מע'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מע'אר
PikiWiki Israel 29762 Maghar Village.jpg
שם בערבית المغار
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פריד גאנם
גובה ממוצע[1] ‎148 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 22,609 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 94
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,074 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 164
תחום שיפוט[2] 20,760 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 77
32°53′14″N 35°24′44″E / 32.8873172590092°N 35.41230186491°E / 32.8873172590092; 35.41230186491
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3991
    - דירוג מדד ג'יני 133
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 21.2%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 21%דרוזים: 57.8%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 9.0%
גילאי 15 - 19 10.0%
גילאי 20 - 29 19.1%
גילאי 30 - 44 21.1%
גילאי 45 - 59 14.8%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 5.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 8
תלמידים 4,689
 –  יסודי 2,377
 –  על-יסודי 2,312
מספר כיתות 194
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל מע'אר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מֻעָ'ארערבית: المغار - אַלְמֻעָ'אר, באלפבית פונטי בינלאומי: /almuɣa:r/, בעברית נכתב לעיתים "מראר" או "מגאר") היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956‏[3]. מע'אר שוכנת מזרחית לכרמיאל על הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון. במזרח מע'אר נמצאת שכונת מנסורה, שהייתה בעבר כפר נפרד. במע'אר מתגוררים כיום דרוזים, ערבים נוצרים ומוסלמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מע'אר הוא יישוב עתיק. הרומאים קראו לו "זאר". ייתכן כי זהו הכפר שנקרא בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית "מעריה" - מקום מגוריה של משפחת הכוהנים בילגה. יש האומרים כי השם "מע'אר" מקורו במילה "מערה", בשל המערות הרבות שביישוב[דרושה הבהרה]. בשכונת מנסורה נמצאו עתיקות. בשנת 1852 היוו הדרוזים שני שלישים מהתושבים והשליש הנותר היו נוצרים ומוסלמים. התושבים במע'אר התפרנסו לכל אורך ההיסטוריה ממטעי הזיתים ומענפי חקלאות אחרים. לאורך ההיסטוריה נודע השמן של מע'אר כשמן משובח ביותר. מערות ישנות וחפירות בסלעים שימשו לייצור יין ושמן.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,140 נפשות ושטחו השתרע על פני 55,583 דונמים (מתוכם 9,992 דונמים של שטחים ציבוריים). האומדן כלל גם את האוכלוסייה והשטח של הכפר הסמוך אל-מנסורה.

בשנת 1956 הוכרזה מע'אר כמועצה מקומית וראשי המועצה המקומית בעיירה מאז ועד היום היו מבני העדה הדרוזית, עדת הרוב. בעת הקמת המועצה הועמד בראשה הדרוזי נימר עראיידה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה עראיידה, והוא כיהן עד סוף 1965. הבחירות לראש המועצה המקומית מונעות בעיקר על פי השתייכות חמולתית. הפיצול ביישוב בלט בבחירות בנובמבר 1965, התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה[4].

חיי היום־יום בין בני העדות השונות ביישוב מתנהלים לרוב על מי מנוחות, אך לפעמים ניצתות מריבות ומהומות בין בני הנוער על רקע עדתי. ברוב המקרים מתערבים המכובדים ביישוב למניעת מקרים אלה. במרץ 2005 התלקחו ביישוב מהומות קשות שבהן השחיתו צעירים דרוזים רכוש של נוצרים[5]. חלק גדול מהצעירים הדרוזים מפנה אצבע מאשימה במצבם הכלכלי הקשה אל המדינה, וחלק אחר מאשים את ההנהגה המקומית וראשי המועצות על שלא פעלו עד היום לקידום עניין הצעירים ביישוב[דרוש מקור].

במלחמת לבנון השנייה ספג היישוב מספר פגיעות של רקטות חזבאללה. בהתקפות אלה נהרגו שתי נשים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-4,500 תושבים, שני שלישים דרוזים ושליש נוצרים ומוסלמים[3]. אחוז הדרוזים ביישוב לעומת הנוצרים והמוסלמים נמצא בירידה מתמדת. רבים מבני מע'אר הדרוזים משרתים בשירות חובה בצה"ל, ומתגוררים בה קצינים בכירים בצה"ל ובכוחות המשטרה בעבר ובהווה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במע'אר 22,609 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למע'אר דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 75.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

נכון ל-2016, במע'אר מתגוררות כיום שלוש קבוצות אתניות דוברות-ערבית: דרוזים (כ-50% מהאוכלוסייה), ערבים-נוצרים (כ-25% מהאוכלוסייה) וערבים-מוסלמים (כ-25% מהאוכלוסייה).

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש במע'אר 6 בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים ושני תיכונים. בבתי הספר לומדים יחד בני כל הדתות, בנים ובנות יחד, קיים מפתן אחד ובית ספר לחינוך מיוחד, מתנ"ס עם שלוחה בבית הספר היסודי א ובנוסף לאשכול פיס.

בשטח המועצה המקומית מע'אר קיימים שני מגרשי כדורגל, אחד בשכונה הצפונית ואחד בשכונה המערבית, וכן אולם ספורט שנמצא בשכונת אלמנסורה.

יש כנסייה אחת לנוצרים, 3 מסגדים למוסלמיים ו-2 בתי תפילה לדרוזים.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנסורה - שכונה דרוזית ותיקה במזרח היישוב הכוללת שכונה חדשה של חיילים משוחררים
  • שכונה דרוזית במערב
  • שכונה מוסלמית בצפון
  • שכונה נוצרית בדרום
  • שכונת ראס אלכאביה
  • שכונת לחריק- בשכונה המערבית
  • שכונת אלגמשה

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מע'אר שוכן בגובה 37 עד 400 מטר מעל פני הים. אקלימו של היישוב מושפע מקרבתו לשבר הסורי-אפריקני ונחשב לאקלים חם יחסית בצפון הארץ[דרוש מקור]. בקיץ חם מאוד, עם אחוזי לחות גבוהים המושפעים מהכנרת, ובחורף יחסית נעים ולא קר מדי. ממוצע הטמפרטורות נע בין 33–35 בשעות היום 25–27 בשעות הלילה. ובחורף נע בין 16–19 בשעות היום 12–14 בשעות הלילה .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מע'אר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]