חריצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חריצות היא התנהגות המאפיינת אדם שמבצע את מטלותיו בזריזות ובהתמדה, כמו עבודה או לימודים, וממעיט מנוחה. החריצות הפוכה לעצלנות. אדם שיש לו נטייה לחריצות מכונה "חרוץ" ובנוסף גם "שקדן". חריצות כתכונה נתפסת כחיובית בצורה אוניברסלית ואפשר למצוא לה התייחסויות במקורות של דתות רבות.

בפסיכולוגיה חריצות מתקשרת לדימוי עצמי, למשל בפסיכולוגיית האגו "ילד שמתקשה בלימודים יהיה פחות מקובל. החריצות מתבטאת בהישגים, הנחיתות היא מול העצמי ומול החברה."

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריצות, התמדה ושקידה הם מידות חשובות ביהדות ונתפסות באור חיובי במרבית המקרים. למשל:

בספר משלי "יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל" ~ פרק יב, פסוק כד בספר יהושע: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".

חריצות נתפסת כתכונה באדם ולכן יכולה להיות מופנית לטוב ועשיית מצוות אך יכולה היא גם להיות מופנית לעבירות, כמו שהרמב"ם על אבות ב משנה יא מבאר "אמר שחריצות לממון ורוב התאוה ורוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראות עיניו וישנאהו..."

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית החדשה ישו מתואר כאדם חרוץ, הוא בעצמו מורה ומכוון את חסידיו לפעול בחריצות, שנתפסת כמאמץ מצד הפרט לחיות ולפעול מתוך אמונה וביטחון באלוהים. "וחפצנו שכל-אחד מכם ישקד להיות נכון לבו בתקוה עד-הקץ: שלא תעצלו כי אם-תלכו בעקבות יורשי ההבטחות באמונה וארך נפש" איגרת אל-העברים פרק ו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]