת שהה במצרים לשם טיפול בירושת אחי זקנו, רבי ידידיה שלמה ישראל, אב בית הדין באלכסנדריה.

בשנת תרי"ג עלה ארצה והתיישב בירושלים. תחתיו הוא מינה את שני גיסיו לרבני העיר. כשנה לאחר עלייתו ארצה נפטר הראשון לציון הרב יצחק קוב'ו ורצו רבני העיר למנותו לתפקיד תחתיו. הרב ישראל דחה את ההצעה בשל העובדה שהרב חיים נסים אבולעפיה, אז הרב בטבריה, היה מבוגר ממנו. לבסוף מונה לתפקיד אב בית הדין בירושלים, ובבית דינו ישבו הרבנים אברהם אשכנזי (לימים הראשון לציון), אהרן עזריאל ומשה פארדו.

הרב ישראל נפטר בירושלים, ביום י' אייר תרט"ז (1856) ונקבר בבית הקברות הר הזיתים. ספדו לו בירושלים, ברודוס ובאיזמיר.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון מרכוס, תולדות הרבנים למשפחת ישראל מרודוס, הוצאת ראובן מס, ירושלים תרצ"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]