חאמיד כרזאי

חאמיד כרזאי
حامد کرزي (פשטו)
	חאמיד כרזאי
לידה	24 בדצמבר 1957 (בן 66); קנדהר, אפגניסטן
מדינה	אפגניסטן
השכלה	Habibia High School (1976); אוניברסיטת הימאצ'ל פרדש; האוניברסיטה הטכנית של המזרח התיכון ;
מפלגה	עצמאי
בן או בת זוג	Zeenat Karzai (1999–?)
	7 בדצמבר 2004 – 29 בספטמבר 2014; (9 שנים ו־42 שבועות)
	→ בורהנודין רבאני אשרף גאני אחמדזאי ←
פרסים והוקרה
	פרס החופש (2002); פרס אינדירה גנדי (2005); אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מדליית החירות של פילדלפיה; פרס שטייגר; פרס צלחת הזהב ;

חאמיד כרזאי (בפשטו: حامد کرزي; תעתיק מדויק: חאמִד כרזַי; נולד ב-24 בדצמבר 1957 בקנדהר) הוא פוליטיקאי אפגני, נשיא אפגניסטן בשנים 2001–2014. בשנת 2004 היה מנהיג אפגניסטן הראשון שנבחר בבחירות נשיאותיות דמוקרטיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזאי נולד למשפחה פתאנית שנמנתה עם תומכיו של מוחמד זאהיר שאה, מלכה האחרון של אפגניסטן. בשנים 1979–1983 למד מדע המדינה באוניברסיטת הימאצ'ל בהימאצ'ל פרדש שבהודו, ואחר כך עבר לפקיסטן; שם עסק בגיוס כספים למוג'אהידין, שנלחמו נגד הפלישה הסובייטית.

בשנת 1992, לאחר נפילת השלטון הפרו-סובייטי, התמנה כרזאי לסגן שר החוץ בממשלתו של בורהנודין רבאני.

בתחילת דרכו של הטליבאן, בשנות ה-90 של המאה ה-20, נמנה כרזאי עם תומכיו, אך מאוחר יותר חזר בו. לאחר הדחתו של רבאני ב-1996 הציעו לו ראשי הטליבאן לשמש שגריר אפגניסטן באו"ם. כרזאי סירב ויצא לגלות בפקיסטן; שם עסק בניסיונות להחזיר את המשטר המלוכני לאפגניסטן. בהיותו בפקיסטן נישא לזינאט, גינקולוגית במקצועה. ב-14 ביולי 1999 נרצח אביו של כרזאי, כנראה בידי אנשי טליבאן, והוא נשבע לנקום ולהביא להפלת משטרם.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר חברו נאמני כרזאי לאנשי מוג'אהידין, ובעידודה הפעיל של ארצות הברית החלו לפעול להפלת משטר הטליבאן. ב-5 בדצמבר 2001 הם חתמו על הסכם בון, המסדיר הקמת ממשל זמני בראשות כרזאי. ב-19 ביוני 2002 הוא הושבע כ"נשיא הממשל האפגני הזמני".

ב-9 באוקטובר 2004 נערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בתולדות אפגניסטן. כרזאי גבר על 22 מועמדים, וניצח ב-21 מתוך 34 מחוזות. היותו נשיא מכהן בפועל, המוכר בציבור הרחב, הקנתה לו יתרון בבחירות אלו, כמו גם התמיכה שקיבל מממשל בוש, שכללה גם שימוש באמצעי התחבורה של הצבא האמריקאי במהלך הקמפיין. הוא הושבע לנשיאות ב-7 בדצמבר אותה שנה, בטקס שנערך בקאבול בנוכחות זאהיר שאה ודיק צ'ייני.

כנשיא אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזאי נהג בזהירות מאז נבחר לנשיא, ולא ערך רפורמות מרחיקות לכת. הוא החל בשיקום הצבא, והכלכלה האפגנית החלה להתאושש במהירות, אם כי היא עדיין נסמכת על סיוע חיצוני. יחד עם זאת, שליטתו האפקטיבית של השלטון המרכזי נשארה בעיקר באזור קאבול, ובמחוזות הרחוקים הוא הורגש פחות. ארגוני זכויות אדם טענו כי במחוזות מסוימים ממשיכים לנהוג בנשים באותו האופן בו נהג בהן הטליבאן^[^{דרוש מקור]}. החולשה בפריפריה היא גם אחד הגורמים לכך שממשלו של כרזאי לא נהג ביד תקיפה כנגד מגדלי האופיום, ובשנת 2004 הוא אף דחה הצעה אמריקאית לרסס את שדות הפרג במדינה.

בשנת 2009 התמודד כרזאי על כהונה שנייה כנשיא, וניצח לאחר שקיבל מעט יותר מ-50% מהקולות. זמן קצר לאחר הבחירות הועלו טענות על זיופים, ובלחץ אמריקני הסכים כרזאי לקיים בחירות חוזרות. עם זאת, ימים ספורים לפני הבחירות החוזרות החליט יריבו, עבדאללה עבדאללה, לפרוש מהמירוץ, וכרזאי הוכרז כנשיא.

בתקופה שקדמה לכהונתו כנשיא ניצל כרזאי משני ניסיונות התנקשות, ומניסיון נוסף במהלך כהונתו. ב-5 בספטמבר 2002 ירה לעברו מתנקש בעת ביקור בקנדהאר, ב-16 בספטמבר 2004 החטיא טיל את מסוקו, וב-10 ביוני 2007 ניסה הטליבאן להתנקש בו בגאזני. בעת שנשא נאום מול קהל מבוגר, נורו 12 טילים שחלקם נחתו כ-200 מטר בלבד מהקהל. כרזאי לא נפגע והוטס במהירות מהמקום לאחר שסיים את הנאום.

ב-29 בספטמבר 2014 הסתיימה כהונתו של כרזאי.