לדלג לתוכן

טוטורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןטוטורה
פרחי הטוטורה
פרחי הטוטורה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: דגנאים
משפחה: גמאיים
סוג: Schoenoplectus
מין: טוטורה
שם מדעי
Schoenoplectus californicus
Soják
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוטרה (שם מדעי: Schoenoplectus californicus, או ליתר דיוק Schoenoplectus californicus subsp. tatora), היא מין של צמח רב שנתי מהסוג Schoenoplectus ממשפחת הגמאיים (Cyperaceae) שבסדרת הדגנאים. המין משגשג באזורי אגמים וביצות ביבשות אמריקה הצפונית והדרומית ועל אי הפסחא. תרבויות שונות משתמשות בו בדרכים שונות.

הטוטורה יוצרת קנה שורש בקוטר 10 עד 15 מילימטרים. הגבעול שלה הוא קנה אטום וצורתו בין משולש שצדדיו שטוחים לכמעט גלילי. הוא חלק, עוביו בין 4 ל-10 מילימטרים ואורכו בין מטר ל-4 מטרים.

העלים נוצרים בבסיס הצמח ומגיעים לשישית מאורך הגבעול. הנדנים של העלים הם מנוצים עד דמוי שערות. הטרף או שאינו קיים או שמגיע למחצית מאורך הנדן. אורכו 20 מילימטרים ורוחבו 2 מילימטרים.

יש שלוש תפרחות או יותר, לעיתים קרובות מסועפות, ומגיעות לאורך של 21 סנטימטרים. החפים זקופים ומשולשים עד גליליים. אורכם בין סנטימטר ל-8 סנטימטרים והם מחוספסים למגע.

הצמח יוצר בין 25 למעל 150 שיבוליות, בודדות או בקבוצות. אורכן 11 מילימטרים וקוטרן 3 מילימטרים. קליפות הזרעים הן בגוון חום-כתום והן מוארכות מעט. הן סגלגלות רחבות וגודלן 2.5 על 2 מילימטרים. קצות הקליפות מכוסים פלומה. המלענים אינם מפותלים ופונים החוצה. אורכם כ-0.3 מילימטרים.

שניים עד ארבעה עטיפים של הפרחים ההרמאפרודיטיים הם עבים בגוון חום-אדום כהה וצורתם משולשת. הם מכוסים בפלומה רכה קהה. אורך המאבקים כ-1.5 מילימטרים ועמוד העלי הוא כפול.

הזירעונים הם בגוון חום-אפור כהה, ביצתיים מחודדים בקצוות. גודלם 1.8–2.2 על 1.3 מילימטרים.

מספר הכרומוזומים הוא 2n = 68.

תפוצה ובית גידול

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סירה מקני טוטרה באגם טיטקקה
אגם הלוע של ראנו קאו מכוסה במרבדים של טוטרה

קני טוטורה גדלים באזורי הגדה של נהרות, בריכות ואגמים במושבות נרחבות ויכולים גם לסבול מים מליחים. הם צומחים הן בגובה פני הים והן באגם טיטיקקה, שגובהו 3,812 מטר מעל פני הים.

תפוצת הטוטורה נעה בין קליפורניה בצפון לארגנטינה וצ'ילה בדרום, וכוללת את האיים הקריביים. על פי מחקרים ארכאובוטניים, התפשטות הצמח באי הפסחא המבודד התרחשה הרבה לפני ההתיישבות האנושית, ככל הנראה באמצעות לשלשת עופות שהגיעו מיבשת אמריקה. כיום יש עדיין מושובות נרחבות באגמי הלוע של ראנו קאו וראנו ראראקו.

הצמח גם הועבר בתקופה המודרנית להוואי, איי קוק וניו זילנד.

החלק הפנימי של הגבעול מכיל חללים. לגבעולים החתוכים, המיובשים והארוזים בקבוצות יש יכולת ציפה מעולה במים. זה היה הבסיס לשימוש כלכלי מגוון שנמשך עד עצם היום הזה. שבטים אינדיאניים שונים באמריקה הצפונית, תרבויות צ'ימו, מוצ'ה ואי הפסחא השתמשו בגבעולי טוטורה ארוזים לבניית קאנו, מתקני ציפה ורפסודות. בני האורו חיים עד היום באיים צפים עשויים קני טוטורה באגם טיטיקקה. בתים וסירות של בני האורו עשויים גם הם מקני טוטורה. בצפון פרו יש סירות עשויות קני טוטורה, המשמשות שם כיוון שקבליטו דה טוטורה (אנ') ממלא תפקיד חשוב בדיג באגמים.

קני טוטורה שימשו בדרכים רבות גם בתרבות אי הפסחא. על פי דיווח של ויליאם תומסון, שביקר באי הפסחא בשנת 1886, בתי הפאנגה העגולים, המזכירים סירות הפוכות, היו מכוסים בגבעולי טוטורה. נהגו גם לשזור את הגבעולים למרבדים, סלים, כיפות דוחות מים וכובעים קטנים ומשולשים לנשים. הטוטורה שימשה גם לייצור דמויות קדושות, פסלי פאינה (גר') הענקיים שגובהן עד ארבעה מטרים שלא שרדו.

לדברי תור היירדאל, ייצרו ילידי אי הפסחא סירות קאנו מחבילות קנים שהיו כביכול כל כך גדולות שהם יכלו לשאת שלוש מפרשים. ישנם פטרוגליפים שיכולים לתמוך בהשערה זו. סירות בצורת סהר עם תורן אחד עד שלוש מתוארות על לוחות על כמה בתי אבן בכפר הטקסי אורונגו. בראנו ראראקו יש פסל מואי עומד שעל חזהו סירה מגולפת עם תרנים ומפרשים. עם זאת, יש לזכור כי ייצוגים אלה הם מהתקופה המאוחרת שבה תושבי האי כבר היו בקשר עם אירופאים. לכן הציורים עשויים להיות תיאורים נאיביים למדי של ספינות מפרש אירופאיות, מה שבא לידי ביטוי גם בסידור התורנים והמפרשים (מפרשים מרובעים). סירות קנים גדולות אינן מוזכרות בדיווחים של חוקרים אירופאים. הטענה שהיו באי הפסחא סירות עשויות קני טוטורה המסוגלות לשוט בים, היא בגדר ספקולציה, אין שום הוכחה ארכאולוגית ברורה לכך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוטורה בוויקישיתוף