טביעות חותם של הלגיון השישי פראטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה שהתגלתה בלגיו על ידי שומאכר. הטביעה נמצאת היום ברשות העתיקות
טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה שהתגלתה במערכת מסתור בחורבת חזון על ידי דן בהט.

טביעות החותם של הלגיון השישי פראטה הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות ה-2 וה-3 לספירה. לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון השישי פראטה נתגלו בצפון הארץ, בעיקר בלגיו, וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טביעות החותם של הלגיון השישי, הכוללות את השם של הלגיון השישי "פראטה" בלטינית, ידועות מאז תחילת המאה ה-20. כאשר דוגמה לטביעה כזו פורסמה על ידי גוטליב שומכר בספרו על לגיו.[1] בשנת 1974 פרסם דן בהט טביעת חותם שנמצאה על גבי לבנה במערכת מסתור חורבת חזון ליד מע'אר.[2] בחפירות שנערכו בכפר חנניה אוזכרו מציאת רעפים הטבועים בטביעות של הלגיון השישי פראטה, אולם הם לא פורסמו עד היום (2011).[3] לראשונה נערך דיון רציני וקטלוג של טביעות החותם על ידי יותם טפר בעבודת התזה שלו על מחנה הלגיון השישי פראטה בלגיו.[4]

בית היוצר של הלגיון השישי פראטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות פטרוגרפיות שערך פרופ' יובל גורן מאוניברסיטת תל אביב לרעפים של הלגיון השישי, הראו כי כולם נעשו מסוגי טין האופייני לאזור מגידו ונחל קיני.[5] דבר זה דומה לבית היוצר של הלגיון העשירי שנחשף בגבעת רם, שגם הוא נמצא לא רחוק ממחנה הלגיון בירושלים. טפר משער כי בית היוצר הוקם על ידי הלגיון השישי בקרבת מחנה הלגיון שעל גדת נחל הקיני ובו ייצרו רעפים ולבנים.[6]

תפוצת חומרי הבנייה של הלגיון השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון השישי נתגלו בלגיו וסביבתה, וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני, להלן תפוצת המקומות שבהם נתגלו טביעות חותם של הלגיון השישי על גבי לבנים ורעפים:

  • לגיו - מפקדת הלגיון השישי פראטה ישבה במחנה בלגיו, באזור צומת מגידו של ימינו. אזור זה היה מקום אסטרטגי על הדרך קיסריה - בית שאן, בשיפולים הדרומיים של עמק יזרעאל. ממפקדת הלגיון נסללו בשנת 120 לספירה כבישים לבירת הפרובינקיה - קיסריה, לציפורי, לסקיתופוליס (בית שאן), ולפטולמאיס (עכו). באזור המשוער של מפקדת הלגיון (גבעת אל מאנך), נמצאו כתובות, רעפים הטבועים בטביעות הלגיון, מטבעות בהם טביעות משנה של הלגיון וציוד צבאי רומי.[7] שומכר פרסם רעף שנמצא ממזרח לתיאטרון בלגיו עם טביעת חותם של הלגיון השישי.[8]
  • לגיו (גבעת המשטרה) - בחפירות שנערכו בגבעת המשטרה בבית הכלא במגידו נמצאה וילה רומית, שנבנתה על בסיס כפר יהודי קדום.[9] באתר נמצאו רעפים של הלגיון השישי פראטה.[10]
  • כפר חנניה - בכפר חנניה נמצאה שכבת רעפים, שגודלה 8X18 מטר. חלק מהרעפים נושאים טביעה של הלגיון השישי 'פראטה' בצורה LEGVIF, דבר המראה כנראה על קיומו של מתקן צבאי באזור זה, למרות זאת הרעפים לא התגלו בזיקה לשכבה ארכאולוגית אלא כשפכים.[11]
  • חורבת חזון - במערכת מסתור הר חזון ליד הכפר הערבי מעאר, נמצאה לבנה שעליה טביעה של הלגיון השישי, במערכת המסתור התגלו חרסים מהמאה השנייה והשלישית לספירה השייכים לסוג הגלילי.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טפר יותם, סקר מרחב לגיו ליד מגידו: מחקר גאוגרפי היסטורי - עבודת תזה, תל אביב, 2003., עמ' 64–68.
  • Dan Bahat, A Roof Tile of the Legio VI Ferrata and Pottery Vessels from Horvat Hazon, Israel Exploration Journal 24 (1974), pp. 160-69. PL 30
  • G. Schumacher, Tell el-Mutesellim, Leipzig, 1908, p. 175

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ G. Schumacher, Tell el-Mutesellim, Leipzig, 1908, p. 175
  2. ^ 1 2 Dan Bahat, "A Roof Tile of the Legio VI Ferrata and Pottery Vessels from Horvat Hazon," Israel Exploration Journal 24 (1974): 160-69.Pl 30,31
  3. ^ ראו: אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17.; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21.; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
  4. ^ טפר יותם, סקר מרחב לגיו ליד מגידו: מחקר גאוגרפי היסטורי - עבודת תזה, תל אביב, 2003., עמ' 64–68.
  5. ^ טפר, עמ' 67.
  6. ^ טפר, עמ' 68.
  7. ^ טפר יותם, סקר מרחב לגיו ליד מגידו: מחקר גאוגרפי היסטורי - עבודת תזה, תל אביב, 2003., ראו גם: טפר י', 'סקר מרחב לגיו', חדשות ארכאולוגיות 115, 2003, עמ' 35–37.; וגם: Tepper Y. 2002. Lajjun-Legio in Israel: Results of a Survey in and Around the Military Camp Area. In: Freeman, P., Bennett, J., Fiema Z.T. and Hoffmann B. eds. Proceedings of the XVIIIth International Congress of Roman Frontier Studies (BAR International Series 1084). Oxford: 231–242.; Y. Tepper, The Roman Legionary Camp at Legio, Israel: Results of an Archaeological Survey and Observations on the Roman Military Presence at the Site, in: The late Roman Army in the Near East from Diocletian to the Arab Conquest: Proceedings of a Colloquium Held at Potenza, Acerenza and Matera, Italy (May 2005), ed. A. S. Lewin and p. Pellegrini, (BAR International Series 1717), Oxford: Archaeopress, 2007, pp. 57-71
  8. ^ G. Schumacher, Tell el-Mutesellim, Leipzig, 1908, p. 175
  9. ^ B. Zissu, Y. Tepper. and D. Amit, Miqwa’ot at Kefar ‘Othnai near Legio, Israel Exploration Journal 56.1, 2006, pp. 57-66; יותם טפר, לגיו, כפר עותנאי, חדשות ארכאולוגיות 118, (2006)
  10. ^ Yotam Tepper - Leah Di Segni, A Christian prayer hall of the third century CE at Kefar `Othnay (Legio): excavations at the Megiddo prison, Jerusalem 2006, p. 14.; וכן: יותם טפר ולאה די סגני, אולם תפילה נוצרי מהמאה הג’ לסה"נ בכפר עותנאי (לגיו), ירושלים: רשות העתיקות, תשס"ו 2006; יותם טפר ולאה די סגני, אולם פולחן נוצרי קדום בכפר עותנאי (לגיו), קדמוניות 136, 2008, עמ' 113–120
  11. ^ ראו: אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17.; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21.; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911