גדעון הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

גדעון הירש (6 בפברואר 196019 בדצמבר 2008) היה מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, ומהמעטים בתקופתו בישראל שחיו בגלוי כנשאי נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדעון הירש נולד ברמת גן, לשאול וחנה הירש, שהייתה היועצת המשפטית והאישה הראשונה בדרגת ניצב במשטרת ישראל.

הירש הוא בוגר בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, 1978, בוגר תואר ראשון בחוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, 1987 וכן בוגר בית-הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, 2004. עוד קודם לכן למד לתואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד הסמוכה לסן פרנסיסקו, שם, לאחר שנדבק בנגיף, היה פעיל בראשית שנות ה-90 בארגונים שנאבקו במחלה, עוד קודם לגילוי קוקטייל התרופות, שרק בעקבותיו הפכה האיידס ממחלה סופנית למחלה כרונית.

הירש שיקם את הוועד למלחמה באיידס, שהיה שרוי במשבר ניהולי קשה, מאז נכנס לתפקידו כיו"ר הנהלת העמותה, בשנת 2004 ולאחר מכן כמנכ"ל העמותה, משנת 2005 ועד מותו.

אמו, חנה הירש, התאבדה בשנת 1994. אביו, שאול הירש, נטל אף הוא את חייו בשנת 2002. בראיון למוסף הארץ בשנת 2007 התייחס להתאבדות הוריו, וציין שהוא תומך בזכות להתאבדות במצבי חיים מסוימים, ואמר שזו אף הדרך שבה הוא מתאר לעצמו שיסתיימו חייו. שנה לאחר מכן, ב-19 בדצמבר 2008, נמצא הירש בדירתו שביפו ללא רוח חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.