חיים יעקב שפירא
הרב חיים יעקב שפירא (תקצ"ב (1832) - כ"א בסיוון תרס"ח (1908)) היה רב ודיין בקובנה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל אב בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בליטא לר' יצחק מנחם זונדל שפירא, שהיה רבה של העיירה איליה ובנו של הרב אריה לייב שפירא (ר' לייבלי קובנר), שהיה רב העיר קובנא. משפחתו התייחסה לרש"י, שייחוסו מגיע עד דוד המלך. בגיל צעיר התייתם מאביו וגדל אצל סבו. בבגרותו שימש כמורה הוראה ודיין בקובנא לצד הרב יצחק אלחנן ספקטור.
בשנת תרנ"א (1891) עלה לארץ ישראל יחד עם רעייתו אסתר ליבא (בתו של הרב בן ציון זקהיים) ונכדתו גיטל מלכה (בת בנו הרב דוד שפירא) והתיישב בירושלים. בירושלים התמנה כחבר בית הדין האשכנזי פרושי, ומאוחר יותר התמנה כאב בית הדין. שימש גם כאחד מחברי הנהלת ישיבת אוהל משה של הרב יהושע לייב דיסקין ובמספר מוסדות חסד נוספים. התפרסם בבקיאותו ובספרייתו הגדולה.
נפטר בכ"א בסיוון תרס"ח (1908) בירושלים ונקבר בבית הקברות הר הזיתים.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הרב דוד שפירא (תרי"א, 1851 - ד' באייר תרצ"ו, 1936) נישא לראשע ראשגולין (ראשיגולסקי). שימש תחתיו כרב ומורה הוראה בקובנה ובגרינרבורג שליד קובנה. נקבר בבית הקברות היהודי בקובנה. חתניו: הרב צבי פסח פרנק והרב אריה לוין. בנו: הרב שלמה יצחק שפירא - ספרא דדיינא בבית הדין האשכנזי-פרושי בירושלים ואביו של הרב שמואל שפירא, מזקני רבני ברסלב. אחיינו (בן אחיה של אשתו) - הרב והמשורר הלל בבלי.
- בנו הרב משולם זלמן שפירא (נולד - 1855, היה נשוי לחנה רייזל ראשגולין (ראשיגולסקי), נפטר בחיי אביו, בירושלים בי"ד בכסלו תרס"ד, 1903). בנותיו: שיינה גיטל - נישאה לרב מרדכי דוד לוין, לאה מרים - נישאה לרב יצחק יעקב ילין, שרה מלכה - נישאה לרב יעקב יוסף דזימטרובסקי, ועטיל נישאה ללייב ויטנברג. בניו: זונדל שפירא, שמואל אהרון שפירא והרב בן ציון שפירא.
- בתו שיינא מלכה שפירא - הייתה כותבת בכתבי העת תחת השם "ש.מ.ש.", נישאה לרב יהוסף רלב"ג בנו של הרב אליעזר דן רלב"ג, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים. נכדיה הם הרב אריה רלב"ג ראש בית הדין של אגודת הרבנים, רב קהילת "אהבת ישראל" של ישראל הצעיר בברוקלין שבניו יורק, ומראשי מערכת הכשרות משולש K. והרב יהוסף גדליה רלב"ג חבר בית דין רבני חב"ד ואיש ציבור, רבה של שכונת קריית יובל בירושלים.