טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי לבנים ורעפים.
בצד שמאל: למעלה: שתי דוגמאות של הטביעה העגולה. למטה: טביעות בנסחים א-ה. בצד ימין: טביעות בנסחים ו-י
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

טביעות החותם של הלגיון העשירי פרטנסיס הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות הראשונה עד השלישית לספירה. בית היוצר של הלגיון התגלה בגבעת רם. לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי נתגלו בעיקר בירושלים וסביבתה, קיסריה וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טביעות החותם של הלגיון העשירי, הכוללות את השם של הלגיון העשירי "פרטנסיס" בלטינית, ידועות מאז המאה התשע עשרה. חלקן פורסמו בתחילת המאה העשרים על ידי פיטר תומפסון.[1]בשנת 1967 פרסם דן בר"ג מחקר השוואתי על הטיפולוגיה של טביעות החותם של הלגיון העשירי בהסתמך בעיקר על טביעות החותם שנמצאו בחפירות של הארכאולוג מיכאל אבי-יונה בבנייני האומה, הוא חילק את טביעות החותם לכמה סוגים בהתאם לצורת הכתובת, וכל סוג הוא חילק לתת-סוגים. החלוקה מציגה את המגוון הרב בצורות ההטבעה שהיו בשימוש.[2] מאז הפרסום של דן בר"ג, פורסמו טביעות חותם רבות של הלגיון העשירי שנמצאו בחפירות בירושלים ובסביבתה. רוב הטביעות מירושלים הגיעו מהחפירות ברובע היהודי, בגן הארמני בהר ציון, וממרגלות הר הבית. מחוץ לירושלים נמצאו טביעות רבות בחפירות נוספות כמו בבנייני האומה וכן בחפירות בוילה הרומית בעין יעל.

בית היוצר של הלגיון העשירי פרטנסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי לבנים ורעפים

גבעת רם, המכונה בערבית על שם קדוש שנקבר בה (שייח' באדר), מתנוססת במבואותיה המערביים של ירושלים החדשה (נ"צ 16933.13260), בגובה של כ-820 מ' מעל פני הים, בקצהו הצפוני של רכס מוארך, המשתרע מצפון לדרום, ממערב לעמק המצלבה. מצפון לגבעה עוברת הדרך העתיקה העולה לירושלים. עד עצם היום הזה נערכו באתר שלוש חפירות הצלה; הראשונה שבהן נערכה בשנת 1949 בידי מיכאל אבי-יונה, לקראת הקמת בנייני האומה. החפירות נערכו בשני שטחים (בסה"כ 1,750 מ"ר בקירוב). במקום נחשפו אז שרידי מתקנים חצובים, בורות ובריכות בגדלים שונים, מן התקופה ההרודיאנית; כבשני צריפה וכמות גדולה של לבנים ורעפים נושאי טביעות של הלגיון העשירי; כנסייה ושרידי מנזר מן התקופה הביזאנטית.[3] החפירות באתר התחדשו לאחר 19 שנים בשנת 1967, בהנהלתו של אבי- יונה, לקראת הקמת מלון הילטון (כיום מלון קראון פלזה). שטח החפירה השתרע על 75 מ"ר והתקשר מצד מערב עם החפירה הקודמת. השטח שנחפר הוא בשיפוע המזרחי של רכס גבעת רם. שרידים מהתקופה ההרודיאנית כוסו מאוחר יותר על ידי שכבת מילוי עבה, שעליה נמצאו כלי מורטריה גדולים ולבנים, שחלקם נשאו טביעות של הלגיון העשירי. כמו כן, מצאו החופרים מספר בורות לפסולת ומתקנים אחרים שתוארכו לתקופה הביזאנטית. לאור הממצא שתואר לעיל – ובעיקר הממצא מן התקופה הרומית – הניח אבי-יונה כי באתר התקיימה "מלבנה" (כלשונו) של הלגיון העשירי.[4]

עבודות תשתית שנערכו במהלך שנת 1992 במגרש החנייה המצוי ממזרח לבנייני האומה גרמו לפגיעה חמורה באתר. בעקבות הפגיעה נערכה בחודשים אפריל- ספטמבר 1992 חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות, בניהולם של בני ארובס וחיים גולדפוס.[5] בחפירה זו נמצא שפע רב של טביעות הלגיון העשירי (באתר בכלל ובכבשנים בפרט). בין עשרות הטיפוסים שהוטבעו על גבי הרעפים והלבנים בולטים במיוחד שני סוגי טביעות: הטביעות העגולות, הנושאות דמות חזיר בר וגאלירה (סוג של ספינת מלחמה), המתוארכות לשלהי המאה הא' לספירה, נמצאו רק במכלול הכבשנים הקדום (K1-K5) ואילו הטביעות הכוללות גם את התואר אנטוניניאנה, בכתיב מלא או בקיצור, שתאריכן אינו מאוחר לקיסר קרקלה, כלומר, ראשית המאה הג' לספירה, נמצאו בכבשנים המאוחרים (K8-K6) בלבד. בחפירה נמצאו מוצרי חרס רבים וביניהם צינורות (tubuli) להולכת אויר חם בבתי מרחץ וחוליות צינור ששימש להולכת מים, בדומה לצינור שנחשף במצודת ירושלים, אולם המוצרים הנפוצים ביותר היו רעפים ולבנים.[6] בין מוצרי החרס, שנחשפו בחפירה, שני סוגי רעפים היו נפוצים ביותר: רעף שוכב (tegula) שתבניתו טרפז ואורכו הממוצע 54 ס"מ ורעף רוכב (imbrex) בעל מתאר מעוגל, שאורכו כ 50- ס"מ, שנועד לחפות על מישורי ההשקה של הרעפים השוכבים שהונחו זה לצד זה. עוד נמצאו במקום: רעף משולש ששימש, ככל הנראה, לקליטת צינור או ארובה וכן רעף קצה (antefix) שעוצב כתבליט פני אדם, הוצמד לרעפים הרוכבים שבקצה הגג ונועד לעיטור. באתר נמצאו לבנים מלבניות, רבועות ועגולות, במידות ובגדלים שונים. לבנים אלו שימשו באזורנו בעיקר בבניית בתי מרחץ. בין הלבנים המלבניות והרבועות נמצאו גם לבנים בעלות חתך טרפזי, ששימשו לבניית תצורות מעוגלות דוגמת פתחים או חלונות בעלי משקופים מקושטים. שאר הלבנים שימשו בדרך כלל בבניית מערכת החללים (hypocaust) שנשאו את רצפות החדרים החמים בבתי המרחץ.[7]

סוגי הטביעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איננו יודעים מה היו הגורמים שהניעו את הצבא הרומי להטביע על חומרי הבנייה מחרס את סמלי היחידות שהשתמשו בהם. עובדה ידועה היא, כי חומרי הבנייה הוחתמו רק בחלקם וסביר להניח שהדבר נעשה כאקט תעמולתי על מנת להנציח את שם הלגיון לדורות הבאים. לטביעות החותם של הצבא הרומי שתי צורות אופייניות: עגולה ומלבנית. במרכז הטביעות העגולות מופיע לעיתים סמל הלגיון. לפעמים יש לטביעות המלבניות צורת tabula ansata ולפעמים יש בהן קישוטים, נוסף על הכתובת. בדרך כלל נחרתו, האותיות בתוך החותם, באופן שהן מופיעות על הלבנה בהבלטה, אולם פה ושם שימשה גם השיטה ההפוכה.

טביעות הלגיון העשירי פרטנסיס הן מן הטביעות הנפוצות ביותר על גבי לבנים ורעפים, בכולן האותיות בולטות. ידוע טיפוס אחד של טביעה עגולה, אולם מרבית הטביעות הן מלבניות ובכמה מקרים כמעט ריבועיות. הכתובות שנטבעו הן בלטינית. לכתובות בדרך כלל ארבעה מרכיבים:

  • המילה Legio: המופיעה בקיצורים אלה: .L, LE ו-LEG.
  • מספר הלגיון: מעל הספרה X מופיע לעיתים קו, כדי לציין שזו ספרה.
  • שם הלגיון: התיבה פרנטנסיס מופיעה בקיצורים אלה F, FR, FRE ו-FRT.
  • תואר כבוד: התואר Antoniniana מופיע פעם אחת במלואו ופעם בצורה המקוצרת ANT.

יוצא מן הכלל הוא הטיפוס שבו חסר שם הלגיון (LX).

עשרה נוסחים שונים היו בשימוש בכתובות הלטיניות שבטביעות, והם מפורטים להלן:[8]

טביעות חותם עגולות, ניתן לראות את סמלי הלגיון העשירי: אונית הקרב וכן חזיר בר
  • טביעות עגולות
טביעה עגולה, בחלקה העליון אונית קרב, במרכזה הכתובת LEG.X.F ובחלקה התחתון חזיר בר הפונה לכיוון ימין.
  • טביעות מלבניות
    • א. LX, אותיות מחוברות.
    • ב. LXF.
ב1–2 - נקודות הפרדה בין האותיות.
ב3 - נקודות הפרדה בין האותיות, סגנון הכתב מאופיין באותיות ישרות, באות L ישנה התרחבות בקצה העליון ובאות F ישנה התרחבות בקתה התחתון.
ב4 – סגנון הכתב דומה לטיפוס ב3 אך ללא נקודות הפרדה בין האותיות.
ב5 – סגנון הכתב מאופיין באותיות דקות ומעט מרושלות. בקצה התחתון של האות F ישנו זנב קטן הפונה אחורה.
ב6 – סגנון הכתב מאופיין באותיות ישרות שמחוברות אחת לשנייה. בחלק מן הטביעות משמאל לאות L ישנם קווים עד לשולי הטביעה. האות F צמודה לדופן הימנית של הטביעה. כל האותיות נוגעות בחלקן העליון בדופן המסגרת.
ב7 – סגנון הכתב מאופיין באותיות דקות. הקו התחתון של האות L פונה כלפי מטה מתחת לאות X.
ב8 – האותיות LX מחוברות בניהן. הקווים האופקיים של האות G נוטים מעט כלפי מעלה. הקו האופקי התחתון נוגע בדופן המסגרת. באות L ישנה התרחבות בקצה העליון.
ב9 - האותיות LX חוברות, ההצלבה באות X אינה ישרה, הקווים האופקיים באות F נוטים מעט כלפי מעלה.
טביעת חותם מסוג ו'5, ניתן להבחין על פני הטביעה בטביעת סנדל של לגיונר רומאי
ב10 – האותיות דקות. מעל האות X מופיע קו אופקי.
ב11 – האותיות עבות. האות F הוחלפה בטעות באות E.
ב12 – מסגרת מלבנית מסוגננת. סגנון הכתב מאופיין באותיות ישרות ודקות. האות F הפוכה על הראש.
ב13 – אותיות הפוכות שמנות ולא ישרות.
ב14* - תת-טיפוס זה שהתגלה בהר הבית, הוא תוספת לטיפולוגיה של בר"ג. טביעה רבועה האות L נבלעת בדופן השמאלית של המסגרת ורק הקו התחתון נראה במטושטש באלכסון, האות X מתרחבת בנקודת ההצטלבות. הקווים האופקיים של האותיות נוטים כלפי מעלה.
ב15* - תת-טיפוס זה שהתגלה בהר הבית, הוא תוספת לטיפולוגיה של בר"ג. טביעה אחת נמצאה בהר הבית וכמה טביעת אלו נמצאו בעין יעל. ישנו רווח גדול במיוחד בין החלק התחתון של האותיות ולנסגרת. באות L חסר הקו התחתון. סגנון הקו מאופיין באותיות ישרות, דקות ובולטות מאוד. הקווים האופקים של האות F כמעט ואינם נראים.
  • ג. LGXF – טיפוס משנה ללא תתי טיפוס. סגנון הכתב מאופיין באותיות מלאות. האות G נראית כמו C.
  • ד. LEXFR - טיפוס משנה ללא תתי טיפוס. סגנון הכתב מאופיין באותיות מחודדות בקצוות. לאותיות E, F, ו-R יש זנבות.
טביעת חותם מסוג ז'6
  • ה. LEGXF
ה1 – סגנון הכתב מאופיי באותיות עבות. האותיות L, E ו-F מתרחבות בקצוות, האותיות G ו-X מתחברות. מעל האות X מופיע קו אופקי. נקודות הפרדה מופיעות בין האותיות G, X ו-F.
ה2 – מוקף מסגרת האותיות E, G ו-F מחוברות.
ה3 – האותיות הפוכות. האותיות L ו-E מחוברות.
  • ו. LXFRE
ו1 – מסביב לכתובת מסגרת כפולה. סגנון הכתב מאופיין באות X קטנה ובאות F עקומה ומעט סכמתית.
ו2 – הכתובת כתובה בכתב ראי ומסביב לה מסגרת כפולה. סגנון הכתב מאופיין באות X קטנה ובאות F עקומה ומעט סכמתית.
ו3 - הכתובת כתובה בכתב ראי ומסביב לה מסגרת כפולה. דומה ל-ו2 רק קטנה יותר.
ו4 – תת-טיפוס זה דומה לתת טיפוס ו2, אך ללא המסגרת. סגנון הכתב מאופיין באות F שבה הקווים האופקיים נוטים כלפי מעלה ומחודדים. הקצוות של האותיות L ו-R מתרחבים והאות E צמודה לדופן המסגרת.
טביעת חותם מסוג ח'
טביעת חותם מסוג ט'
ו5 – סגנון הכתב מאופיין באותיות L ו-X מחוברות, הקווים האופקים של האותיות נוטים כלפי מעלה.
ו6 – תת-טיפוס זה דומה לתת-טיפוס ו5 בתוספת סדקים. תת-טיפוס זה נמצא ברמת רחל ולכן נראה שהוא ממשיך לתוך המאה השלישית.
ו7 – סגנון הכתב מאופיין באותיות דקות, מחודדות ומחוברות אחת אל השנייה.
  • ז. LEGXFR
ז1 – האותיות לא אחידות בגובהן, קו מעל הספרה X, האות G מעוגלת, הקווים התחתונים של האות R אינם שווים בגודלם.
ז2 – דומה לתת-טיפוס ז1 אך אותיות מעוגלות יותר. יכולה להיות גם מתת-טיפוס ה'.
ז3 – דומה לטיפוס ז1 אך האותיות מרושלות יותר.
ז4 – דומה לטיפוס ז1 אך האותיות מחוברות.
ז5 – האותיות מרושלות, ליטוגרפיה בין האות E לאות G. קווי האות X אינם שווים בגודלם.
ז6 – הכתב מרושל, קו מעל האות X, ליטוגרפיה בין האות E לאות G, ליטוגרפיה בין האות F לאות R, העיגול באות R אינו סגור.
ז7 – האותיות ישרות, ליטוגרפיה בין האות X והאות F.
ז8* - תת-טיפוס זה הוא תוספת לטיפולוגיה של בר"ג. סגנון הכתב מאופיין באותיות דקות, גבוהות ולא זהות בגודלן, הקו האופקי האמצעי של האות E אינו במרכז ומתחבר לאות G. הטביעה שבורה ויש ספק מהו הנוסח. בחפירות הר הבית נתגלתה רק טביעה אחת מסוג זה.
  • ח. LXFAN ToNINIANA – מוקפת מסגרת, ה-N השלישית הפוכה. דרך כתיבת ה-To מעידה על השפעתה של צורת הכתיבה היוונית.
  • ט. LXF ANT – באות A חסר הקו האופקי, וייתכן כי החרט החליפה עם האות אלפא ביוונית. ה-T הפוכה. האותיות שורה השנייה קטנות מהאותיות בשורה הראשונה.
  • י. LEGXFRT – סגנון הכתב מאופיין באותיות ישרות וגבוהות, הקו האמצעי של האות E אינו במרכז, ישנו קו מעל האות X, הקווים האופקיים של האות F נוטים כלפי מעלה והעיגול של האות R לא מחובר. סממני הרישול של תת-טיפוס זה מצביעים על תארוך מאוחר.

כרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הטביעות העגולות מופיעות בנוסח אחיד – LEG.X.F. קוטרן הממוצע הוא 8.5 ס"מ. מעל הכתובת ישנו דגם של אניית קרב ומתחתיה חזיר. בין האותיות G,X ו-F ישנן נקודות הפרדה בין ראשי התיבות של שם הלגיון.[9] באופן כללי טביעות עגולות הן נדירות, ובר"ג קיבל את הרושם כי הם נטבעו רק על גבי רעפים. טביעות אלו תוארכו על ידי בר"ג לתקופה שבין חורבן בית שני ומרד בר כוכבא, לשנים 70–132 לספירה.[10] הוא הסתמך על מחקר נוסף שלו שהוקדש לטביעות המשנה של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי מטבעות הוכיח, כי הן מפרק הזמן שבין המרד הגדול וסוף המאה הראשונה.[11] החפירות בגבעת רם אישרו את התיארוך שנתן בר"ג לטיפוס זה שכן הטביעות העגולות נתגלו רק בשלב הראשון של בית היוצר. בחפירה בכלל, ובכבשנים בפרט נמצא שפע רב של טביעות הלגיון העשירי. בין עשרות הטיפוסים שהוטבעו על גבי הרעפים והלבנים בולטים במיוחד שני סוגי טביעות: הטביעות העגולות (איור: X), הנושאות דמות חזיר בר וגאלירה (סוג של ספינת מלחמה), המתוארכות לשלהי המאה הא' לספירה, נמצאו רק במכלול הכבשנים הקדום (K1-K5) ואילו הטביעות הכוללות גם את התואר אנטוניניאנה, בכתיב מלא או בקיצור, שתאריכן אינו מאוחר לקיסר קרקלה, כלומר, ראשית המאה הג' לספירה, נמצאו בכבשנים המאוחרים (K8-K6) בלבד.[6]

הנוסחים המציינים את התואר "אנטונינה" (IIח'-ט') מיוחסים לראשית המאה הג' לספירה, שכן התואר "אנטונינה" שימש בתקופתם של הקיסרים קרקלה (217-212 לספירה) ואלאגבאלוס (222-218 לספירה).[12] במאה הג' לספירה ניכרת המשכיות סגנוניות של הטביעות מן המאה הב' לספירה, אך הולכת ומתחזקת המגמה של הטביעות המרושלות, המצביעה על התנוונות הסגנון. תופעה זו מוכרת בעיקר מרמת רחל. בר"ג תארך את טביעות החותם מהחפירות בבית המרחץ ברמת רחל למאה השלישית, הוא מסתמך על המסקנות של החופר שישנו קשר סטרטיגרפי בין בית המרחץ וחדר נוסף שנבנו מעל מערכות קבורה הכוללות קרמיקה מהמאה השלישית, וכן כי ישנו פער בין חורבן האתר בסוף המרד הגדול ועד הממצאים המתוארכים לסוף המאה השנייה ואמצע המאה השלישית.

תפוצת חומרי הבנייה של הלגיון העשירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הליגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל

לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי נתגלו בירושלים וסביבתה, קיסריה וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני, להלן תפוצת המקומות שבהם נתגלו טביעות חותם של הלגיון העשירי על גבי לבנים ורעפים (בחלק מהם אף קיימת השערה כי הלגיון התמקם באותה נקודה למשך זמן מה):

  • מגדל דוד - מצודת מגדל דוד נחפרה לראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי ג'ונס. בחפירתו, מפנים לחומת העיר (החומה הראשונה מימי בית שני, אשר המשיכה לשמש ואולי אפילו עובתה במידה מה), נמצא חלק של בניין שתוארך על ידי ג'ונס כשייך לתקופת איליה קפיטולינה. ג'ונס זיהה את המבנה כחלק מקסרקטין רומי. תאריכו היחסי של הבניין נקבע על פי ההשתכבות: בין המבנים שמתחתיו, מימי הבית, לבין המבנים שמעליו, מן התקופה הביזאנטית הקדומה. כיוון קירותיו של המבנה הוא בדיוק על פי רוחות השמיים, דבר ההולם את הבנייה הצבאית הרומית. בצמוד למבנה נמצא צינור מים עשוי חוליות חרס, שעליהן טביעות חותם של הלגיון העשירי. ג'ונס מציין כי מצא שברי רעפים רבים נושאי חותמות של הלגיון העשירי, לאורך החומה הצפון-מזרחית של המצודה. בחתך שערך ג'ונס לאורך החומה הצפון-מזרחית, נמצאו הרעפים בתחתית שכבה C. לדעתו של ג'ונס, זמן מה לאחר שעזב הלגיון העשירי את ירושלים בתחילת המאה הג', פורקו מבני הלגיון והרעפים השבורים הושלכו במקום.[13] שרידי מבנים, רחבה מרוצפת וקטע של צינור מים עשוי חוליות חרס ועליהן טביעות חותם של הלגיון העשירי, שנחשפו בזמנו על ידי ג'ונס, נחשפו מחדש על ידי עמירן ואיתן.[14] חוליות נוספות של צינור חרס נחשפו על ידי הלל גבע.[15]
  • הרובע היהודי - בחפירות אביגד באזור הרובע היהודי לא נתגלו שום שרידי מבנים של העיר הרומית. כפי שמעיד החופר: "בחפירות הסטראטיגרפיות שלנו מצאנו באזור כולו, שמעל שכבת החורבן מתקופת בית שני הייתה שכבת יישוב ביזאנטית ללא שכבת ביניים". עוד מעיר החופר כי "הממצאים היחידים מן התקופה הזאת הם שברי רעפים הטבועים בחותמות הלגיון העשירי וחרסים רומיים שנמצאו מפוזרים במקומות שונים". אף על פי שלדעתו שטח הרובע היהודי לא נכלל בתחום מחנה הלגיון, הסביר אביגד את מציאת רעפי הלגיון ברובע היהודי בדרך הבאה: לדעתו, אף על פי שמחנה הלגיון המרכזי היה במערב, "קסרקטיניו היו, כנראה, מפוזרים במידה מסוימת גם במזרח, כלומר באזור החפירות שלנו".[16] הלל גבע פרסם את טביעות החותם של הלגיון העשירי מאזורים A-W, שרובם נמצא במילויים מאוחרים מהתקופה הביזאנטית,[17] וכן את טביעות החותם מאזור E.[18]
  • חפירות הר הבית - במהלך חפירות בנימין מזר ממערב ובסמוך לפינה הדרום- מערבית של הר הבית, נחשף בניין במצב השתמרות טוב מן התקופה הביזאנטית. שלבו המוקדם של הבניין בן ארבעת החדרים תוארך לתקופה הרומית. נתגלו בו שרידים של חמישה תנורים עגולים מרוצפים שברים של לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון על פי החופרים, השימוש בלבנים שיוצרו בידי הלגיון ובמיוחד מציאת חותם חרס בעל כתובת לטינית, על גבי רצפת המבנה מצביע כי המבנה היה מאפייה צבאית.[19] בחפירות נחשפו בשנים 1969–1973 שרידו של בית מרחץ גדול מהתקופה הרומית והביזנטית. שרידי בית המרחץ נחשפו בשטח המשתרע על כ-1800 מ"ר והם ככל הנראה כוללים את מרבית שטחו של בית המרחץ, אשר השתרע מערבה וצפונה, מעבר לגבולות החפירה. בבית המרחץ, הרצפה התחתונה בחלקו הדרומי של ההיפוקאוסט (לוקוס 7148) רוצפה בעשרות לבנים עגולות שעל פניהן טביעות חותם של הלגיון העשירי. ממצאים חריגים אלו הובילו את מזר ועוד חוקרים להציע כי לתקופת מה מיקומו של הלגיון העשירי היה כאן - בסמיכות להר הבית, כדי להגן על נקודה רגישה זו.[20]
  • הגן הארמני - בשנים 1965–1966 נערכו בדרום הגן הארמני (שטח L) חפירות על ידי משלחת קניון שתוצאותיהם פורסמו על ידי טשינגאהם מתחת לחומת העיר העתיקה נחשף קטע צר של ביצור קדום אשר את אופיו ותוכניתו המדויקים ניתן לשחזר רק על פי תיאור מילולי של החופר. הסתבר, שבמקום נתגלתה פינת ביצור, היוצאת לכיוון מערב ונמשכת אל מתחת לאחד המגדלים של חומת העיר העתיקה. לדעת החופר, זמנו של שריד ביצור זה מקביל לתאריך החומה שגילה ג'ונס בחצר המצודה וניכרים בו סימני תיקון מהמאה ה-1. טשינגהאם מציין כי מרבית רעפי הלגיון בחפירתו נמצאו בשני ריכוזים, ריבועים VII ו-VIII יחד עם ממצא קרמי נוסף מאותה תקופה, אך ללא שרידים אדריכלים, שאליהם אפשר לשייך את החומר. לדעת טשינגהאם, אזור הגן הארמני היה נטוש ובלתי מיושב במשך התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזאנטית הקדומה. בסיס הלגיון היה בקרבת מקום וממצא הרעפים אינו יכול להראות, לדעתו, אלא שחיילי הלגיון עסקו בפרוק המבנים ההרוסים שהיו כאן. כמו כן טען טשינגהאם כי, לדעתו, חומת מחנה הלגיון נבנתה מערבה לקו החומה הראשונה.[21]
  • הר ציון - שלושה שברי רעפים חתומים (I-עגולה, IIה1, IIו2) נמצאו על ידי בליס ודיקי בחפירותיהם בהר ציון.[22] בשנת 1890 גילה האב גרמר-דיראנד שרידים של בית מרחץ מן התקופה הרומית במדרון המזרחי של הר ציון, והוא מעיד כי במקום התגלו שברי לבנים ועליהם טביעות חותם מן הטיפוס העגול.[23]
  • חניון גבעתי (עיר דוד) - דורון בן עמי ויאנה צ'חונביץ מצאו בחפירות חניון גבעתי כ-40 רעפים רומיים, שנשאו טביעת יוצר של הלגיון העשירי פרטנסיס. בהמשך החפירות נחשף מבנה גדול מהתקופה הרומית, מהמאה השלישית לספירה, ככל הנראה בית אחוזה של אדם פרטי אמיד, החופר אומד את שטחו על פני שטח של 1000 מ"ר בקירוב. במרכזו חצר גדולה בלתי מקורה, שהייתה מוקפת עמודים. בין שורות העמודים והחדרים הגובלים בחצר סבבו גלריות. המבנה, שנבנה במהלך המאה השלישית לספירה, חרב ככל הנראה ברעש האדמה שפקד את האזור בשנת 363 לספירה.[24]
  • קפלת ורטן הקדוש - בחפירה ארכאולוגיות שנערכה בין השנים 1970–1971 על ידי מגן ברושי וגבי ברקאי נחשפו שרידי מבנים המתוארכים למאה השנייה והרביעית לספירה. במילויים בתוך קירות שלדעת החופרים היה שריד ממבנה שתמך את מכלול המקדש של אפרודיטה – הקפיטולום, נמצאו 2 רעפים חתומים בטביעת חותם של הלגיון העשירי.[25]
  • מתחם שנלר - ב-2016, במסגרת חפירות ארכאולוגיות במקום לקראת הקמת שכונת מגורים, נמצאו במתחם בית גתות גדול להכנת יין, עקבות של בית מרחץ רומי ולבנים של הלגיון העשירי (שככל הנראה שהה באותה עת בבנייני האומה הנמצא בסמיכות למקום במרחק של כ-800 מטרים) עם ממצאים נוספים המכוונים לקיומו של בית אחוזה שהיה במקום.[26]
  • מוצא - יוסף בן מתתיהו מספר שאספסינוס, אחרי נפילת מכוור, העניק קרקע בקרבת ירושלים, לשמונה מאות ותיקי הצבא.[27] מוצא (קולוניה) הייתה מן הסתם אחת מתוך קהילות רבות של ותיקי צבא שנקראו 'קולוניה' ללא מעמד של עיר, היא נוסדה במרחב החקלאי הפורה ביותר באזור.[28] פרס מציין כי מחלקת העתיקות המנדטורית חשפה בזמן סלילת הכביש העוקף את הקסטל בית מרחץ בלא פרטים נוספים.[29] על אחת מהטביעות באוסף רייפנברג נאמר כי מקורה במוצא, אך הדבר אינו ודאי.[30]
  • עין יעל - בעין יעל, נחשפה וילה רומית מפוארת המתוארכת על ידי החופר למאות הב' והג' לספירה. חווה מהסוג המכונה בעולם הרומי, "וילה רוסטיקה" (Villa Rustica), בניית אחוזה חקלאית ומבנים מפוארים לבעלי הבית, הייתה מקובלת בכל האימפריה הרומית מאז המאה הראשונה. מהמבנה הרומי בעין יעל נחשפו הטריקליניום (אולם להארחת אורחים רמי מעלה) ושני בתי מרחץ, כולם מרוצפים פסיפס צבעוני וקירות מכוסות פרסקו צבעוני. בווילה נמצא מספר רב של לבנים ורעפים, שעל חלקם טביעות חותם של הלגיון העשירי. מרבית הלבנים והרעפים נתגלו במפולת ההרס של המבנה ורק חלק קטן מן הלבנים נמצא באתרו, ברצפת בתי המרחץ.[31]
  • רמת רחל - ברמת רחל, נחשף על ידי אהרוני מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן המאה הג' לספירה. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן טביעות חותם של הלגיון העשירי. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ.[32]
  • גבעת הארבעה - שרידי התיישבות בגבעת הארבעה, דרומית לרחת רחל. בסקר שנערך באזור מצאו שברי לבנים של הלגיון הרומי העשירי.[33]
  • יפו - בחפירות שערך קפלן ביפו נמצאה טביעה אחת של הלגיון העשירי על גבי רעף. טביעה זו היא מהמאה השלישית ויכול להיות שהיא ממצא אקראי.[34]
  • קיסריה - בחפירות בקיסריה התגלה שבר של רעף של הלגיון העשירי בתוך שכבת מילוי. הרעף הוא מסוג IIו7 והוא מתוארך לסוף המאה השנייה לספירה.[35] בנוסף, בחפירות בבית הקברות בצמוד לחומות העיר. עולה כי בית הקברות הוקם בסוף המאה הראשונה והיה בשימוש עד המאה הג' לספירה. באחדים מהקברים שולבו בבניית הארגז רעפי חרס של מקצתם הוטבעו חותמת של הלגיון העשירי.[36] בחפירות בארמון המושל בקיסריה נמצא בית מרחץ שברצפתו לבנים הטבועים בטביעות החותם של הלגיון העשירי.[37]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נ. אדלר, טביעות החותם של הלגיון העשירי על גבי לבנים ורעפים מחפירות הר הבית, בתוך: פאוסט, א., ברוך, א., (עורכים), חידושים בחקר ירושלים – דברי הכנס השישי, רמת גן (2000), עמ' 118?
  • ארובס, ב., גולדפוס, ח., בית יוצר של הלגיון העשירי שבתחום בנייני האומה בירושלים, קדמוניות 122 (תשס"ב), עמ' 6–115
  • ארובס, ב., גולדפוס, ח., ירושלים, בנייני האומה, חדשות ארכאולוגיות ק' (1993), עמ' 63–67.
  • ב. ארובס-ח. גולדפוס, אתר בנייני האומה: לזיהויו ומקומו במערך היישובי סביב ירושלים מתקופת הברזל ועד שלהי התקופה הביזנטית, ארץ ישראל 28, 2007, עמ' 14–20.
  • בר"ג דן, טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנזיס על גבי לבנים, ארץ-ישראל ח, (1967), עמ' 168–182
  • Arubas, B., Goldfus, H., The Kilnworks of the Tenth legion fretensis, JRA 14, Ann Arbor Michigan 1995, p. 95-107.
  • Hillel Geva, Chapter Seventeen: Stamp Impressions of the Legio X Fretensis, in Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Vol II (edited by Hillel Geva), pp. 405-422
  • Hillel Geva, Chapter Fourteen: Stamp Impressions of the Legio X Fretensis, in Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Vol III: Area E and Other Studies, Final Report (edited by Hillel Geva), pp. 307-309.
  • P. Thomsen, Die lateinischen und griechischen Inschriften der Stadt Jerusalem und ihrer nuchsten Umgebung, ZDPV 44 (1921), pp. 1-61 and 90-168, sp. p. 139. No. 255;
  • P. Thomsen, Die lateinischen und griechischen Inschriften der Stadt Jerusalem und ihrer nuchsten Umgebung, ZDPV 64 (1941), pp. 203-256, sp. p.245

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ P. Thomsen, Die lateinischen und griechischen Inschriften der Stadt Jerusalem und ihrer nuchsten Umgebung, ZDPV 44 (1921),pp. 1-61 and 90-168, sp. p. 139. No. 255; Idem, Idem, ZDPV 64 (1941), pp. 203-256, sp. p.245
  2. ^ דן בר"ג, 'טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנזיס על גבי לבנים', ארץ-ישראל ח, (1967), עמ' 168-182
  3. ^ מ. אבי-יונה, 'חפירות שייח' בדר (תש"ט)', ידיעות ט"ו (תש"י), עמ' 24-1.
  4. ^ אבי-יונה, 'בנייני האומה', חדשות ארכאולוגיות כ"ז (תשכ"ח), עמ' 4-2.
  5. ^ ארובס, ב., גולדפוס, ח., 'ירושלים, בנייני האומה', חדשות ארכאולוגיות ק' ( 1993 ), עמ' 63–67. : ב. ארובס-ח. גולדפוס, אתר בנייני האומה: לזיהויו ומקומו במערך היישובי סביב ירושלים מתקופת הברזל ועד שלהי התקופה הביזנטית, ארץ ישראל 28, 2007, עמ' 14–20. ; וכן:Arubas, B., Goldfus, H., "The Kilnworks of the Tenth legion fretensis", JRA 14, Ann Arbor Michigan 1995, p. 95-107
  6. ^ 6.0 6.1 גולדפוס, ח., ארובס, ב., 'בית יוצר של הלגיון העשירי שבתחום בנייני האומה בירושלים', קדמוניות 122 (תשס"ב), עמ' 115-6
  7. ^ שם, עמ' 113-118
  8. ^ לרשימה מפורטת של הטביעות ראו אצל דן בר"ג, עמ' 180-173
  9. ^ ברג, עמ' 174.
  10. ^ בר"ג, עמ' 180
  11. ^ Barag, D., "The Countermarks of the Legio Decima Fretensis", International Numismatic Convention, Jerusalem 1963, p. 117-128
  12. ^ בר"ג, עמ' 181
  13. ^ C.N. Johns, “The Citadel, Jerusalem—A Summary of Work Since 1934,” QADP 14 (1950), pp. 152-153, Fig 17.
  14. ^ עמירן,ר., איתן,א., "החפירות במצודה בירושלים בשנים 1968–1969, סקירה מוקדמת", ארץ ישראל 11 ( תשל"ג), עמ' 216 ; Amiran, R., Eitan, A., "Excavations in the Courtyard of the Citadel, Jerusalem, 1968-1969 (Preliminary Report)", Israel Exploration Journal 20 (1970), p. 15
  15. ^ הלל גבע, ‬,החפירות במצודת ירושלים בשנים (1979–1982), קדמוניות טו, 2-3 (תשמב), 1982, עמ' 72. ; Geva, H., "Ecavations in the Citadel of Jerusalem, 1979-1980: Preliminary Report", Israel Exploration Journal 33 (1983), p. 64-67, PL.5:A-B.
  16. ^ אביגד,נ., העיר העליונה של ירושלים, ירושלים 1980, עמ' 206-207
  17. ^ Hillel Geva, Chapter Seventeen: Stamp Impressions of the Legio X Fretensis, in Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Vol II (edited by Hillel Geva), pp. 405-422
  18. ^ Hillel Geva, Chapter Fourteen: Stamp Impressions of the Legio X Fretensis, in Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Vol III: Area E and Other Studies, Final Report (edited by Hillel Geva), pp. 307-309.
  19. ^ מזר, א., 'מחנה הלגיון העשירי למרגלות הפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר-הבית בירושלים', בתוך: פאוסט, א., ברוך, א., (עורכים), חידושים בחקר ירושלים – דברי הכנס החמישי, רמת-גן תש"ס, עמ' 52–67 ; שטיבל גיא, 'סוגית מחנה הלגיון העשירי בירושלים ותחומה של אליה קפיטולינה', חידושים בחקר ירושלים ה (תשס), 1999, עמ' 71-74.
  20. ^ מזר, א., "בית המרחץ הרומי-ביזאנטי למרגלות הכותל המערבי של מתחם הר הבית", בתוך: פאוסט, א., ברוך, א., (עורכים), חידושים בחקר ירושלים – דברי הכנס השישי, רמת גן 2000, עמ' 94
  21. ^ Tushingham,A.D., 'The Armenian garden', PEQ 100 (1968), p.109-111; Tushingham,A.D., Excavations in Jerusalem 1961-1967, I, Toronto 1985, p.60-61; Tushingham,A.D., 'The Western Hill under the Monarchy', ZDPV 95 (1979), p.39-55.
  22. ^ F.J. Bliss-A.C. Dickie, Excavations at Jerusalem: 1894-1897, London 1898, pp. 205-232, p. 265, Pl. XXVII, 36-38
  23. ^ Durand, G., 'Aelia Capitolina', RB 1 (1892), p. 382, 384.
  24. ^ דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, 'החפירות בחניון גבעתי', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ג', ירושלים, (2009).
  25. ^ מ' ברושי, ג' ברקאי, 'חפירות בקפלה של ורטן הקדוש בכנסיית הקבר' ספר ארץ ישראל יח (תשמ"ה), עמ' 16–17, לוח ה' ; Broski, M. and Barkay, G., 'Excavations in the Chapel of St. Vartan in the Holy Sepulchre', Israel Exploration Journal 35, 1985, p. 123, Pl 16C-D
  26. ^ חסיד בעלזא מאושר: במתחם שלו ב'שנלר' נחשף בית גתות ומרחץ רומי, באתר חרדים 10; ממצאים ארכיאלוגיים חושפים את העבר של מתחם שנלר, באתר בחדרי חרדים.
  27. ^ מלחמות היהודים, ז, ו, ו, 217
  28. ^ איזק בנימין, 'מושבות רומיות ביהודה - ייסודה של איליה קאפיטולינה', פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני (תשמא),עמ' 349, במיוחד הערה 36. לסיכום הנתונים על מוצא, ראו: Motza, in: Roman roads in Judaea II: the Jaffa-Jerusalem roads, M Fischer, B Isaac, I Roll (eds.), 1996, pp. 222-229.
  29. ^ פרס, י., (עורך), ארץ ישראל, אינצקלופדיה טופוגרפית-היסטורית, ירושלים 1952, עמ' 558. ; ליבוביץ, י., "מוצא", עלון אגף העתיקות של מדינת ישראל 5–6, ירושלים 1957, עמ' 2.;
  30. ^ Reifenberg, A., "Römische Legionsziegel", JPOS 11 (1931), p. 157-158.
  31. ^ אדלשטיין ג, "וילה רומית בעין יעל", קדמוניות 3–4 (1993), עמ' 114–119. ; * Edelstein, G., What's a Roman Villa Doing Outside Jerusalem?, BAR. 16.6 (1990): 32-42 (הקישור אינו פעיל, 31.8.2016)
  32. ^ Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 4, 24-27, Fig 5,16, 19 PLS. 18,22; Antonia Ciasca, 'A Hypocaust at Ramat Rahel', in Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 69-72, Fig. 5, 16, 19; Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964, p 14-17, 38-41, 121
  33. ^ עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הדרומי [105-106] : [גליונות 12-12,16-17], ירושלים : רשות העתיקות - האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, תשס"א 2000, עמ' 149 - אתרים 111,112. וכן: עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הצפוני-מערבי : מבוא ומפתחות, ‫ירושלים : רשות העתיקות - האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, תשס"ג 2003, עמ' 38
  34. ^ ; Kaplan, J.', The Fifth Season of Excavation at Jaffa", JQR 54, 1963-4, pp. 113-114 ; וגם: יעקב קפלן, 'יפו - עונת החפירות החמישית', חדשות ארכאולוגיות ב', 1962, עמ' 8-10.
  35. ^ R. Bar Nathan & M. Adato, 'The Pottery', L.I, Levine & E. Netzer {10} (eds.), Excavations at Caesarea Maritima, 1974, 1975, 1979: Final Report (Qedem, 21), Jerusalem 1986, p.165
  36. ^ יוסף פורת, 'מפעל חפירות קיסריה - מרץ 1992 - יוני 1994', חדשות ארכאולוגיות קה (תשנו), 1996, עמ' 42.
  37. ^ Barbara Burrell, "Palace to Praetorium: The Romanization of Caesarea', in Caesarea Maritima: a retrospective after two millenia, Avner Raban, Kenneth G Holum (eds.), 1996, p.241-247; Kathryn L. Gleason, 'The promontory palace at Caesarea Maritima: Preliminary Evidence for Herod's Praetorium', JRA 11, (1998), pp. 29.