מע'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מע'אר
PikiWiki Israel 29762 Maghar Village.jpg
שם בערבית المغار
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זיאד דגש
גובה ממוצע ‎148‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 21,907 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎92
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.2%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,055 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎164
תחום שיפוט 20,760 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎77
32°53′14″N 35°24′44″E / 32.8873172590092°N 35.41230186491°E / 32.8873172590092; 35.41230186491
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3990
    - דירוג מדד ג'יני
‎137
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 20.8% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 21% דרוזים: 58.2% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.1%
גילאי 5 - 9 9.3%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 18.8%
גילאי 30 - 44 21.2%
גילאי 45 - 59 14.0%
גילאי 60 - 64 2.6%
גילאי 65 ומעלה 4.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 8
תלמידים 4,753
 –  יסודי 2,384
 –  על-יסודי 2,369
מספר כיתות 192
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל מע'אר נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

קואורדינטות: 32°53′14″N 35°24′44″E / 32.8873172590092°N 35.41230186491°E / 32.8873172590092; 35.41230186491

מֻעָ'ארערבית: المغار, תעתיק חופשי: מגאר/מראר, ה-"ע'" נהגית כרי"ש גרונית ואילו הרי"ש הרגילה נהגית כרי"ש לשונית) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956‏[2]. מע'אר שוכנת מזרחית לכרמיאל על הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון ומתגוררים בה דרוזים, ערבים נוצרים ומוסלמים. במזרח מע'אר נמצאת שכונת "מנסורה", שהייתה בעבר כפר נפרד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מע'אר הוא יישוב עתיק. הרומאים קראו לו "זאר". ייתכן כי זהו הכפר שנקרא בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית "מעריה" - מקום מגוריה של משפחת הכוהנים בילגה. יש האומרים כי השם "מע'אר" מקורו במילה "מערה", בשל המערות הרבות שביישוב[דרושה הבהרה]. בשכונת מנסורה נמצאו עתיקות. בשנת 1852 היוו הדרוזים שני שלישים מהתושבים והשליש הנותר היו נוצרים ומוסלמים. התושבים במע'אר התפרנסו לכל אורך ההיסטוריה ממטעי הזיתים ומענפי חקלאות אחרים. לאורך ההיסטוריה נודע השמן של מע'אר כשמן משובח ביותר. מערות ישנות וחפירות בסלעים שימשו לייצור יין ושמן.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,140 נפשות ושטחו השתרע על פני 55,583 דונמים (מתוכם 9,992 דונמים של שטחים ציבוריים). האומדן כלל גם את האוכלוסייה והשטח של הכפר הסמוך אל-מנסורה.

בשנת 1956 הוכרזה מע'אר כמועצה מקומית וראשי המועצה המקומית בעיירה מאז ועד היום היו מבני העדה הדרוזית, עדת הרוב. בעת הקמת המועצה הועמד בראשה הדרוזי נימר עראיידה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה עראיידה, והוא כיהן עד סוף 1965. הבחירות לראש המועצה המקומית מונעות בעיקר על פי השתייכות חמולתית. הפיצול ביישוב בלט בבחירות בנובמבר 1965, התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה[3].

חיי היום־יום בין בני העדות השונות ביישוב מתנהלים לרוב על מי מנוחות, אך לפעמים ניצתות מריבות ומהומות בין בני הנוער על רקע עדתי. ברוב המקרים מתערבים המכובדים ביישוב למניעת מקרים אלה. במרץ 2005 התלקחו ביישוב מהומות קשות שבהן השחיתו צעירים דרוזים רכוש של נוצרים[4]. חלק גדול מהצעירים הדרוזים מפנה אצבע מאשימה במצבם הכלכלי הקשה אל המדינה, וחלק אחר מאשים את ההנהגה המקומית וראשי המועצות על שלא פעלו עד היום לקידום עניין הצעירים ביישוב[דרוש מקור].

במלחמת לבנון השנייה ספג היישוב מספר פגיעות של רקטות חזבאללה. בהתקפות אלה נהרגו שתי נשים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-4,500 תושבים, שני שלישים דרוזים ושליש נוצרים ומוסלמים[2]. אחוז הדרוזים ביישוב לעומת הנוצרים והמוסלמים נמצא בירידה מתמדת. רבים מבני מע'אר הדרוזים משרתים בשירות חובה בצה"ל, ומתגוררים בה קצינים בכירים בצה"ל ובכוחות המשטרה בעבר ובהווה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במע'אר 21,907 תושבים (מקום 92 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, למע'אר דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,659 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[5]

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש במע'אר 5 בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר על יסודיים, ושני בתי ספר על תיכוניים. בבתי הספר לומדים יחד בני כל הדתות, בנים ובנות יחד.

בכפר שני מגרשי כדורגל, אחד בשכונה הצפונית ואחד בשכונה המערבית, ואולם ספורט שנמצא בשכונת אלמנסורה.

יש כנסייה אחת לנוצרים, 3 מסגדים למוסלמיים ו 3 בתי תפילה לדרוזים.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנסורה - שכונה דרוזית ותיקה במזרח הכפר הכוללת שכונה חדשה של חיילים משוחררים
  • שכונה דרוזית במערב הכפר
  • שכונה מוסלמית בצפון הכפר
  • שכונה נוצרית בדרום הכפר
  • שכונת ראס אלכאביה
  • שכונת לחריק- בשכונה המערבית
  • שכונת אלגמשה

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מע'אר שוכן בגובה 0 עד 320 מטר מעל פני הים, והשכונות החדשות מגיעות עד 400 מטר. אקלימו של היישוב מושפע מקרבתו לשבר הסורי-אפריקני ונחשב לאקלים חם יחסית בצפון הארץ[דרוש מקור]. בקיץ חם מאוד, עם אחוזי לחות גבוהים המושפעים מהכנרת, ובחורף יחסית נעים ולא קר מדי. ממוצע הטמפרטורות נע בין 33–35 בשעות היום 25–27 בשעות הלילה. ובחורף נע בין 16–19 בשעות היום 12–14 בשעות הלילה .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מע'אר בוויקישיתוף

אריאנה מלמד, מע'אר: היסטוריה מתחת לאף, באתר ynet, 31 במרץ 2003

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ 2.0 2.1 יואל דרכפר מרר - 19 רשימות ואף אחד לא נבחר, דבר, 12 בנובמבר 1965
  3. ^ יואל דריש קולות - אבל אין מקומות במועצה, דבר, 8 בנובמבר 1965
  4. ^ שרון רופא-אופיר, סולחה בין הדרוזים לנוצרים במע'ר, באתר ynet, 18.05.05, 20:33
  5. ^ פרופיל מע'אר באתר הלמ"ס