עצלנות
עצלנות (או עצלות) היא התנהגות המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו, כמו עבודה או לימודים, ומבכר את המנוחה. העצלנות הפוכה לחריצות. אדם שיש לו נטייה לעצלנות מכונה "עצלן" או "עצל".
העצלנות מתוארת כהתנהגות שלילית ביהדות, נחשבת כאחד משבעת החטאים בנצרות, והיא אחד מחמשת המעצורים בבודהיזם.
עצלנות כתפיסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים בני האדם נוטים לראות את העצלנות כתכונה שלילית, כאשר מנסים להבין ולהסביר את מעשיו של האדם, המתייחסים לשלושה מרכיבים, אשר מהווים את העצלנות. הראשון מביניהם הוא, ביצועיו של האדם, השני הוא יכולות (נתפסות) של אדם או תנאים מוקדמים וקושי במשימה קיימת והשלישי מדבר על המוטיבציה (הנתפסת) של הפרט והמאמץ שמושקע במשימה נתונה. למרכיבים אלה מוצגות שתי נקודות מבט, אשר נוגעות לאפיון אחרים כעצלנים. האחת היא גישת היוריסטיקה והטיות של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן,[1] אשר מדברת על כך שבני האדם מבצעים שיפוטים יומיומיים על בסיס מידע שנגיש עבורם באותו הרגע על האדם, אך לרוב מידע זה מטעה מפני שלשיפוט על עצלנות דרוש ידע על הרגשות, המחשבות והמוטיבציה של האדם הנידון, שאינם נגישים במיוחד. נקודת המבט השנייה היא תאוריית הייצוגים החברתיים של מוסקוביץ', אשר בוחנת כיצד יחידים מאופיינים כעצלנים בהקשר חברתי, תרבותי ומשווה את מעשיו וחווייתו האישית של האדם עם מגוון ארוך של נורמות וערכים. לכן, לפני שנמהר לאפיין אדם כעצלן יהיה עלינו לשאול מהם המחסומים העומדים בפניו שאינם נראים לנגד עניינו? הכרה במחסומים אלו תהייה הצעד הראשון לשבירת התפיסה של המושג "עצלנות".[2]
עצלנות ואושר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים מאושרים יותר כאשר הם בתעסוקה מאשר הם בטלים, גם כאשר התעסוקה נכפית עליהם. הם נרתעים משעמום וחוששים מבטלה, מחפשים חוויות מגוונות, ורואים את העבודה כסגולה. כמו כן, אנשים בטלים עוסקים לעיתים קרובות בעיסוק הרסני.[3] תעסוקה והתגברות על עצלנות יוצרות תחושת הערכה עצמית ושביעות רצון פנימית, בעוד היגררות אחריה יכולה להוביל לדיכוי עצמי.[4] עצלנות יכולה להעניק הנאה וסיפוק רגעיים ומידיים כתוצאה מהתחמקות מהחובות, אך לאחר מכן תגיע הרגשת תוכחה פנימית והלקאה עצמית.
לך אל הנמלה עצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר משלי קיים קטע המדבר בגנות העצלנות, ומזכיר את הנמלה כדוגמה לחריצות:
לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ; אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.
עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ; וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן.
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמים ביולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוח שלנו מתוכנת לשמר אנרגיה, תכונה שהתפתחה אצל אבותינו הנוודים, שבהם שימור אנרגיה היה קריטי להישרדות. תכונה זו, שבזמנם הייתה חיונית, עלולה להתבטא בעידן המודרני כנטייה לעצלנות, במיוחד כאשר מדובר במשימות פיזיות או מנטליות מורכבות.[5] אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חוסר איזון בדופמין – נוירוטרנסמיטר הקשור למוטיבציה, אשר משפיע באופן ישיר על רמות ההתרגשות והפעילות. כאשר רמות הדופמין נמוכות, עשוי להיווצר קושי לחוש מוטיבציה, בעוד שרמות גבוהות מדי עלולות לגרום להתנהגות אימפולסיבית ולקושי בהתמדה במשימות שגרתיות.[5] עם זאת, פעילות גופנית יכולה לתרום לשיפור האיזון של נוירוטרנסמיטרים כמו דופמין, ובכך לשפר את המוטיבציה הכללית.[5]
בנוסף, פעילות מופחתת בקורטקס הפרה-פרונטלי – אזור במוח האחראי על תכנון, קבלת החלטות ובקרה עצמית – עלולה לגרום לדחיינות ולחוסר מוטיבציה.[5] תופעה זו מקבלת משנה תוקף בגילאים צעירים, שכן הקורטקס הפרה-פרונטלי ממשיך להתפתח עד לסוף שנות העשרים, ולכן ייתכן שצעירים יהיו נוטים יותר לעצלנות כתוצאה מהתפתחות מוחית שאינה בשלה לחלוטין.[6]
חוסר שינה מהווה גורם נוסף אשר עלול להשפיע על המוטיבציה, שכן הוא מפחית את כוח הרצון ואת התפקוד הקוגניטיבי, מה שמקשה על ייזום משימות. לא בכדי כ-50% מהסטודנטים מדווחים על דחיינות שלעיתים קרובות נובעת ממחסור בשינה.[6] מעבר לכך, יש לקחת בחשבון השפעות של מחלות כרוניות כמו סוכרת או תת-פעילות של בלוטת התריס, אשר גורמות לעייפות מתמשכת ולחוסר אנרגיה, ובכך מגבירות את תחושת העצלנות.[7] לבסוף, תזונה לקויה עשויה אף היא לפגוע ברמות האנרגיה והריכוז, ולתרום לתחושת עייפות וחוסר חשק לבצע משימות, הן פיזיות והן מנטליות.[7]
גורמים פסיכולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פחד מכישלון או אפילו פחד מהצלחה עלולים להוביל אנשים לחבל בעצמם ולהימנע מהגשמה, לעיתים מתוך תחושת חוסר ערך או אמונה שאינם ראויים להצלחה.[8] תחושות אלו משתלבות לעיתים קרובות עם חוסר ביטחון עצמי או הערכה עצמית נמוכה, הגורמים לאדם להטיל ספק ביכולתו להתמודד עם משימות ולהעדיף להימנע מהן מתוך חשש לכישלון.[9] כאשר לכך מתווספת לכך תחושת חוסר תקווה או תחושת חוסר משמעות בעשייה, המוטיבציה פוחתת עוד יותר – שכן קשה לפעול כשאין מטרה ברורה שמניעה קדימה.[8]
בנוסף, אנשים רבים סובלים מ"חישוב הידוניסטי" לקוי – קושי לאזן בין תגמולים עתידיים לבין סיפוקים מיידיים. הנטייה לבחור בנוחות זמנית על פני מאמץ משתלם לטווח הארוך מובילה לדחיינות ולחוסר עשייה.[9] גם תכונות אישיות משחקות תפקיד חשוב: רמות גבוהות של אימפולסיביות, נטייה לפרפקציוניזם או כישורי ניהול עצמי ירודים עשויים להגביר את הנטייה לעצלנות.[10] לעיתים, דחיינות עצמה משמשת כמנגנון התמודדות מול רגשות שליליים או משימות הנתפסות כמאיימות – כך שנראה שעצם ההימנעות היא הדרך של המוח לנסות להגן על עצמו.[10]
עם הזמן, דפוסי הימנעות עלולים להפוך להרגלים מושרשים המחזקים את עצמם, ובכך להעמיק את תחושת העצלנות.[10] בנוסף, קיימים עיוותים קוגניטיביים כגון נטייה להערכת יתר של קושי, תחושת חוסר יכולת או פרשנות שלילית למצבים, אשר עשויים לתרום לשיתוק מנטלי ולחוסר יוזמה.[11] במקרים אלו, טיפולים פסיכולוגיים כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עשויים לסייע בזיהוי דפוסי חשיבה לא יעילים ובשבירתם. כמו כן, חוסר בקביעת מטרות ברורות או היעדר שגרה יומיומית עלול להקשות על התחלת משימות ועל התמדה בהן, שכן בהיעדר מסגרת מובנית פוחתת היכולת לארגן פעולה ממוקדת.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עצלני כל העולם התכנסו באיטליה - וואלה
- ג'ון דבורק, PC Magazine, מרבה גיגהבייטים - מרבה עצלנות, באתר ynet, 8 בדצמבר 2005
- המדריך לעצלן המצטיין - נענע
- סוכנויות הידיעות, שש דרכים להתגבר על עצלנות בעבודה, באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2010
- עצלנות יתר – האם זו בעיה כרונית? - אלטרנטיבלי
עצלנות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Thomas Madsen, The Conception of Laziness and the Characterisation of Others as Lazy, Human Arenas 1, 2018-09-01, עמ' 288–304 doi: 10.1007/s42087-018-0018-6
- ^ מה גורם לעצלנות? והאם קיימת בכלל עצלנות כרונית?, באתר Experts, 2020-05-26
- ^ Christopher K. Hsee, Adelle X. Yang, Liangyan Wang, Idleness Aversion and the Need for Justifiable Busyness, Psychological Science 21, 2010-07, עמ' 926–930 doi: 10.1177/0956797610374738
- ^ עצלות יכולה להוביל לדימוי עצמי נמוך ולדיכאון / פסיכולוגיה קלינית, באתר פסיכולוגיה, פילוסופיה וחשיבה על החיים.
- ^ 1 2 3 4 Root Cause of Laziness: A Neuroscience Perspective on Motivation, Neuphony (באנגלית)
- ^ 1 2 Laziness: How to Stop Being Lazy — and What Causes It, EverydayHealth.com, 2025-01-24 (באנגלית)
- ^ 1 2 Calo App, calo.app, 2024-09-23 (באנגלית)
- ^ 1 2 The Causes of Laziness | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 The Psychology of Laziness | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Laziness: How to Stop Being Lazy — and What Causes It, EverydayHealth.com, 2025-01-24 (באנגלית)
- ^ 1 2 Root Cause of Laziness: A Neuroscience Perspective on Motivation, Neuphony (באנגלית)
| שבעת החטאים בנצרות | |
|---|---|
|
|
