הלל בבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלל בבלי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הלל בבליאנגלית: Hillel Bavli; ג' בניסן תרנ"ג, 20 במרץ 1893, פילווישוק, האימפריה הרוסית (ליטא) – כ"ב תמוז תשכ"א, 6 ביולי 1961, ניו יורק, ארצות הברית) היה משורר, סופר, מתרגם, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה, ועיתונאי יהודי אמריקאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלי נולד בשם הלל ראשגולין (ראשיגולסקי) בעיירה הקטנה פילווישוק (ביידיש: פילווישאק) שליד קובנה, ליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), למשפחת ראשגולין (ראשיגולסקי). אביו, זלמן דוב ראשגולין (ראשיגולסקי), יליד קלבריה שליד קובנה, היה סופר ידוע בזכות עצמו - מחבר "הגיוני לב" (1927) ו"חקרי לב" (1947) (האחרון נערך על ידי הלל בבלי עצמו, לאחר מות אביו). גם אחיו של בבלי, ראובן ראשגולין היה סופר - מחבר "אידישקייט אין אמעריקא" (1957).

שתי אחיותיו של אביו נישאו לשני אחים לבית שפירא (דוד שפירא ומשולם זלמן שפירא), בניו של חיים יעקב שפירא הראב"ד של ירושלים. הרב בן ציון שפירא, סופר, מחנך ומראשי הציונות הדתית היה בן דודו, והסופר פרופסור אדיר כהן מאוניברסיטת חיפה הוא בן אחותו, פרידה כהן[1].

בבלי למד בישיבת קובנה עד גיל 16, ומ-1909 גר בווילנה, בה קנה השכלה כללית. ב-1912, בגיל 19 היגר לארצות הברית ועברת את שם משפחתו ל-"בבלי" (השם ראשיגולסקי היה שיבוש של ראשגולין, שבא מהמלים "ראש הגולה", דהיינו ראש הקהילה של היהודים עוד בגולת בבל, משם מגיעה המשפחה במקורה). המשפחה כולה הגיעה אחריו לארצות הברית ב-1922.

בבלי חי שנים אחדות בבאפלו שבמדינת ניו-יורק, אך עבר משם לעיר ניו-יורק, בה למד באוניברסיטת קולומביה. הוא השלים את הדוקטורט שלו בספרות עברית בסמינר למורים של "בית המדרש לרבנים באמריקה", שבניו-יורק, השייך לאוניברסיטה והחל מ-1937 כיהן בסמינר, כפרופסור מן המניין של אוניברסיטת קולומביה, לספרות עברית.

ב-1952 זכה בפרס הלאומי לספרים יהודיים (National Jewish Book Award) בארצות הברית, בגין "תרומתו הכוללת לשירה העברית", וב-1956 זכה באותו פרס שוב[2].

היה נשוי לרחלה בר אדון (19111999), אמנית ומשוררת. בן אחד - ד"ר שמואל בבלי, רופא ומשורר.

נפטר בניו-יורק ב-1961 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

שיריו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו הראשונים של בבלי התפרסמו בגיל 15 בלבד, בכתבי עת עבריים, שיצאו לאור בשעתו בליטא, הפרחים והעולם (שבועון), שבעריכת אלתר דרויאנוב. השירים יצאו לאור עדיין בשמו הקודם של בבלי, ראשיגולסקי. החל מ-1913 ובמשך שנים רבות, יצאו לאור שירים ומאמרים שכתב תחת השם בבלי, בעיתונים העבריים בארץ ישראל של אותה תקופה - דבר, הארץ, הדואר בעריכתו של איתמר בן אב"י, הדים בעריכת יעקב רבינוביץ ואשר ברש ועוד ובמקביל גם בכתבי עת עבריים בארצות הברית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נגינות ארץ: שירים" (תל אביב, הוצאת הדים, 1929)
  • "שירים" (הוצאת דבר, 1937)
  • "חבלי אומה": מבחר מאמרים בשאלות קיומו של עם ישראל, ספרי מופת לבתי מדרש, ספר 1 (הוצאת קרן ישראל מץ, 1938)
  • "שירים לרחלה" (שירים שכתב לאשתו רחלה), (הוצאת מ. ניומן, 1950) (ספרון)
  • "אדרת השנים": שירים (הוצאת מוסד ביאליק, 1955)
  • "רוחות נפגשות" (הוצאת עוגן, 1953)
  • "דמותו של מוסד" (1959) (ספרון)

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלי היה הראשון שתרגם לעברית את ספריו של צ'ארלס דיקנס:

תרגם גם ספרים נוספים, כמו:

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נימים: מאסף לספרות יפה ולדברי ביקורת" (יחד עם נחום גוטמן), (תל אביב: הוצאת "חברים", 1923)
  • "מסד: מאסף לדברי ספרות, ספר ראשון" (תל אביב: הוצאת "חברים", 1933)
  • "מסד: מאסף לדברי ספרות, ספר שני" (תל אביב: הוצאת "חברים", 1936)
  • "חקרי לב", זלמן דוב ראשגולין (ראשיגולסקי) (1947).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נ. ק., 'נגינות ארץ', מאזנים א, לו (20 בדצמבר 1929), 14. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • אברהם אפשטיין, 'הלל בבלי', בספרו: מקרוב ומרחוק: פרקי מסה ובקורת, ניו יורק: אוהל, תש"ד 1943, עמ' 165–180.
  • אליעזר רפאל מלאכי, זכר להלל: ביבליוגרפיה של יצירות הלל בבלי בשירה ופרוזה ורשימת המאמרים שנכתבו עליו ועל ספריו, ניו יורק: חבר המסיימים של בית המדרש למורים ובית המדרש ללימודי היהדות מיסודו של בית המדרש לרבנים באמריקה, 1962.
  • זבולון רביד, 'הלל הבבלי, קווים לדמותו' הדאר מח (תשכ"ט), 631–632.
  • יעקב קבקוב, 'ציונים לדמותו של הלל בבלי', הדאר מט (תש"ל), 574.
  • א' כהן, 'עולם יצירתו של הלל בבלי', הדאר מ (תש"ל), 575–576.
  • זבולון רביד, 'הלל בבלי: ראשית צעדיו באמריקה', הדאר נ (תשל"א), 586–587.
  • שמואל לייטר, 'מוטיבים בשירת הלל בבלי', ארץ-ישראל י (תשל"א), 304–309.
  • זבולון רביד, 'הלל בבלי כעורך', הדאר נב (תשל"ג), 566–567.
  • יעקב קבקוב, 'הלל בבלי, המשורר והאדם', בספרו: שוחרים ונאמנים: מסות ומחקרים על הספרות והתרבות העברית באמריקה, ירושלים: ר' מס, 1978), עמ' 173–180.
  • שושנה גולדווסר, 'אדם ונוף בשירת הלל בבלי', הדאר 60, לה (תשמ"א), 559–561.
  • Stephen Katz, 'Child’s play: Hillel Bavli’s "Mrs. Woods" and Indian representation in American Hebrew literature,' Modern Judaism 27,2 (2007), 193-218.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אדיר כהן במאמר הספד על דודו: 'יצירתו המגוונת של הלל בבלי', הבוקר, 14 ביולי 1961, עמ' 5.
  2. ^ אתר המועצה למען הספר היהודי, בארצות הברית
  3. ^ קטע תרגום של הלל בבלי ל"אוליבר טוויסט", באתר "הפנקס", כתב עת מקוון לילדים