גוטליב שומאכר
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1857 זנסוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1925 (בגיל 68) חיפה, פלשתינה (א"י) |
| מדינה | ארץ ישראל |
| ענף מדעי | הנדסה אזרחית, ארכאולוגיה |
| פרסים והוקרה | רחוב בחיפה על שמו. מכון גוטליב שומאכר מיסודה של אוניברסיטת חיפה |
  | |
גוטליב שומאכר (בגרמנית: Gottlieb Schumacher; 21 בנובמבר 1857, זנסוויל, מדינת אוהיו – 26 בנובמבר 1925, חיפה) היה מבני המושבה הגרמנית הטמפלרית בחיפה. מהנדס וארכאולוג חובב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שומאכר נולד בארצות הברית להורים ממוצא גרמני. אביו, יעקב שומאכר, הצטרף לטמפלרים, ובשנת 1869 היגר עם משפחתו לארץ ישראל והיה מבוני המושבה הגרמנית בחיפה. גוטליב גדל שם, ובבגרותו נשלח לשטוטגרט שבגרמניה שם למד ארכיטקטורה והנדסה. לאחר סיום לימודיו חזר לארץ.
שומאכר תכנן בתים רבים, בהם מבנה היקב בראשון לציון, בית החולים של המסיון בצפת ואכסניה גדולה לצליינים בנצרת. הוא עבד בשירות השלטון העות'מאני בתכנון תוואי המסילה דמשק - חיפה של מסילת הרכבת החיג'אזית (רכבת העמק). בנוסף שימש גם כמהנדס העיר עכו[1]. חיבר את המפה Karte des Ostjordanlandes ("מפת מזרח הירדן")[2].
בשנת 1872 התמנה אביו יעקב שומאכר לתפקיד סגן הקונסול של ארצות הברית בחיפה ובצפון הארץ, וביתו הפך לבניין הקונסוליה של ארצות הברית. התפקיד עבר לאחר מותו בשנת 1891 לבנו גוטליב, והבית נשאר בניין הקונסוליה עד שנת 1904.
על שמו של גוטליב שומאכר, נקרא מכון המחקר האוניברסיטאי המשמש לחקר הנוכחות הנוצרית בארץ ישראל בעת החדשה, ושוכן בבית קלר בחיפה.[3]
פעילות ארכאולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1885 שלח לורנס אוליפנט את שומאכר, שהיה חבר באגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל, לערוך סקר בגולן לשם בניית קו הרכבת שאותה רצתה משפחת סורסוק לסלול בגולן[4]. במסגרת הסקר נסקרו גם אתרים ארכאולוגיים, הוא היה הראשון שערך סקר מדעי מקיף באזור זה. בין היתר הוא סקר לראשונה את חורבת א-רפיד בשנת 1890.
שומאכר חפר בין השנים 1905-1903. בתל מגידו, הראשון שחפר בתל זה. עד היום קרויה התעלה שחפר בתל "תעלת שומאכר". הוא חפר גם בלגיו, שם איתר מצודה צבאית קטנה בראש שלוחה מעל לכפר, מצפון לנחל קיני, בשטח מורם מסביבתו בשיפולים הצפוניים-מזרחיים של גבעת אל-מאנאך. כמו כן הוא חפר בחורבת מוצב.
גוטליב שומכר היה זה שהציע לקרוא את שם העיר חיפה כפי הגייתה עד כה. עד אז נקראה העיר בהגיות שונות ובכתיב שונה. נקבר בבית הקברות הטמפלרי בחיפה. על המצבה ציטוט בגרמנית מהברית החדשה "נאמן הוא הקורא אתכם" (האיגרת הראשונה אל התסלוניקים פרק ה).
בתו של גוטליב, נלי מרצ'ינקובסקי-שומאכר, נולדה במושבה הגרמנית בשנת 1896, והתגוררה בחיפה עד מותה בגיל 96. היא כתבה את הספר "גשם משמים בהירים" המהווה מקור היסטורי לתולדות המושבה הגרמנית ולתולדות חיפה. הספר תורגם לעברית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה הרטל, תרומתו של שומכר לחקר הגולן, אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 126, 1998
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוטליב שומכר, דבר, 28 באפריל 1926 – כתבה לזכרו בעיתון דבר
- יוסי בן-ארצי, גוטליב שומאכר – מפות ותוכניות לפיתוח חיפה, קתדרה 73, 1994
- גוטליב שומאכר מתוך אתר הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
גוטליב שומכר (1857–1925), דף שער בספרייה הלאומית- אתר מכון שומאכר (באנגלית)
- סמר עודה - כרנתינג'י, התגייסות לחילוץ מסמכים טמפלריים בעקבות פגיעת הטיל בבית קלר בחיפה, אתר חי פה, 17 בנובמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב שורר ונתנאל ליפשיץ, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה חוברת 8, נובמבר 2010, עמוד 6
- ^ קישור למפה ורשימה של מפות נוספות מאת שומכר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מכון גוטליב שומאכר בבית קלר, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- ^ משה פעלקיסון, אלה דברי המכתב, הצבי, 19 בפברואר 1886
| רכבת העמק | ||
|---|---|---|
| מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית |  |
| אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
| ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
| תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
| גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
| אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
| הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) | |