המרכז לטכנולוגיה חינוכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°6′57.15″N 34°48′28.20″E / 32.1158750°N 34.8078333°E / 32.1158750; 34.8078333

המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב
הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור[1] הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה. מטח נוסד ב-1971 בעקבות החלטת ממשלה מספר 78 מיום 25 באוקטובר 1970[2] כשותפות בין מדינת ישראל ו"יד הנדיב"[3]. מנהלה הראשון והמייסד היה יונה פלס. מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית מאז שנת 2004 היא גילה בן הר.

המרכז נמצא בתל אביב ומעסיק כ-400 עובדים נכון לשנת 2014, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד וכן בתכנון לימודים, במדידה והערכה ובטכנולוגיה.

מיום הקמתו ועד לשנת 2014 מטח הוציא לאור מעל 1,400 כותרים מודפסים ומעל 1,000 כותרים דיגיטליים, פיתח ובנה מאות אתרי אינטרנט והכשיר עשרות אלפי מורים.

החזון של מט"ח הוא לקדם את החינוך בישראל ולהעניק לכל תלמיד הזדמנות ללמוד בסביבת למידה מתקדמת, המשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה עדכניות ועשירות בתוכן איכותי - סביבת למידה שתציב את התלמידים בחזית הידע ותכין אותם למאה ה-21 כאזרחים תורמים מבחינה יצרנית, ערכית וחברתית[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971 – יונה פלס ממונה למנכ"ל הראשון של מטח.
  • 1974 - מטח מקים הוצאה לאור של ספרי לימוד.
  • 1976 - מטח עובר למשכנו הקבוע בתל אביב.
  • 1977 – מטח מפתח את תוא"ם (תרגול ואבחון במחשב), מטח מייצר מחשבים.
  • 1978 – מטח מוביל בבתי הספר גישה חדשה בהוראה: ההוראה המותאמת.
  • 1980 – מטח מוציא לאור את חומרי הלימוד בהדפסה צבעונית ופורץ דרך בעולם המולטימדיה. מטח מייצר לומדות ומשחקי מחשב חינוכיים המשלבים מוזיקה, סרטוני וידאו, אנימציה ועוד.
  • 1987 – ישראל רגב ממונה למנכ"ל השני של מטח.
  • 1990 - מתחיל עידן האינטרנט. מטח מפתח אתרי אינטרנט המתמקצעים בתחומי הדעת השונים. מיזם הענק "הספרייה הווירטואלית" מושק. מטרת הספרייה הווירטואלית היא לסייע לתלמידים בהכנת שיעורי הבית וכן להעשיר את דעתם בנושאים שונים ומגוונים.
  • 2000 - עולים לרשת ספרי לימוד דיגיטליים, בתי ספר ראשונים מתחילים לאמץ מודל של מחשב אישי לכל תלמיד - למידה מכל מקום, בכל זמן, מכל מכשיר. תלמידים ראשונים מתחילים ללמוד במסגרת התיכון הווירטואלי באמצעות למידה מקוונת.
  • 2002 - הקמת תוכנית נחשון - חונכות וירטואלית.
  • 2004 - גילה בן הר ממונה למנכ"ל השלישית של מטח.
  • 2011 - מטח זוכה בפרס לאיכות ולמצוינות על שם יצחק רבין, בתחום החינוך במגזר הציבורי.
  • 2012 - מטח מפתח את MindCet - המרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך.

מגמות ואתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד מערכת החינוך כיום הוא להכין את התלמידים לאתגרי המחר, לחיים בעולם גלובלי, לכלכלת ידע ולשוק עבודה בינלאומי, לחברה פתוחה החוצה גבולות תרבותיים וגאוגרפיים, למאה ה-21[4].

למידה אונליין ולמידה היברידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמידה אונליין והלמידה ההיברידית מאפשרות לתת מענה לשונות ולצרכים האישיים של כל תלמיד באמצעים הבאים: שילוב מומחים ומורים איכותיים שאינם זמינים בבית הספר (בהרצאות וידאו), מגוון רחב של נושאים ותחומים, פלטפורמות טכנולוגיות רבות משתמשים (MOOCs), חונכות וירטואלית ועוד. מטח עוסק כל העת בפיתוח מודלים חדשים של למידה אונליין כדי להגיע למחוזות, בתי ספר, תלמידים ומורים בתחומי דעת חדשים.

מודלים של פיתוח מקצועי של מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הפיתוח המקצועי של המורים להתמקד בהוראה אונליין, בתהליכי התקשורת החדשים הנוצרים בסביבה הווירטואלית, בפיתוח של מודלים חדשים כמו "הכיתה ההפוכה", במתן מענה לשונות התלמידים, בקידום למידה מבוססת בעיות (Problem Based Learning) ועוד. מטח מפעיל, בשיתוף המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, מאות קורסים וירטואליים המיועדים לפיתוח מקצועי של מורים בעשרות תחומי דעת.

למידה מותאמת אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבות הלמידה והכלים הדיגיטליים העומדים לרשות המורים והתלמידים והפיתוח המואץ של מערכות למידה אדפטיביות (Adaptive Learning), פותחים אפשרויות חדשות של למידה מותאמת אישית (Personalized Learning), הנותנת מענה פדגוגי לחינוך המבוסס על היכולת האישית של כל תלמיד (Competency Based Education). הלמידה האדפטיבית מציעה לכל תלמיד מסלולי למידה שיביאו אותו אל היעד בדרך הנכונה ביותר והטובה ביותר עבורו. בשנת 2014 החל מטח בפיילוט למידה אדפטיבית במתמטיקה בשיתוף חברת סטארט-אפ המתמחה בפיתוח של אלגוריתמים ללמידה אדפטיבית. במסגרת הפיילוט הותאם התוכן הלימודי של כמה נושאים בתוכנית הלימודים של כיתה ד' לתהליכי לימוד אדפטיביים. הפיילוט התקיים בבתי ספר אחדים והנתונים שיאספו מן הפיילוט יאפשרו לנתח את מידת ההצלחה ואת יכולת ההתרחבות של הפרויקט לתוכנית הלימודים המלאה במתמטיקה לבית הספר היסודי.

Big Data ו-Learning Analytics[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש ב-Big data מגיע מעולם השיווק, שבו נדרש לעקוב אחר התנהגות המשתמשים ברשתות החברתיות ובאתרי הקניות כדי לפענח דפוסים נפוצים של עניין, רכישה וכדומה. על פי מתודולוגיות אלה, אפשר ללמוד על דפוסי הלמידה של התלמידים באמצעות מעקב אחר תהליך הלמידה שלהם (בדרך כלל אונליין). מטח משלב טכנולוגיות ושיטות של Learning analytics במטרה לבחון את אופני השימוש בתוכן הדיגיטלי, את רמתו ואת איכותו, וכן כדי לאפשר קבלת מידע איכותי יותר על ניהול הלמידה.

הלמידה כמשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקים חינוכיים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות מעוררים עניין ומוטיבציה בלומדים בכל הגילאים והופכים לחלק מסביבות הלמידה החדשות. באמצעות סימולציות ומשחקים המדמים מצבי אמת, הלומדים יכולים ליישם את הרעיונות הנלמדים ולקבל משוב מיידי. הטכנולוגיות החדשות, בעיקר אלה השיתופיות, מסייעות לתלמידים ברכישת מיומנויות של פתרון בעיות, עבודת צוות, יצירתיות וחדשנות באמצעות משחקים חינוכיים. בשנים האחרונות החל מטח לשלב בתכנים הדיגיטליים משחקים ופעילויות מאתגרות, כדי לאפשר למורים ליצור לתלמידיהם סביבת למידה מאתגרת ומעניינת.

שיטות וכלים להערכה ומדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במדיה הדיגיטלית הולך וגדל בסביבה החינוכית. יש פריחה מחודשת של למידה מבוססת פרויקטים, של למידה שיתופית ושל תהליכי הערכת עמיתים (Peer-evaluation) ופיתוח מתקדם של סביבות למידה אדפטיביות (Adaptive Learning) העוקבות אחר תהליך הלמידה של הלומד ומתאימות לו מסלול למידה אישי בזמן אמת. במטח שוקדים על פיתוח מודלים חדשים של הערכה המתאימים לתלמידים של המאה ה-21 וממשיכים כל העת לחפש דרכים בהן ניתן למנף את תהליכי המדידה וההערכה להעלאת המוטיבציה והעניין בלמידה.

סביבות דיגיטליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים החל מטח בפיתוח סביבות דיגיטליות לתלמידים וצוותי הוראה.

אופק - סביבה דיגיטלית ללמידה, להוראה ולהערכה לבית הספר היסודי. סביבת אופק מקדמת פדגוגיה דיגיטלית בכיתה ובבית, ומשמשת להוראה, ללמידה ולהערכה. הסביבה מכילה פעילויות אינטראקטיביות, הדמיות, משחקים, מצגות וסרטונים, המאפשרים לתלמידים לימוד בדרך חווייתית ועדכנית. סביבת אופק מציעה מערכת ייחודית לניהול הלמידה (LMS), המאפשרת למורה לתת מענה לצרכים שונים העולים בהוראה, למשל: לשייך משימות לכל תלמיד על פי רמתו, לבצע הערכה מעצבת ומסכמת של החומר הנלמד באמצעות מגוון דוחות ועוד[5]. סביבת אופק היא סביבה דינמית המתעדכנת בתכנים חדשים המפותחים על ידי צוותי הפיתוח באופן שוטף במשך כל השנה. נכון לשנת 2014, 1,100 בתי ספר מכל הארץ עובדים עם סביבת אופק.

כותר ספרי לימוד - סביבת למידה עתירת טכנולוגיה, המכילה את מיטב ספרי הלימוד במהדורה דיגיטלית ומעמידה לרשות המורים והתלמידים תוכן איכותי ועדכני. ספרי הלימוד שבמהדורה הדיגיטלית עשירים בחומרי הרחבה, העשרה ופעילויות אינטראקטיביות. פלטפורמת כותר ספרי לימוד מכילה ספרים של הוצאות לאור נוספות כמו Eric Cohen, רמות, משרד החינוך, English Adventure ועוד.

הילקוט הדיגיטלי - סביבת למידה דיגיטלית המיועדת לתלמידי וצוותי הוראה בחטיבות הביניים. הילקוט הדיגיטלי כולל מגוון רחב של תכנים ופעילויות אינטראקטיביות, יחידות לימוד, משימות הערכה, פעילויות העשרה, מאגרי מידע, מעבדות והדמיות. הילקוט הדיגיטלי כולל ספרי לימוד המקושרים לתכנים דיגיטליים מגוונים ולמערכת ניהול הלמידה.

האטלס הדיגיטלי - סביבת עבודה המכילה עשרות מפות פיזיות ונושאיות המתעדכנות באופן שוטף: אקלים, צפיפות אוכלוסייה, ריכוזים עירוניים ועוד. האטלס מלווה בגרפים, בקישורים, בתמונות ובסרטונים. לכל מפה מצורפת יחידת חקר המשלבת מיומנויות מפה בעידן הדיגיטלי והבנת נושאים ועקרונות מרכזיים במקצוע הגאוגרפיה. כל המידע במפות מוצג בעברית ונותן מענה לצרכים של תוכנית הלימודים.. האטלס הדיגיטלי מרכז עבור המורה והתלמיד את הנושאים המרכזיים מתוכנית הלימודים במקום אחד. פיתוח האטלס הדיגיטלי הינו שיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית ומטח.

הסטודיו שלי - סביבת עבודה המאפשרת למורה עצמאות ויצירתיות בפיתוח פעילויות דיגיטליות לתלמידים ומאפשרת למורים ליצור בעצמם פעילויות אינטראקטיביות המותאמות לתוכנית הלימודים ולרמת הידע של התלמידים. בסביבה זו ניתן לייצר מגוון פעילויות למידה והערכה דיגיטליות הכוללות סרטים, טקסטים ותמונות. בנוסף, סביבה זו מאפשרת למורה לבחון את בקיאות התלמידים בחומר הנלמד.

חדשנות טכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

MindCet[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הוקם MindCet, המרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך, מייסודו של מטח. משרדי ההנהלה ממוקמים בירוחם. המרכז מבקש לעסוק בגיבוש של פתרונות ומודלים פורצי דרך. נקודת המוצא להקמת המרכז היא הפער המתרחב בין האופן בו אנו מתפקדים כלומדים עצמאיים וכאזרחי תרבות הרשת לבין האופן שבו אנו לומדים כתלמידים בבית הספר.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. יצירת פרדיגמה חינוכית חדשה.

2. רתימת תרבות הסטארט-אפ והחדשנות הישראלית לשדה המעשה החינוכי.

3. זרז להשבחת תהליכי למידה, חשיבה ופיתוח במטח.

שלוש זרועות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד של MindCet היא שכדי לדמיין את סביבת הלמידה בעידן הטכנולוגי ולהפוך את החינוך לרלוונטי לעולמם של התלמידים, דרושה סינרגיה בין שלוש קהילות שונות: קהילת הסטארט-אפ הטכנולוגית, קהילת המורים וקהילת החוקרים. סינרגיה זו עומדת בבסיס המבנה של MindCet, הנשען על שלוש קבוצות הפועלות כרשת תוך שיתוף פעולה המאפשר לייצר ידע, רעיונות וחדשנות בעלי ערך לתחום החינוך [6]:

1. קבוצת היזמים: הגראז' - הגראז' הוא מרחב משותף לפיתוח מיזמים ומהווה חממה טכנולוגית ליזמים עצמאיים. החממה היא תוכנית התומכת במיזמים בהיבטים מגוונים לצורך הבשלת רעיון לידי מוצר. מרחב שבו פועלים מפתחים ויזמים העוסקים באופן ממוקד במציאת פתרונות לבעיות ולאתגרים שונים בתחום החינוך.

2. קבוצת המורים: המעבדה - המעבדה היא רשת של בתי ספר ומורים, השותפים לקהילה מקצועית לומדת בנושא טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. המעבדה פועלת בשני מעגלים: המעגל הראשון קבוצה של מורים-יזמים הפועלים במשותף עם קבוצת הגראז'. המעגל השני הוא קבוצה גדולה של מורים השותפים להתנסות בפתרונות חדשים ולשיח סביב פתרונות אלה. המעבדה מקשרת בין מרכז הפיתוח למציאות היומיומית בכיתות ובחדרי המורים.

3. קבוצת החוקרים: האקווריום - מוקד ידע שבו נערך מחקר המאפשר למידה והתעדכנות בכל הקשור לצומת שבין טכנולוגיה לחינוך, ומנגיש את המידע לקהל הרחב. האקווריום מלווה את היזמים במחקר הבוחן את מוצריהם ומפרש את הנתונים שנאספו מהשטח לצורכי שיפור והתאמה. האקווריום כולל יחידת מחקר קטנה, המספקת שירותי תחקיר ליחידות האחרות ומפרסמת דוחות תקופתיים בסוגיות שונות בתחום הטכנולוגיה החינוכית.

אפליקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2013 מפתחים במטח אפליקציות בתחומים שונים למכשירי קצה שונים.

ממלכת החשבון: פעילויות ומשחקים להכרת המספרים 1 עד 10 לילדי הגן וכיתה א'.

לשון לבגרות: הכנה למבחן הבגרות בלשון בנושאים כמו תחביר ואוצר מילים.

Touch of Hebrew: לימוד עברית כשפה שנייה.

כותר ספרי לימוד: ספרי הלימוד במהדורה דיגיטלית.

TouchChat: אפליקציית תקשורת המאפשרת לאנשים שאינם יכולים לדבר, לתקשר עם זולתם.

Experience Science: סימולציות ומבחנים בנושאים שונים כמו ביולוגיה, פיזיקה וכימיה.

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטח שם לעצמו למטרה להגדיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרות מוגברת ולקדם מצוינות בפריפריה. לשם כך הוקמו 2 תוכניות מובילות ללא עלות לתלמידים:

תוכנית נחשון - חונכות וירטואלית הפועלת משנת 2002 ובמסגרתה סטודנטים מצטיינים חונכים תלמידים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של הוראה וחניכה מרחוק. השימוש בטכנולוגיה מאפשר "להביא" אל הפריפריה מנחים שהם סטודנטים מצטיינים מפקולטות מובילות באקדמיה, המשתמשים בחומרי למידה עדכניים ומותאמים לצרכים המשתנים. התוכנית פועלת כמו "שיעור פרטי" והלימוד בה מתבצע בקבוצות הומוגניות קטנות המונות כ- 4-3 תלמידים בשעות אחר הצהריים. התוכנית פועלת גם בשפה הערבית.

לתוכנית נרשמים תלמידים בעלי יכולת להגיע ללימודים מוגברים (בגרות 5 יח"ל) בתחומים מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ותנ"ך, ואשר אינם מגיעים לכדי מימוש יכולת זו מסיבות שונות. תוכנית נחשון תורמת להעלאת רמת המוטיבציה של התלמידים וחיזוק דימוים העצמי, מזמנת מפגש עם דמות המהווה מודל לחיקוי עבור התלמידים ומסייעת לפתיחת שערי האקדמיה בפניהם.

בשנת 2008 נבחרה תוכנית נחשון להשתתף בתערוכת "מרחבי המחר" שיזם נשיא המדינה, מר שמעון פרס.

התיכון הווירטואלי - פרויקט ייחודי זה מאפשר לתלמידים, בעיקר מהפריפריה הגאוגרפית, ללמוד ולגשת לבחינות בגרות בהיקף של 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, באזרחות ובאנגלית (בבתי ספר שחסרים בהם מורים המלמדים לבגרות במתכונת מורחבת, בבתי ספר שאין בהם אפשרות לפתוח כיתה נוספת ובבתי ספר שבהם מספר התלמידים קטן ואינו מאפשר פתיחת מגמה)[7]. התיכון פועל מאז שנת 2011, ובשנת 2016 למדו בתיכון הווירטואלי כ-1000 תלמידים בשכבות י'-י"ב. הלימודים בתיכון הווירטואלי נערכים במודל און ליין (שיעורים סינכרוניים) שבו בכיתה אחת לומדים תלמידים מבתי ספר שונים בארץ. חלק מן הלימודים מתקיימים במסגרת שעות הלימוד בבית הספר והם חלק בלתי נפרד ממערכת השעות של התלמיד, וחלק אחר מתקיים בשעות אחר הצהריים. הלמידה בתיכון הווירטואלי משלבת שיעורים של מורים, שעות תרגול עם מתרגל ומערך עשיר של מבדקים, מבחנים ומשימות הערכה חלופית. סביבת הלמידה מספקת תכנים אינטראקטיביים ועתירי מדיה, משוב בזמן אמת ולמידה פרטנית או בקבוצות קטנות בהתאמה לצרכים של כל אחד. בתיכון הווירטואלי נערכים שיעורים גם בשפה הערבית. הפרויקט הוא שיתוף פעולה של משרד החינוך, קרן טראמפ ומטח.

מטח במגזר הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטח מפתח תכנים מודפסים ודיגיטליים בשפה הערבית (לדוברי ערבית כשפת אם) במקצועות: מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, רכישת השפה הערבית (חינוך לשוני) וגאוגרפיה. כמו כן, מטח מפתח סביבות דיגיטליות כגון אופק בשפה הערבית, ומעביר שיעורים בשפה הערבית במסגרת תוכנית נחשון והתיכון הווירטואלי.

מיזמים ייחודים בתחום חברה ורוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנ"ך לכולם: "פרק אחד ביום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם בשיתוף משרד החינוך, שמטרותיו הן:

  • לבסס את מעמדו של התנ"ך כמעצב זהות יהודית-ציונית וכבסיס תרבותי-לאומי מאחד לעם היהודי ולשפתו העברית.
  • ליצור מסלול משותף ללימוד התנ"ך למעגלים רחבים.
  • לתת ביטוי לפנים השונות של התנ"ך ולפרשנויות מגוונות וליצור אווירה סובלנית כלפיהן.

המיזם מציע הטמעת שיטה של לימוד פרק יומי, הנגשה של התנ"ך במגוון כלים דיגיטליים, עידוד ליצירת תכנים מגוונים ופעילות נרחבת ברשתות החברתיות.

תרבות il[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר בתחום תרבות ישראל בשותפות עם קרן פוזן, קרן אבי חי ומכון הרטמן. האתר מיועד לציבור הרחב ולקהל המורים והתלמידים ומתמקד בתחומי הדעת "תרבות ישראל ומורשתו","מחשבת ישראל" ו"תורה שבעל-פה". האתר מציג ומנהל דיאלוג בנוגע לתרבות היהודית ולביטוייה בתחום המחשבה, הדיבור והפעולה, תפיסות המוסר, המקום והזמן. האתר הוא גם פלטפורמה להצגת ספרי הלימוד בתחומי הדעת האלה.

קמפוס קריית משה רואו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוקם ביחד במתחם הראשון של האוניברסיטה הפתוחה ובשיתוף פעולה עמו ברמת אביב, בסמיכות אל קמפוס אוניברסיטת תל אביב ואל הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

הזירה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראת עברית בתפוצות - תוכנית נטע-מטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית נטע-מטח היא תוכנית להוראת עברית בתפוצות, בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות. התוכנית פותחה והופעלה במימון קרן אביחי ואומצה על ידי מטח בהסכם שנחתם עם הקרן בשנת 2012. התוכנית פועלת זה כעשור בכ-90 בתי ספר בצפון אמריקה ובכ-30 בתי ספר נוספים ברחבי העולם ולומדים בה כ-15,000 תלמידים. ביוני 2013 יצא לאור הספר הראשון בסדרה החדשה בשביל העברית. הספר יצא לאור הן בדפוס והן בכותר ובאפליקציה לספרים דיגיטליים של מטח והוא כולל שכבות דיגיטליות של קטעי האזנה, סרטים ופעילויות מתוקשבות[8]. בנוסף, פותח עבור התלמידים והמורים כלי מתוקשב וחדשני להוראת מערכת הפועל בעברית (ה"פעלולן"), מאגר המידע הועשר בהרצאות מצולמות ואף התקיימו "וובינרים" (מפגשי הדרכה וירטואליים) העוסקים בספר החדש ובהיבטים השונים של הוראת השפה העברית.

עברית בקליק ופיתוח תוכנית ווהל לחטיבת הביניים בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית בקליק הוא מאגר מתוקשב להוראת עברית בבתי ספר יהודיים בבריטניה (כיתות ג'-ו'), שפותח במשותף עם ארגון Jewish Curriculum Partnership) JCP) ובתמיכת קרן מוריס ווהל. פיתוח המאגר הושלם ב-2012 והוא מוטמע כיום בכל בתי הספר היהודיים באנגליה ומשווק גם לבתי ספר יהודיים במדינות אחרות בעולם. במהלך 2013 רכשו כמה בתי ספר בעולם (בדרום אפריקה, באוסטרליה, בארצות הברית ועוד) הרשאות לשימוש במאגר עבור המורים והתלמידים שלהם[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר גיידסטר. מידע על צורת ההתאגדות
  2. ^ על ההחלטה חתומים: ממלא מקום ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות י. אלון והשרים ש. פרס, פ. ספיר, ש. הלל, י. גלילי, מ. קול, ו. שם טוב וי. אלמוגי.
  3. ^ הידועה גם בכינוי קרן רוטשילד
  4. ^ 4.0 4.1 אתר מטח
  5. ^ אתר אופק
  6. ^ MindCET מרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך
  7. ^ התיכון הווירטואלי
  8. ^ 8.0 8.1 אסטרטגיה ותוכנית עבודה מטח 2014