חניקה (אמנויות לחימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיילים אמריקאים מדגימים "חניקת דם"

חניקה או אחיזת חנק היא סוג טכניקת גראפלינג שמטרתה לגרום לחנק, בין אם דמי (מניעה של הספקת הדם לראש) או גרוני (מניעה של כניסת חמצן לריאות). הפעלה של חניקה מובילה לחסך בחמצן שמגיע למוח, חסך שיכול להוביל לכניעה, התעלפות, ואם משמרים את האחיזה לפרק זמן ארוך, אף למוות. חניקה היא טכניקה נפוצה באמנויות לחימה שונות, בין אם בשיטות הגנה עצמית, שיטות ספורטיביות, או אמנויות לחימה צבאיות. בשיטות הספורטיביות, מטרתה היא לעודד כניעה. בשיטות הצבאיות, מטרתה הוא לנטרל, לעלף ואף להרוג.

חניקת גרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניקה גרונית היא חניקה המונעת את כניסת החמצן לריאות באמצעות הפעלת לחץ על קנה הנשימה. חניקה זו פחות יעילה בעידוד אבדן הכרה מאחותה הדמית, אך היא גרומת לכאב חזק ותחושת קוצר נשימה. באמנויות הלחימה המכווננות לספורט, המתמודד הנחנק לרוב יכנע בהפעלת החניקה. חניקת גרון נחשבת פחות בטוחה מכיוון שהיא עלולה להזיק לעצם הלשון, ולכן פחות נמצאת בשימוש בשיטות הספורטיביות.

חניקת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניקת דם, המכונה גם אחיזת שינה, היא טכניקה המפעילה לחץ על העורקים התרדמניים, ובכך מונעת או מאטה את זרימת הדם למוח מבלי להפעיל לחץ על קנה הנשימה. חניקת דם המונחת היטב יכולה להוביל לאבדן הכרה תוך מספר שניות, ואינה צורכת הפעלת כוח רב. הטכניקה הבסיסית ביותר להפעיל חניקת דם היא החניקה האחורית, בה מתמודד אחד אוחז בצוואר יריבו מאחור כך שאמתו וכתפו לוחצות על העורקים התרדמנים, וידו השנייה נועלת את האחיזה מאחור.

שימוש בתחרויות ספורטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החניקות בעולם הספורט הן חניקות דם, אם כי חניקות גרוניות ומעורבות נמצאות בשימוש. החניקה האחורית והחניקה המשולשת נחשבות בין הטכניקות היעילות ביותר בענף הMMA, ובענפי הג'ו ג'וטסו, ג'יו ג'יטסו ברזילאי וג'ודו נהוגות גם חניקות בהן משתמשים בגי כדי להפעיל לחץ על הגרון. בג'ודו ישנן איסורים מסוימים על חניקות שונות בהתאם לרמה ולגיל המתחרים, ובסמבו, חניקות אסורות לחלוטין.