חשיבת יחד
מראה
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית היא תופעה שבה חברי קבוצה שואפים לצמצם מחלוקות וחיכוכים ביניהם, על חשבון בחינה ביקורתית של רעיונות חדשים או מנוגדים. כתוצאה, הקבוצה עלולה לקבל החלטות פזיזות ובלתי רציונליות, עקב היעדר אופוזיציה פנימית שמוקרבת למען שמירת הקונצנזוס ו"שלום הבית". המונח נטבע ב-1952 על ידי הסוציולוג ויליאם ה. וייט, שהדגיש שזו לא קונפורמיות רגילה אלא תהליך רציונליזציה שבו הקבוצה משכנעת את עצמה בערכיות ותקפות החלטותיה. הפסיכולוג אירווינג ג'ניס הגדיר את חשיבת היחד כסוג חשיבה שבו השאיפה לאחידות דעות גוברת על הרצון להציע הצעות ריאליסטיות לשינוי דרכי פעולה.
קווים כלליים לחשיבת יחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירווינג ג'אניס, בספרו "Victims of Groupthink" מונה את הסיבות, תסמינים ואמצעי מניעה לחשיבת יחד:
סיבות לחשיבת יחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצה מגובשת היא בעלת סיכויים גדולים יותר ליפול למלכודת חשיבת היחד. ככל שהקבוצה מגובשת יותר, קטן הסיכוי להעלאת תהיות אשר ישברו את הגיבוש.
- בידוד מרצון מדעות ומומחים חיצוניים.
- מנהיגות חזקה מובילה לחשיבת יחד, מכיוון שמנהיגות חזקה נוטה לכוון את הקבוצה לפי דרכה האישית.
- כאשר חברי הקבוצה באים מרקע סוציאלי ואידאולוגי דומה, גדלים הסיכויים לחשיבת יחד.
תסמינים של חשיבת יחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשליית אי הפגיעות - חברי קבוצה מרגישים מוגנים מטעויות בשל ההגנה שמספקת הקבוצה.
- דחיית אזהרות אשר נוגדות את הנחות היסוד של הקבוצה.
- רציונליזציה - מנגנון הגנה טבעי המנמק באופן לכאורה לוגי כשלים בחשיבה.
- לחץ לקונפורמיות - לחץ המופעל על פרטים בקבוצה ליישר קו עם חברי הקבוצה.
- תחושת עליונות - תפיסה של עליונות חברי הקבוצה לעומת סביבתה.
- צנזורה עצמית - נטייה של פרטים בקבוצה לא לבטא ביקורת פנימית.
- אשליית אחדות הדעים - אשליה הנובעת מהגורמים הנ"ל ומחזקת את הלחץ לקונפורמיות.
- ראיה סטריאוטיפית של מנהיגי הקבוצה היריבה.
- "שומרי סף" - פרטים בקבוצה המתריסים כנגד דעות ביקורתיות.
מניעת חשיבת יחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מינוי "פרקליטי שטן" - אנשים שתפקידם מוגדר מראש כמבקרי המדיניות.
- חשיפת עמדתו של מנהיג הקבוצה בסוף - מונע הטיה של דעות חברי הקבוצה כתוצאה מלחץ לקונפורמיות וחנופה.
- חלוקת הקבוצה למספר צוותי חשיבה עצמאיים ונפרדים.
- סיעור מוחות.
- כל האלטרנטיבות הסבירות נבחנו עד תום.
- קבלת חוות דעת חיצונית לקבוצה.
ביקורת על המונח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר אורי בר-יוסף, הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- חשיבת יחד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)