חמש מכשפות הלכו לטייל

חמש מכשפות הלכו לטייל הוא ספר ילדים הנכתב עי ידי הסופרת רונית חכם והוצא לאור בשנת 1993 בהוצאת איילות. באותה השנה, תורגם גם כן לאנגלית. את הספר איירה אורה איל.

עלילה

הסיפור מדבר על חמש מכשפות מכוערות וחמודות יצאו לטייל בעיר הגדולה. הן מתחילות להשתולל ולעשות צרות, כמו להבהיל אנשים, ולזרוק קליפות על עוברי אורח. במהלך הסיפור, המכשפות לאט לאט מאבדות אחת את השנייה ונפרדות, כך שבכל שלב אחת מהן הולכת לאיבוד. אבל המכשפות כל כך עסוקות בעצמן, שהן לא שומעות את המכשפות האבודות קוראות לעזרה... עד שלבסוף נותרת מכשפה אחת - בודדה. המכשפה החופשיה מבינה שזה משעמם להיות לבד, ויוצאת לחלץ את חברותיה.

על הסדרה

הספר הוא חלק מסדרת ספרים. בספרון "פיתה וסיסי רבות" שודו מופיע תוך כדי מאבק יוקרה בין המכשפות על כישורי הכישוף שלהן. הוא מוצג כ"שד נורא" והמכשפות אף קוראות תחילה "אמא'לה" כשהן רואות אותו.

סדרת הספרונים מוקדשת להיבטים לא שגרתיים, באופי של המכשפות. הושם בהם דגש מיוחד על שינון השפה והקניה לקריאה. כך נוצרו הסיפורים הקצרים שיש בהם חזרות רבות, שימוש במצלולים נעימים לאוזן וכמובן הומור בריא.

דמויות

• אשמדאי: מוצג כדמות טלוויזיונית המושיטה את ידה מתוך המסך וגוררת מכשפה לסיר המתבשל על מדורה. אלא שהוא מתגלה עד מהרה כמפלצת חלשה ומבוהלת, המחוסלת בסופו של דבר על ידי אחת המכשפות כאשר היא מחלצת את חברתה.
• בבה: המכשפה "בבה" מוצגת כמצוננת, חלשה וחסרת כוח. בבה מתאמצת להסביר לחברותיה מה קרה לה. היא חוזרת שוב ושוב על המלים "אדי בצודדת דורא" אך הן לא מבינות את מצוקתה.
• רולה רול: רולה רול תמיד נעלמת. חברותיה מסתגלות במהירות לעובדה שרולה רול "תמיד מסתתרת" ונהנות לחפשה.

מידע על הסופרת

הסופרת והמתרגמת אורה איל, נולדה ב-16 במרץ 1946 והלכה לעולמה ב-26 בפברואר 2011.

ב-1994 זכתה איל בפרס מוזיאון ישראל על איוריה לספר "חמש מכשפות הלכו לטייל" מאת רונית חכם. איל וחכם הוציאו בשנים הבאות סדרה משלימה לספר, שכונתה "מלות קסמים" ובה 12 ספרונים, שבהם תוארו מעללים שונים של חמש המכשפות שאף קיבלו שמות - זזה, רולה רול, בבה, סיסי ופיתה.

עיבודים

מאז 1993 הודפס הספר "חמש מכשפות הלכו לטייל" במהדורות רבות. הן בפורמט החזותי והן ברובד הטקסטואלי.

מסרים סמויים

בספר "חמש מכשפות הלכו לטייל" מופיעים לפחות בחלק מהציורים רמיזות מעניינות לימי הביניים, בדגש על נשים חוטאות. כך, למשל, באיור הסצנה שבה קופצות לטאות מגרונותיהן של המכשפות ובהצגת הסיר שבו מתבשלת המכשפה, לצד נחשים ושדונים.

בדומה למהלך שביצעה חכם, גם המאיירת, איל לקחה מרכיבים מיתולוגיים מדמותה "הבעייתית" של המכשפה ושילבה אותם בהקפדה על שימוש בתיאורים קלאסיים - הציפורניים המעוקלות, שיער פרוע ומוזנח, אפים ארוכים ושבורים, הזנחה גופנית והצבעים "המפלצתיים" של העיניים והעור - רק כדי לרסנם.

מוטיב חוזר בספרונים הוא ניסיונן של המכשפות להתמודד כל פעם עם קושי של אחת החברות.

היבטים חברתיים

איל, הציגה בסדרת ספרי המכשפות דמויות פרועות להפתיע. איוריה כוללים את כל ההיבטים המושכים בדמותן של המכשפות מהאגדות, כמו: עוצמתן המאיימת, מוזרותן, ה"אחרות" שבהן וכמובן החירות הטוטאלית, המאפשרת התנהגות משולחת רסן, דוחה לעיתים, ניפוץ מוסכמות וכללים ושבירת היררכיות חברתיות ומגדריות.

האנושיות, והעובדה שכל אחת מחמש המכשפות היא בסך הכול ממד מוחלש של כישוף, סייעו לעמעום ולביטול ההיבטים המיזוגניים הקיצוניים שדבקו בדמותה של ה"מכשפה" המיתולוגית, מושג שבמשך תקופות ארוכות בהיסטוריה נתפש כמלה נרדפת ל"אישה".