חניקה (אמנויות לחימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיילים אמריקאים מדגימים "חניקת דם"

חניקה או אחיזת חנק היא סוג טכניקת גראפלינג שמטרתה לגרום לחנק, בין אם דמי (מניעה של הספקת הדם לראש) או גרוני (מניעה של כניסת חמצן לריאות). הפעלה של חניקה מובילה לחסך בחמצן שמגיע למוח, חסך שיכול להוביל לכניעה, להתעלפות, ואם משמרים את האחיזה לפרק זמן ארוך, אף למוות. חניקה היא טכניקה נפוצה באמנויות לחימה שונות, בין אם בשיטות הגנה עצמית, שיטות ספורטיביות, או אמנויות לחימה צבאיות. בשיטות הספורטיביות, מטרתה היא לעודד כניעה. בשיטות הצבאיות, מטרתה היא לנטרל, לעלף ואף להרוג.

חניקת גרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניקה גרונית היא חניקה המונעת את כניסת החמצן לריאות באמצעות הפעלת לחץ על קנה הנשימה. חניקה זו מתבצעת על ידי ליפוף אמת החונק סביב צווארו של הנחנק ומשיכה אחורנית של היד החופשית. חניקה זו פחות יעילה בעידוד אובדן הכרה מאחותה הדמית, אך היא גורמת לכאב חזק ותחושת קוצר נשימה. באמנויות הלחימה המכוונות לספורט, המתמודד הנחנק לרוב ייכנע בהפעלת החניקה. חניקת גרון נחשבת פחות בטוחה מכיוון שהיא עלולה להזיק לעצם הלשון, ולכן פחות נמצאת בשימוש בשיטות הספורטיביות.

חניקת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניקת דם, המכונה גם אחיזת שינה, היא טכניקה המפעילה לחץ על העורקים התרדמניים, ובכך מונעת או מאטה את זרימת הדם למוח מבלי להפעיל לחץ על קנה הנשימה. חניקת דם המונחת היטב יכולה להוביל לאובדן הכרה בתוך מספר שניות, ואינה צורכת הפעלת כוח רב. הטכניקה הבסיסית ביותר להפעיל חניקת דם היא החניקה האחורית, בה מתמודד אחד אוחז בצוואר יריבו מאחור כך שאמתו וכתפו לוחצות על העורקים התרדמניים, וידו השנייה נועלת את האחיזה מאחור.

שימוש בתחרויות ספורטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החניקות בעולם הספורט הן חניקות דם, אם כי חניקות גרוניות ומעורבות נמצאות בשימוש. החניקה האחורית והחניקה המשולשת נחשבות בין הטכניקות היעילות ביותר בענף הMMA, ובענפי הג'ו ג'וטסו, ג'יו ג'יטסו ברזילאי וג'ודו נהוגות גם חניקות בהן משתמשים בגי כדי להפעיל לחץ על הגרון. בג'ודו ישנן איסורים מסוימים על חניקות שונות בהתאם לרמה ולגיל המתחרים, ובסמבו, חניקות אסורות לחלוטין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חניקה בוויקישיתוף