חיים יהודה ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו בהר הזיתים

הרב חיים יהודה ישראל (תקכ"ח, 1768? - ח' באדר א' תקפ"ט, 11 בפברואר 1829) היה הרב של רודוס.

נולד ברודוס בסביבות שנת 1768 למשה ישראל (השני), נצר לשושלת רבנים בהם רבי משה ישראל שהיה אף הוא רבה של רודוס. אביו נפטר בצעירותו, בן 34 שנה וכבר בשנה שלאחר מכן, נשא חיים יהודה הצעיר את אשתו הראשונה. שימש בתור שליח ציבור ורב ברודוס והתמנה לרב הראשי של האי כשהרב אברהם הלוי, קודמו בתפקיד, עלה לארץ בשנת 1815. 5 שנים לאחר מכן, עלה הרב ישראל בעצמו לירושלים כשהוא מותיר על כסאו את בנו, מיכאל יעקב ישראל. אין ידוע מתי נישא לאשתו השנייה, אך זו נפטרה בירושלים, ושם נישא חיים יהודה בשלישית.

הרב חיים יהודה ישראל נפטר בירושלים בח' באדר א' תקפ"ט (11 בפברואר 1829) ונקבר בהר הזיתים.

הרב ישראל הביא לבית הדפוס את ספריו של אביו: ספר השו"ת "משה ידבר" וספר הדרשות "שארית ישראל". את ספרו שלו עצמו, ספר הדרשות "קול יהודה", הכולל גם שו"ת בענייני אבן העזר, לא זכה להביא לבית הדפוס והוא נדפס בידי בנו, מיכאל יעקב ישראל, בשנת 1832.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון מרכוס, תולדות הרבנים למשפחת ישראל מרודוס, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תרצ"ה, עמ' 58–65 (וראו גם בפרקים אודות אביו ובנו)