חיים זייצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים זייצ'יק
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב חיים אפרים זייצ'יק (תרס"ו, 1906ט' באדר ב' תשמ"ט, 1989) היה ראש ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבוצ'אץ' וממפיצי רעיונות תנועת המוסר ברוח נובהרדוק בארץ ישראל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פיוטרקוב שברוסיה לאשר ומרים זייצ'יק. בהיותו כבן 13 הופיע בעיירתו רבי מרדכי שטולמן, מתלמידי ה"סבא" מנובהרדוק, שהקים סניף של ישיבת נובהרדוק בעיירה מאז'יר וגייס תלמידים לישיבה. חיים זייצ'יק נענה לקריאתו והצטרף לישיבה. לאחר המהפכה הבולשביקית חצה את הגבול מרוסיה לפולין, תחילה שהה בברנוביץ ולאחר מכן נסע לישיבת נובהרדוק בביאליסטוק, בראשות הרב אברהם יפה'ן, חתנו של ה"סבא" מנובהרדוק. בישיבה זו שהה תקופת זמן ובמהלכה התמנה להשמיע 'ועדים' (שיחות מוסר) בפני חבריו תלמידי הישיבה. הוא התקרב לגדולי רבני נובהרדוק ובהם הרב דוד בליאכר, הרב אברהם זלמנ'ס והרב דוד מיאדניק. במשך חצי שנה שהה במחיצת הרב משה רוזנשטיין, המשגיח של ישיבת לומז'ה בפולין.

בשנות ה-30 התמנה הרב זייצ'יק על ידי הרב אברהם יפה'ן לעמוד בראשות ישיבת נובהרדוק שהוקמה בבוצ'אץ' על בסיס הישיבה שהקים בה שרגא פייבל ויליג. הוא כיהן כראש הישיבה במשך כמה שנים, ומלבד תפקידו הרוחני והתורני היה אחראי, יחד עם גבאי הקלויז משה הרצוג, גם לקיומה הכלכלי של הישיבה. בשנת 1939 נכבשה בוצ'אץ' בידי הרוסים והוא נאלץ להפעיל את הישיבה בתנאי מחתרת. ב-1941 הוא גויס לצבא האדום ונלקח מבוצאץ', שם השאיר אישה הרה[1]. עם תום מלחמת העולם השנייה הוא חזר לבוצ'אץ' וכשגילה כי משפחתו נספתה עבר לצרפת לישיבת 'אור יוסף נובהרדוק' בצרפת בניהולו של הרב גרשון ליבמן ומשם עשה דרכו לארצות הברית. נישא לגיטל, בתו של הרב אברהם שמואל קסצבסקי.

בתחילת שנות ה-60 עלה הרב זייצ'יק לישראל. בתקופה הראשונה שימש מנהל רוחני בישיבת תפארת הכרמל בחיפה. כעבור זמן התיישב בירושלים והקדיש את כל זמנו להפצת רעיונות תנועת המוסר ברוח נובהרדוק. פרסם לאורך השנים סדרה ארוכה של ספרים, וכמו כן השמיע שיעורים ושיחות מוסר בפני אברכים ותלמידי ישיבות. הקים את כולל "אור חדש" ועמד בראשו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת אור חדש - על פרשיות השבוע, על המועדים, פרקי מחשבות ועיונים
  • אורות החיים
  • גנזי חיים
  • המאורות הגדולים – קווים לתיאור פועלם של גדולי תנועת המוסר
  • המדע והחיים
  • ואני תפילה – על התפילה
  • מעייני החיים
  • פרי הארץ - על המועדים
  • פרי חיים
  • קול צופיך – על ההפטרות
  • תורת הנפש

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי הלפרן, משפחה ועיר בפריחתן ובחורבנן, עמ' 29