עצלנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"משל החיטה והעשב", ציור מאת אברהם בלומרט, 1624: השטן זורע עשב במקום בו נזרעה כבר חיטה, בזמן שהאיכרים העצלנים שוכבים לישון במקום עבודתם.

עצלנות (או עצלות) היא התנהגות המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו, כמו עבודה או לימודים, ומבכר את המנוחה. העצלנות הפוכה לחריצות. אדם שיש לו נטייה לעצלנות מכונה "עצלן" או "עצל".

העצלנות מתוארת כהתנהגות שלילית ביהדות, נחשבת כאחד משבעת החטאים בנצרות, והיא אחד מחמשת המעצורים בבודהיזם.

עצלנות כתפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים בני האדם נוטים להגדיר את המילה עצלנות כמונח שלילי, כאשר מנסים להבין ולהסביר את מעשיו של האדם, המתייחסים לשלושה מרכיבים, אשר מהווים את העצלנות. הראשון מבניהם הוא, ביצועים של האדם, השני הוא יכולות (נתפסות) של אדם או תנאים מוקדמים וקושי במשימה קיימת והשלישי מדבר על המוטיבציה (הנתפסת) של הפרט והמאמץ שמושקע במשימה נתונה. למרכיבים אלה מוצגות שתי נקודות מבט, אשר נוגעות לאפיון אחרים כעצלנים. האחת היא גישת היוריסטיקה והטיות של טברסקי ושל כהנמן,[1] אשר מדברת על כך שבני האדם מבצעים שיפוטים יומיומיים  ע"י מידע שנגיש עבורם באותו הרגע על האדם, אך לרוב מידע זה הוא מטעה מפני שלשיפוט על עצלנות דרוש ידע על הרגשות, המחשבות והמוטיבציה של האדם הנידון שאינם נגישים במיוחד. נקודת המבט השנייה היא תאוריית הייצוגים החברתיים של מוסקוביץ', אשר בוחנת כיצד יחידים מאופיינים כעצלנים בהקשר חברתי, תרבותי ומשווה את מעשיו וחווייתו האישית של האדם עם מגוון ארוך של נורמות וערכים. לכן, לפני שנמהר לאפיין אדם כעצלן יהיה עלינו לשאול מהם המחסומים העומדים בפניו שאינם נראים לנגד עניינו? הכרה במחסומים אלו תהייה הצעד הראשון לשבירת התפיסה של המושג "עצלנות"[2].

עצלנות ואושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים מאושרים יותר כאשר הם בתעסוקה מאשר הם בטלים, גם כאשר התעסוקה נכפית עליהם. הם נרתעים משעמום וחוששים מבטלה, מחפשים חוויות מגוונות, ורואים את העבודה כסגולה. כמו כן, אנשים בטלים עוסקים לעתים קרובות בעיסוק הרסני[3]. תעסוקה והתגברות על עצלנות יוצרות תחושת הערכה עצמית ושביעות רצון פנימית, בעוד היגררות אחריה יכולה להוביל לדיכוי עצמי[4]. עצלנות יכולה להעניק הנאה וסיפוק רגעיים ומידיים כתוצאה מהתחמקות מהחובות, אך לאחר מכן תגיע הרגשת תוכחה פנימית והלקאה עצמית.

לך אל הנמלה עצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר משלי קיים קטע המדבר בגנות העצלנות, ומזכיר את הנמלה כדוגמה לחריצות:

לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין-- שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ; אָגְרָה בַקָּצִיר, מַאֲכָלָהּ.
עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי, תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט, חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
וּבָא-כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ; וּמַחְסֹרְךָ, כְּאִישׁ מָגֵן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thomas Madsen, The Conception of Laziness and the Characterisation of Others as Lazy, Human Arenas 1, 2018-09-01, עמ' 288–304 doi: 10.1007/s42087-018-0018-6
  2. ^ מה גורם לעצלנות? והאם קיימת בכלל עצלנות כרונית? » Experts, Experts, ‏2020-05-26
  3. ^ Christopher K. Hsee, Adelle X. Yang, Liangyan Wang, Idleness Aversion and the Need for Justifiable Busyness, Psychological Science 21, 2010-07, עמ' 926–930 doi: 10.1177/0956797610374738
  4. ^ עצלות יכולה להוביל לדימוי עצמי נמוך ולדיכאון / פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה, פילוסופיה וחשיבה על החיים.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.