חנה הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה הירש
חנה הירש, מאי 1989
חנה הירש, מאי 1989
לידה 5 באפריל 1933
רחובות, פלשתינה (א"י)
התאבדה 28 בפברואר 1994 (בגיל 60)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גדעון הירש עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
דרגה ניצב
תפקידים בשירות
יועצת משפטית למשטרת ישראל ומשרד המשטרה, נשיאת בית הדין המשטרתי לערעורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה הירש (5 באפריל 1933 - 28 בפברואר 1994) הייתה היועצת המשפטית של משטרת ישראל (19741991) והקצינה הראשונה בדרגת ניצב.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירש נולדה ברחובות וגדלה בכפר ביל"ו. אביה, יצחק חסקין, היה גזבר הסתדרות העובדים הכללית. היא למדה ביסודי בבית הספר לילדי עובדים ברחובות. בסיום לימודיה התיכוניים, בתיכון חדש בתל אביב, הייתה הירש פטורה משירות צבאי עקב נכות אך החלה לעבוד בשירות הביטחון הכללי. לאחר מכן החלה בלימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב והוסמכה לעריכת דין בשנת 1961[1], לאחר שהתמחתה אצל עורכי הדין ישראל לוין, שופט בדימוס, ויעקב בר-אור, פרקליט מחוז תל אביב.

בשנת 1962 התגייסה הירש למשטרת ישראל והחלה לשרת כעוזרת ליועץ המשפטי. בין השנים 19691972 שימשה יועצת לענף החקירות במחוז תל אביב והייתה לאישה הראשונה בעלת דרגת סגן ניצב.

בשנת 1974 מונתה הירש ליועצת המשפטית של משטרת ישראל ומשרד המשטרה[2] ובסוף 1974 הועלתה לדרגת ניצב משנה[3]. כהונתה נמשכה עד לפרישתה, במשך 17 שנים ותחת כהונתם של ארבעה שרי משטרה ושישה מפקחים כלליים. באפריל 1977 היא הייתה לאישה הראשונה לקבל דרגת תת-ניצב[4] ובשנת 1989 מונתה על ידי המפכ"ל דוד קראוס, במקביל לתפקידה, לנשיאת בית הדין המשטרתי לערעורים והייתה לקצינה הראשונה בדרגת ניצב[5]. בתקופתה הגדיל מערך הייעוץ המשפטי של המשטרה את היקף פעילותו ומספר עורכי הדין בו הוכפל. לשכתה התייחדה בהיותה מורכבת לאורך מרבית התקופה מנשים בלבד.

לאחר נישואיה בראשית 1953[6], עברה עם בעלה, שאול הירש, להתגורר באילת והייתה מתושבי העיר הראשונים (בשנים 19531955). אם לשני בנים, ד"ר גדעון הירש, שהיה מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס ועו"ד ארנון הירש.

ב-28 בפברואר 1994 שמה הירש קץ לחייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]