גרשון ליבמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרשון ליבמן
Gershon Liebman
גרשון ליבמן.jpg
הרב גרשון ליבמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1905
תרס"ה
אסטרופול, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1997 (בגיל 92 בערך)
כ"ט באדר א' תשנ"ז
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ביאליסטוק, וילנה, מחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ולטביה, מחנה בסביבות ברגן בלזן, ברגן-בלזן, צלסהיים, פריז
השתייכות תנועת המוסר עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מוסר
רבותיו רב דוד בליאכר, הרב אברהם יפהן, הרב אברהם צבי זלמנס, הרב שמואל ויינטרוב
חיבוריו "דגל המוסר : שיחות 'אור יוסף' על התורה ומועדים", "בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה", "דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905-כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף". מהאישים המשפיעים ביהדות צרפת האורתודוקסית והתורנית במחצית השנייה של המאה ה-20.

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באסטרופול שברוסיה ללאה ואברהם חיים בילנקי, מחסידי סקווירה. במהלך מלחמת העולם השנייה שינה את שם משפחתו לליבמן.

בנעוריו למד בישיבת נובהרדוק, ישיבת האם של רשת ישיבות המוסר "בית יוסף" שנקראה על שם המייסד הרב יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), שעברה מנובהרדוק להומל בגלל מלחמת העולם הראשונה ואחרי כן לביאליסטוק בגלל רדיפות הקומוניסטים, ומאותן סיבות עברו ישיבות אחרות מרשת "בית יוסף" למקומות אחרים מהמקומות שבהן נוסדו. רבו המובהק היה הרב דוד בליאכר, מגדולי תלמידיו של "הסבא מנובהרדוק" (נשלח בהמשך להקים את ישיבת "בית יוסף" בקייב שעברה מאוחר יותר למזריץ'). כן הושפע מכמה אחרים מגדולי תלמידי "הסבא מנובהרדוק": הרב אברהם צבי זלמנס (ראש ישיבת "בית יוסף" ברוסטוב שעברה לוורשה) הרב שמואל וינטרוב (ראש ישיבת "בית יוסף" בברדיצ'ב שעברה לפינסק), הרב אברהם יפה'ן (ראש ישיבת נובהרדוק לאחר פטירת ר' יוסף יוזל) והרב מרדכי בלצניק.

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית מלחמת העולם השנייה עברו רוב תלמידי הישיבה ורבניה לווילנה. הרב ליבמן העדיף להישאר בביאליסטוק עם המשגיח, הרב ישראל מובשוביץ, וחלק מתלמידיהם. לאחר שהחמירו הרדיפות כלפי היהודים, עברו בפסח ת"ש לבירז', שם נשבעו הרב ליבמן ותלמידיו בספר תורה שלא יפסיקו ללמוד גם בניסיונות הקשים ביותר. בסופו של דבר גם החלק של ישיבת נובהרדוק שהיה בבירז' הגיע לווילנה. בת"ש התחתן עם מרת רחל שנשלחה להשמדה לאחר שהנאצים כבשו את וילנה בתש"א (1941).

בווילנה החל לבלוט כמנהיג. כשעצרה רכבת רוסית בווילנה בשבת אחת ובתוכה יהודים שנשלחו לגלות בסיביר כולל בני ישיבה, שהיה חסר להם ציוד המתאים לתנאים בסיביר, מיד פעל למענם: נכנס לבית הכנסת הגדול וביקש מכל המתפללים שיביאו כסף למטרה זו, והספיק להעביר את הכסף ליהודים שברכבת.

בקיץ תש"א (1941) נכבשה ליטא בידי הגרמנים. הם ביצעו מעשי טבח המוניים ביער פונאר הסמוך לווילנה, ולאחריהם הקימו את הגטו. הרב ניצל ממוות כמה וכמה פעמים. פעם אחת תפסו אותו בגורן ושלחו אותו להשמדה. הנאצים הלחימו את קרונות הרכבת שלא יוכלו לברוח. כשני קילומטרים לפני מחנה ההשמדה עצרה הרכבת בגלל הפצצת המחנה, והרכבת הוחזרה לווילנה. נראה שמקרה זה הביא את הרב ליבמן לפתוח בגטו ישיבה במחתרת בדרך נובהרדוק בשם "בית יוסף" ככל הישיבות בשיטת נובהרדוק. הישיבה הגיעה לכ-30 תלמידים שלמדו בתנאים קשים מאוד. הרב פנה לשלטונות הגרמניים וביקש מהם להכיר בישיבה כמוסד חינוכי. לאחר ששאלו אותו מה לומדים בה וענה שלומדים בה תלמוד, סירבו הגרמנים לבקשה. אך לאחר שאמר שלומדים בישיבה גם פילוסופיה, הם הסכימו, וכך הרב ליבמן לימד תורה בחסות הגרמנים.

בנוסף ללימוד תורה ומוסר, התאמץ מאוד בהצלת נפשות, כשהוא מסכן בכך את חייו והצליח להציל כמה מתלמידיו ממשלוחים להשמדה. בתש"ג[דרושה הבהרה] הועבר עם תלמידיו הנותרים למחנות באסטוניה ובלטביה. כל העת חיפש היכן להסתתר כדי להמשיך בללמוד תורה ומוסר וללמד במידת האפשר, וכן התפלל עטוף בטלית ועטור בתפילין, בכל מקרה שהתאפשר לו.

המחנה האחרון שאליו נשלח היה בסביבות ברגן בלזן. גם שם התאמץ מאוד בקיום המצוות: קיבל תפילין בעבור לחם, השיג ציצית נמנע מגילוח בתער והשיג מספריים כדי למנוע אחרים מאיסור זה, וכבכל מחנותיו הקודמים נמנע מעבודה בשבת, ובמקרה אחד אף ספג מכות חזקות ביותר בגלל סירובו לעבוד בשבת.

היה מתחלק במנת האוכל הקטנה מאוד עם תלמידיו וחבריו, ואף מהמעט שבמעט שנשאר לו, הותיר בצלחת ואמר: "צריך לשמור על צלם אלוקים ולא לאכול כמו חיה". הצליח לשמור בסתר ספר תנ"ך ומשניות, סידור וספר תורה זעיר, ועימם המשיך ללמוד וללמד, וכן להתפלל מסידור ולקיים את מצוות הקריאת התורה.

הוצע לו לברוח דרך הביוב, אך רצה להישאר עם תלמידיו.

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השחרור חיפש גמרא כדי שיוכל ללמד עימה את תלמידיו, לימוד שלא התאפשר בימי השואה, בגלל המחסור בכרכי התלמוד. הוא שלח לבדוק במחנה ברגן בלזן, ואמרו לו שיש שם מסכת עירובין, אך אין אוכל. הרב ליבמן העדיף בכל זאת לעבור לברגן בלזן בגלל האפשרות ללמוד גמרא. הרב שלח להודיע ברחבי המחנה שהוא מקים ישיבה עם תנאי פנימייה מאוד בסיסיים, והגיעו אליו למעלה מ-50 נערים. לצידו כיהן הרב יוסף וילנסקי (חתנו של הרב אליהו לופיאן). לאחר זמן מסוים ועדי ההצלה בארצות הברית ובלונדון תמכו בישיבה והתנאים השתפרו מאוד. הישיבה התבססה וגדלה עד שעברה לעיר צלסהיים ליד פרנקפורט.

בתש"ח (1948) עברה לצרפת והרב ליבמן קרא לה ישיבת "אור יוסף". הרב הרחיב את מוסדות נובהרדוק בצרפת לרשת "'אור יוסף' נובהרדוק" של כ-40 מוסדות ברחבי צרפת לכל הגילאים, לבנים ובנות, סטודנטים וזקנים. עסק גם בשידוך תלמידיו, ועסק רבות בקירוב רחוקים.

לפנייה לכתוב את זכרונותיו, הגיב: "יש אנשים שתפקידם לכתוב היסטוריה, אך אחרים - תפקידם לעשות היסטוריה!"[דרוש מקור]

ספרי שיחותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצאו לאור כמה חיבורים משיחותיו:

  • דגל המוסר : שיחות "אור יוסף" על התורה ומועדים : שיחות מוסר שנאמרו בישיבות אור-יוסף - נובהרדוק בצרפת - יצא לאור בהוצאת "טל אורות", ירושלים תשנ"ה (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת כשהראשונה יצאה בתשנ"ב ללא "על התורה ומועדים" בכותר). במהדורה החדשה צורף לשיחות "חלק שני : פרקים תיעודיים לתיאור חיי הישיבה ודרכי העבודה המיוחדות לה - מהווי הישיבה". נכתב והובא לבית הדפוס על ידי דוד שניאור.
  • בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה - יצא לאור בהוצאת "אגודת ברית אברהם - ברית שלום", ירושלים תשנ"ג. נכתב על ידי תלמידו הרב שלום [רוטאריאל] אסולין, נערך והותקן לדפוסי על ידי אהרן סורסקי.
  • דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע - יצא לאור באשדוד תשס"ה יחד עם גבורי כח עושי דברו : פרקי גבורה ומעש מפועלו של... גרשון ליבמן, במלאת 8 שנים לפטירתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הרב גרשון ליבמן באתר "זכור - אמונה בימי שואה", מופעל על ידי "המרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים